למה שחברת הביטוח תשלם?!

מכירים את האימרה: "אתה צודק אבל אין מי שיצדיק אותך"? בעולמן של חברות הביטוח, גם כשיש מי שיצדיק אותך, כלומר שאתה לא אשם בתאונה אלא המבוטח שלהן, זה עדיין לא מצדיק לשלם לך. אבל גם ההיפך נכון אצלן, כלומר גם כשהן כבר משלמות למבוטח שלהן, מבחינתן כדאי לנסות ולהוציא שיפוי על סכומים בניסיון לא צודק לטפול את האשמה לתאונה על מישהו או משהו אחר (ואפילו, כמו שנראה, ממטרה תצלח למטרה זו, לשיטתן).

שני פסקי הדין שהבאנו היום דומים במהותם – לחברות הביטוח הנדונות אין ולא היה כל "קייס" אבל מבחינתן, למה לא ללכת למשפט? אולי איזה שופט ישתכנע מהטיעונים שלהן? אולי אין בכלל צדק בהיכלי המשפט שלנו, אלא רק "מאסחרה"? תמיד כדאי לנסות, לא?

במקרה הראשון, ניזוק רכבה של התובעת (להלן: גברת "על לא עוול בכפה") בתאונה שנגרמה לחלוטין באשמתו של אדון פלוני (להלן: מר "המבוטח הישר"). ולא סתם ניזוק, אלא כנאמר בשפת העם: "הלך קאפוט". מה טוב, שחה לעצמה הגברת התמימה, כי זה הפוגע בי היה מבוטח. הנה חיש קל תשלם לי חברת הביטוח שלו את מלוא נזקיי. המבוטח הישר, הנהג ברכב הפוגע, מייד הודיע על המקרה לחברת הביטוח שלו, וזו אף חייבה אותו כבר לשלם לה השתתפות עצמית בגין תביעת הגברת (את הכסף הן יודעות לגבות מיד, לא? מתי הן נותנות את התמורה – מי חכם ויידע?), כלומר – היא לכאורה כבר הכירה בתביעתה.

אלא שהגברת נאלצה להגיע לבית המשפט. למה? כי חברת הביטוח טענה שהתאונה לא קרתה כנטען, המבוטח שלה לא שיתף איתה פעולה ובכל מקרה, יש חוסר התאמה "קיצוני" בין הנזק ברכבה של הגברת לבין הנזק ברכבו של המבוטח. נתרגם עבורכם: התאונה הינה "קונספירציה" של שני רמאים שנועדה להוציא ממני, חברת הביטוח, כספים לשווא. גם במשפט העיד המבוטח הישר לטובת הגברת – אך גם זה לא הועיל לשכנע את חברת הביטוח "לרדת מהעץ". אך אל דאגה, לא אלמן ישראל – חברת הביטוח גייסה מומחה שהגיש חוות דעת לעניין הנזקים בשני הרכבים. אלא שהסתבר שזו מבוססת על ספקולציות ולא על עובדות, ובכל מקרה המקסימום שיכול היה לאמר היה כי יש "חשד". בית המשפט קובע כי חשד אינו ראיה מספקת (ותזכרו זאת בפעם הבאה שחברת ביטוח כלשהי "חושדת" בכם). התביעה התקבלה.

אה... ואת העובדה כי ברכבה של הגברת נסע גם תינוקה בן השנתיים כבר ציינו?

במקרה השני, נאלצה חברת הביטוח לשלם לחברה בעלת משאית המבוטחת אצלה, לאחר שאחד הנהגים בחברה החליק על כביש רטוב, איבד את השליטה במשאית, עלה על הדשא, פגע בשני עמודי תאורה, המשיך ופגע גם בגדר ולבסוף לאחר שחצה מספר נתיבים נעצר על אי תנועה. ומי אשם בכל זאת ומי צריך לשפות את חברת הביטוח על הכסף שנאלצה להוציא מתיבת האוצר השמורה שלה? הנה רעיון מבריק: העירייה אשר אחראית על תחזוקת הכבישים. כחולמים היינו – במקום שהעירייה תתבע את בעלת המשאית וחברת הביטוח שלה על הנזקים שנגרמו לרכוש הציבורי, נאלצה היא להתגונן.

חברת הביטוח פיתחה, לצורכי המשפט, תיזה מתחום הגננות לפיה ההצפה בכביש נגרמה כתוצאת השקייה לילית של המדשאות הסמוכות לכביש ומדובר בהצפה ביום קיץ שנהג סביר אינו צריך לצפות לה. אך מה לעשות, ועל פי דוח מחשב ההשקיה שהוגש לבית המשפט, לא בוצעה כלל השקיה לפני קרות התאונה באיזור הרלוונטי? מה לעשות והסתבר כי המים שנמצאו על הכביש פרצו דווקא מהצינור שהמשאית פגעה בו? בית המשפט קבע נחרצות, כי הגורם היחיד לתאונה הוא רשלנות הנהג, וזאת גם בהנחה שהיתה כמות קטנה של מים על הכביש, או אז היה עליו להיזהר.

עוד מוסיף בית המשפט ומותח ביקורת קשה על שינוי הגרסאות לצורך המשפט: בדיווחים הראשוניים על התאונה כלל לא נזכרו מים (לעומת עדותו המאוחרת לפיה היה "שטפון"), הנהג נקנס על ידי מעבידיו והורחק מן העבודה לשבוע, לא הומצא לבית המשפט הטכוגרף של המשאית המעיד על מהירות נסיעתה וכו'.

בשני המקרים הללו – הצדק יצא לאור. בכמה מקרים אחרים הוא נעלם אי שם בחשיכה בה שרויים אזרחים פשוטים ומשוללי אמצעים לעמוד מול תעלולי חברות הביטוח. אל תהססו ואל תתייאשו – היאבקו על מה שמגיע לכם על פי חוק. זו הסיבה שאתם משלמים כסף לביטוח.


* הכותבת הינה היועצת המשפטית של איגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח