במהלך השנים נחשפה אודי לרעיונות מקוריים למכונית שתמוצב מעל ה-A8 המפוארת. אבל אחרי מספר ניסיונות לא מוצלחים שהוצגו מאחרי דלתיים סגורות, המודלים נשכחו ונגנזו בין המגירות. אבל, עבור המעצב המוכשר מוולנסיה דניאל גרסיה, אין זה אומר שנסתם הגולל על קונספט למי שאמורה להיות A9. כעת הוא מראה לנו כיצד מכונית תדמיתית יכולה להשתלב בהיצע הקיים. האם מדפי הרשת היא תזלוג גם לייצור?
שלא כמו ה-A8 המסורתית, ה-A9 היא בעצם מכונית נישה; כמו הפורשה פנמרה והאסטון מרטין ראפיד גם היא ארוכה מאוד מקצה אחד לשני (מעל 5 מטרים), המרכב עוטה דלתות בחזות דמוית קופה, והגלגלים והחישוקים אינם צנועים במידותיהם. הפתיחה והכניסה לקבינה לא נעשית רק מקצה הקורות, אלא גם דרך מתג מספי הדלתות ובצורה הפוכה (דלתות התאבדות). הוא מספר מעט מאוד על תא הנוסעים ומציין כי נהגי אודי מייד "ירגישו בבית".
מה שמספק כאן הצצה לעתיד הוא הגוף החיצוני עשוי החומרים האקזוטיים. כך למשל השמשה הקדמית מגיעה כקשיחה מחומרים מענף הנאנוטכנולוגיה. בין מאפיינה מספר המעצב כי היא מסוגלת לשקם עצמה במקרה של פגיעה מעצמי חוץ לאורך הדפנות, ואף שיקום הזגוגית נעשה אוטומטית באם היא נסדקת בתאונה או מאיזשהו חפץ מעופף. ניתן גם לשנות את הגוון החיצוני של המכונית על ידי לחיצת כפתור בתא הנוסעים כדי להתמזג עם הסביבה.
את העיצוב מתאר גרסיה בגאווה ומדגיש כי ספג השראה בזכות העיר הספרדית בה נולד ובפרט ממתקנים ייחודיים כגון מתחם הסנטיאגו קלטוורה, איזור שבו הבניינים נראים כאילו נבנו על ידי אדרכילים שחשבו 100 שנים קדימה מהיום. ברוח זאת עיצב את ה-A9 קונספט במחווה לאותה תפישה ובהנחה שהמכונית תכנס לרצפת הייצור של הקונצרן הגרמני.
ומה בנוגע למערכת ההנעה? כאן עדיין חלוק גרסיה בדעתו. ומכיוון שכל דבר מטהרת החשמל עד הנעת מכונית בגז וכלה בביו-דלק נלקח בחשבון, הוא בוחר בטכנולוגיה הנוכחית ומפרט כי מנגנון ההינע מוזן על ידי מערכת היבירידית הנתמכת ארבעה מנועים חשמליים (בכל גלגל) ומנוע בעירה בחזית. כוח משוער? מעל 600 כ"ס ויותר מ-100 קג"מ. נקווה שלא נצטרך לחכות למאה הבאה בשביל לראות משהו מכך בייצור סדרתי.
.