שלוש שנים וחצי לאחר שזכתה במכרז הבינלאומי להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, החליט משרד האוצר לבטל את הסכם הזיכיון של קבוצת MTS לביצוע הפרויקט. האוצר ימליץ לדחות את הצעת הפשרה שהגישה MTS למימון הפרויקט ולהכריז על ביטולו במתכונתו הנוכחית. האוצר צפוי להציע לראש הממשלה, בנימין נתניהו ולשר התחבורה ישראל כץ, להלאים את הפרויקט ולבצעו באמצעות כמה מכרזים קבלניים, במימון תקציב המדינה.
עמדת האוצר תגובש רשמית בימים הקרובים, ותוצג ביום רביעי הקרוב בהצבעת הרשות הממונה לפרויקט, שעל חבריה נמנים נציגי האוצר, משרד התחבורה, חברת נ.ת.ע ועיריית תל אביב. החלטת הרשות הממונה תובא בפני ראש הממשלה שנודע כי דחה את הדיון המכריע בסוגיה, שאמור היה להתקיים בלשכתו ביום חמישי, ויקיים אותו רק בעוד כחודש.
על ביטול הסכם הזיכיון אמורה להצביע הרשות הממונה לפרויקט, בסוף דצמבר האחרון פתחה המדינה בהליכי ביטול הסכם הזיכיון, והודיעה ל-MTS כי תידרש להשלים את הליך הסגירה הפיננסית בתוך 90 יום. למרות זאת, המשיכו הצדדים בדיונים בניסיון למצוא מתווה פשרה שיאפשר את הוצאתו לדרך של הפרויקט. לפני כחודשיים הגיש היועץ המלווה של MTS, פרופ' יצחק סוארי, הצעת פשרה שנועדה לצמצם את הנזק שנגרם ל-MTS כתוצאה מהתייקרות מרווחי ריבית גיוס ההון (כמיליארד שקל), וכן להקטין את החוב בו תידרש לשאת.
ואולם, הסעיף העיקרי בגינו נפסלה הצעת סוארי, היתה בקשת MTS לארגן מחדש את המימון ארוך-הטווח של הפרויקט לאחר תקופת ההקמה (רה-פייננס). זאת, כאשר במידה ולא תצלח במימון מחדש - תשיב את הפרויקט למדינה. לפי הערכות, דחתה המדינה על הסף את האפשרות הזו בטענה כי מדובר למעשה בסגירה פיננסית "על תנאי". מה עוד שלפי הצעת פשרה זו, במידה ולא תצלח MTS במימון מחדש, אמנם יועבר הפרויקט לידי המדינה תוך איבוד ההון העצמי של השותפות - אך למדינה לא תינתן האפשרות לתבוע מ-MTS פיצויים בגין נזקים נוספים שנגרמו לה. בנוסף, יש לציין כי מוביל המימון השקלי של הפרויקט, בנק לאומי - לא היה חתום על ההצעה שהגישה MTS, ובכך עלה ספק באשר ליכולתה להשלים את הסגירה הפיננסית כך או כך. סוגיה מהותית נוספת שנותרה במחלוקת, היא סוגיית שאיבה מי התהום, שעדיין לא נמצאה פשרה בין המדינה ל-MTS סביב חלוקת עלויות הפקתם.
לפני כחצי שנה נחשף ב-themarker, כי צוות משותף למשרדי התחבורה והאוצר התכנס לדיון בהוצאתו המחודשת של הפרויקט לביצוע במימון תקציבי. המדובר בפרסום מכרז חדש לביצוע הפרויקט בידי קבלנים במימון ישיר של תקציב המדינה. בין היתר, בחן הצוות את האפשרות לבצע את הפרויקט באמצעות פרסום שלושה מכרזים נפרדים לבחירת קבלן תשתיות, ספק ציוד (רכבות) ומפעיל. כמו כן, דן הצוות מחדש בשיטת כריית המנהרות הדרושות לחלקו התת-קרקעי של הפרויקט, ובאפשרות להחליף את שיטת הכרייה של MTS.
המתווה הנוכחי הגיע לסוף דרכו
בחינת האפשרות באה בעקבות אי עמידת mts בלוחות הזמנים להשלמת הסגירה הפיננסית של הפרויקט. זאת, למרות חמש דחיות במועד הסגירה הפיננסית של הפרויקט ומרתון דיונים ממושך, בו הסכימה המדינה לראשונה לנטול על עצמה את מרבית האחריות לעיכובים בביצוע הפרויקט כתוצאה מכשלים אפשריים במתן ההיתרים.
mts אמורה הייתה להגיע לסגירה פיננסית עד מאי 2008, אך נתקלה בקשיים שונים. זאת, בעיקר בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, אשר ייקר את עלויות המימון של הפרויקט ולהקשחת תנאי האשראי - וכן, לאור המצוקה אליה נקלעה בעבר אפריקה-ישראל השותפה (20%) במיזם. לאחר נסיגת מבטחת המשנה של הפרויקט, ופירוק קונסורציום המממנים הזר, גורמים בענף התחבורה העריכו כי פרויקט הרכבת הקלה במתווה הנוכחי "הגיע לסוף דרכו". מקורבים ל-mts אף פנו לחברות שיכון ובינוי ולשפיר הנדסה בהצעה להחליף את אפריקה-ישראל בזכיינית.
mts, שהאריכה באחרונה את תוקף ערבות הזכיין שהפקידה בסך 120 מיליון שקל - עד סוף אוקטובר, השקיעה עד כה בפרויקט כ-270 מיליון שקל וקיבלה מן המדינה מענקים בסך 92 מיליון שקל. המדינה מצדה השקיעה בנוסף כמיליארד שקל בפיתוח תשתיות. בעבר, איימה mts כי במידה והפרויקט יולאם - תגיש נגד המדינה תביעה בסך 500 מיליון שקל בגין נזקים שיגרמו לה. במקביל, ובמידה ואמנם יוחלט על ביטול הסכם הזיכיון, צפויה המדינה לחלט את הערבות זכיין שהפקידה mts וכן לתבוע את הכספים שכבר הועברו לזכיין בתוספת נזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפרת הסכם הזיכיון.
בדצמבר 2006 זכה קונסורציום mts זכה במכרז להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה באורך 23 ק"מ. הקונסורציום כולל את חברת אפריקה-ישראל, תאגיד סימנס הגרמני, קואופרטיב אגד, חברת ccecc הסינית וסוארס דה קוסטה הפורטוגזית, וכן חברת htm מהולנד כשותפה ללא אחזקות. הפרויקט הוא מסוג b.o.t בהיקף כ-11 מיליארד שקל, הכולל 23 תחנות עיליות ו-10 תת-קרקעיות, ואמור היה לצאת לביצוע במהלך 2008 ולהסתיים ב-2013.
מקבוצת mts נמסר בתגובה: "mts הגישה מתווה מפורט למימוש הפרויקט למשרד האוצר ולרשות הממונה בגיבוי מלא של הבנקים המממנים כבר לפני שבעה שבועות. כפי שנמסר ל-mts על ידי המדינה ופורסם, האוצר ביקש לעכב התשובה כדי שיאופשר לו לבחון את ההצעה. חברת mts מצפה לאישור המתווה שהוצע על ידה אשר נותן מענה למכלול הבעיות שנוצרו עקב המשבר הפיננסי העולמי שגרם לעיכוב בסגירה הפיננסית".