תזכורת השבוע: נהגו בסבלנות

הצופר הוא חברו הטוב ביותר של הנהג הישראלי. הוא משתמש בו יותר מכל אביזר אחר במכונית, אפילו יותר ממנוף האיתות. המשיכה למרכזו של ההגה כל כך עזה, שהוא אפילו נוהג עם יד אחת כשהשנייה בכוננות תמידית. ניתן כמובן לקשור את ההתמכרות למגוון רב של סיבות, אולם העיקרית שבהן היא סבלנות או החוסר בה, דבר שקשה עד בלתי אפשרי למצוא על הכביש. אם אפשר לצפצף על כולם, אז למה לא?

חוסר סבלנות הוא דבר שכיח מאוד בכבישי ארצנו. עם הכניסה לרכב אנו הופכים את עורנו ומתחילה מלחמה של ממש - אנו ממהרים גם אם אנחנו לא ממש מאחרים וכולם הופכים לאויב שצריך להביס, לעקוף, לחתוך, להידחף ומה לא. זה מתבטא בצפצופים, חיתוכי נתיב, גניבת רמזורים ועוד שלל פעולות שליליות שרובן נעשות ללא חשיבה מושכלת לה דרושה שלוות נפש פנימית. וכאשר אדם פועל מתוך אינסטינקט, ארשה לעצמי להוסיף חייתי, הוא פגיע ופוגע וחשוף יותר לטעויות. חוסר הסבלנות גם מדבק, ואת שעשה לכם נהג פזיז אתם לרוב תעשו לאחרים - תענישו את עצמכם ואת הסובבים אתכם בגלל טפשותו של אחר.

תופעת לוואי של חוסר סבלנות היא עצבים, גם של הנהג עצמו וגם של הסובבים אותו. תזכרו איך הרגשתם כשמישהו עקף אתכם בתור לקופה בסופרמרקט. מה רציתם באותו הרגע לעשות לו? זה בדיוק האופן בו אתם מתנהגים גם בכביש רק שבידיכם לא עגלה עם מצרכים, אלא כלי נשק השוקל כטון וחצי ובה אתם ויקיריכם.

הצפיפות הגדולה בכבישים היא לרוב שפוגעת בסבלנותו. לא נעים להשתרך בפקקים ובהחלט אפשר להבין מדוע עצבינו רופפים. תוסיפו לכך הידחקות תמידית של כלי רכב לפנינו או גרוע יותר, אלה שפשוט מזלזלים בכולם ועוקפים דרך השוליים היישר לראש הטור. אולם, אם נרד רגע לעומקו של עניין וניתן לו את הפרופורציות הנכונות, נבין שאין כל טעם בכך. חוסר סבלנות ועצבים לא יזרזו את הגעתנו הביתה, להיפך לנוכח העובדה שהם יותירו אותנו חשופים לטעויות. גם אם נצליח למנוע מנהגים להדחק לפנינו או נידחק אנו לפני אחרים, נרוויח דקה או שניים בהגעה ליעד כשבתמורה העלינו את הסכנות בעשרות מונים.

בשבוע הקרוב נסו לעזוב את המרדף אחר הכלום, את המעברים התכופים בין נתיבים וגלו אכפתיות קודם כל כלפי עצמכם ואחר כך לסובבים אתכם. אל תעקפו בזלזול, אל תידחפו לפני העומדים בתור לפניה ואל תנסו לקצר זמנים במהלכים מלוכלכים. אם זה קשה ישנם פתרונות רבים - נשמו עמוק, שימו ברקע את המוזיקה שמרגיעה אתכם, צאו מהלחץ ולא מהכלים. ואם אתם תמיד ממהרים, צאו חמש דקות מוקדם. וגם אם לא תגיעו מהר יותר למחוז חפצכם, מספיק שתגיעו יותר רגועים וחיכניים. ולא פחות חשוב, עזבו את הצופר לנפשו, הוא נועד רק למקרי חירום, זוכרים?