עקיצה ב-33 שניות

גנבים, כמו קבצנים, לא בהכרח נמנים עם הבררנים. כשמדובר בגניבות של כלי-רכב, כנראה שהפנטזיה החושנית על אנג'לינה ג'ולי בלמבורגיני לוהטת, היא מנת חלקם של במאי קולנוע ושחקנים מובילים בלבד. המציאות איפוא מציגה ממד שונה ושגרתי, ומתברר כי מקצוע הגניבה מעולם לא נראה מרוט וצנוע יותר, כפי שהודגם בסקר חברות ביטוח בארה"ב.

לפי הנתונים שלוקטו מרשמי חברות הביטוח, מצליחים הגנבים לשים את ידם על מכונית כל 33 שניות, כלומר כל דקה וקצת נעלמות שתי מכוניות. עוד מהנתונים מתברר שככל שהשנים נוקפות, כך עולה גילן של המכוניות הגניבות. המכונית הכי מבוקשת בקרב הגנבים בארה"ב בשנים האחרונות בעקביות מופתית ראוי לציין, היא הונדה אקורד סדאן ובפרט משנתון 1995.

בגדול אפשר לקבוע שמשפחת הונדה מככבת באג'נדה של הגנבים; הסיוויק העממית נמצאת פסיעה מהאקורד ונחשבת לאחת המכוניות הכי גניבות באמריקה בשני העשורים האחרונים, ולא רחוקה ממנה טויוטה קאמרי משנת 1989. קבוצת הטנדרים הגדולים מושכת אליה אחוז פשיעה גבוה כאשר פורד F150 משנת 1997 ודודג' ראם מובילים את סגמנט הפיק-אקים המפולחים.

אז איך קורה שכל כך הרבה מכוניות נגנבות במהירות שיא? בין סעיפי הדוחות מסתמנים כמה ממצאים השופכים לא מעט אור על הנושא. כך למשל פורסם כי 50 אחוז מהמכוניות נגנבות כאשר דלתותיהן נותרו פתוחות, 15 אחוזים נלקחו מהבעלים כשהמפתח במתג ההצתה ואילו במקרים אחרים קיים גורם חיצוני מזרז – השארת ארנק גלוי לעין כל או חפצים יקרי-ערך על המושבים ובתא המטען.

הנקודה השכיחה ממנה נגנבים כלי-רכב היא החנייה הפרטית או בשכונות פרברים. דווקא בסמטאות אפלות או בדרכים צדדיות, לא נרשמה תנועה ערה של גנבים. עוד עולה כי מי שמקווה לקבל את האוטו בחזרה צפויה לו הפתעה מרה. מהנתונים מתחוור כי קצת מעל למחצית המכוניות הגנובות מאותרות ומוחזרות לבעליהם החוקי, אולם לא בהכרח במצב שמיש. השבוע למשל הוחזרה הונדה אקורד 1996 שנגנבה לפני שלוש שנים ממורה בניו-יורק, לאחר שהושתל בה מנוע V-Tec משופר כולל תיבה ידנית וצמיגי מירוצים. אגב, רק 13 אחוזים מהמקרים המדווחים מובילים למעצרים.

גם באגף החלפים מתנהלת חגיגה ענפה. כך מתברר כי החלק הכי גניב במכונית היא כרית האוויר - כמעט 75 אלף כריות אוויר נגנבות מידי שנה. מדובר בהפסד עתק שנאמד בכ-50 מיליון דולרים לבעלים ולחברות ביטוח רכב. החלפת כרית אוויר בארה"ב עלותה כ-1,000 דולרים, אולם הגנבים מוכרים אותה ב-150 עד 200 דולרים האחת.

מרבית המכוניות מגיעות (מוברחות) בסופו של דבר למקסיקו ולדרום אמריקה, בין אם לפירוק או לשימוש קצר. מה שמעלה סוג של קורלציה לישראל, בה אמנם אחוז הגניבות נמוך בהרבה, אבל כלי-הרכב מוסלקים באיזורי הגדה או במקומות שקשה להגיע אליהם בזמן לפני שהם הופכים לסלט של חלקי-פח.