פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מי מרמה: המוסך או הלקוח?

      האם כל המוסכים רמאים או שמא גם ללקוחות חלק גדול בדבר? לפניכם סדרת מקרים משפטיים המתארים את התופעה

      גל של תביעות סרק כנגד מוסכים שהגיע למערכת המשפט גורם לחשש שחלקים מסוימים בציבור מנצלים את התדמית הנפוצה של מוסכים בישראל - כדי להימנע מתשלום. בתי המשפט חושבים אחרת. עדיין זה לא אומר שאתה לא צריך לבדוק היטב את המוסך שלך ולוודא שהוא חוקי ושומר על סטנדרטים של שירות, מקצועיות ואמינות.

      "כיס עמוק" במשמעותו המשפטית הינו כינוי לגורם שנהוג לתבוע אותו אך ורק בגלל שהוא ידוע כמי שיכול לשלם, ולאו דווקא בגלל שהוא באמת חייב.

      "כל המוסכים רמאים"?

      "כל המוסכים רמאים" בכל המשמעויות וההיבטים הינו כינוי מכוער וכמובן בלתי נכון בהכללה, ובפרט כאשר מרבית הציבור אינה יכולה (או אינה רוצה) להבחין בין מוסך חוקי למוסך בלתי חוקי - מכת מדינה שהפכה לנפוצה במקומותינו, ושמשום מה הציבור אדיש לה (רכבך הינו גרוטאה נוסעת? בלתי בטיחותי? איבד מערכו? אז מה - העיקר שהתיקון עלה 100 שקל פחות ואתה מרגיש ש"דפקת" את המוסכניק ה"רמאי".

      ומה אנו מקבלים כשמחברים את שני הכינויים הללו יחדיו? גל של תביעות סרק כנגד מוסכים. נראה, כי משום מה השתרשה בציבור איזו תפיסה לפיה מעת שתיקנת רכב במוסך מסוים פעם אחת - אתה הופך למוטב בפוליסת הביטוח המקצועי של המוסך לכל חייך, סליחה - חיי הרכב. הרכב התקלקל אחרי מס' חודשים שוב? אז למה לא להאשים את המוסך שביצע פעם תיקון - גם אם מדובר בקלקול שונה לגמרי ובבלאי סביר? אתה הוא שביצעת תיקונים אימפרוביזוריים בחצר האחורית של השכן? אז למה שלא תטען שהחלפים - "השתחררו" בגלל רשלנות המוסך? ואם כבר אתה חייב למוסך כסף עבור תיקונים - למה שתשלם אם במקום זאת תוכל לטעון שהוא זה שגרם נזק לרכבך ולתבוע אותו ("ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה"?)

      למזלם של בעלי מוסכים תמימים וישרים (והם הרוב המוחלט, כמובן מקרב בעלי המוסכים החוקיים) - יש שופטים בישראל, ואלו אינם "קונים" כל סיפור, תלוש וקלוש ככל שיהיה - רק בגלל שהנתבע הוא מוסך. הבאנו היום שלוש דוגמאות מהשבוע האחרון לבדו.

      לא רוצה לשלם? תבע את המוסך!

      במקרה הראשון שילם הלקוח בשיקים למוסך אך לא סבר שעליו לכבדם. משכך, הגיש המוסך את השיקים לגביה בהוצל"פ. או אז - ורק אז - הגיש הלקוח הנתבע תביעה נגדית כנגד המוסך על סכום גבוה פי 10(!) מזה המגולם בשיקים שלא כיבד ובה טען טענות האמורות להסביר איזה נזק גרם לו בעל המוסך ומדוע אינו חייב לפרוע את השיקים. אגב העובדה שמסר את השיקים כשבועיים לאחר שהרכב תוקן ויצא מהמוסך לא הפריעה לו כלל, משום מה. הלקוח הנתבע/התובע טען, כי כ-6 (!) שנים קודם לכן, הכניס את הרכב לאותו המוסך לצורך טיפול והכנה לטסט אך התיקון היה כה כושל ש-300 מ"ר בלבד (?) מפתח המוסך שוב נתקע הרכב. בעל המוסך טען כי הנזק למנוע אירע הרבה יותר מאוחר ובגלל שהלקוח לא טרח למלא שמן (גם בזה המוסך אשם?). בשלב זה, הלקוח - על דעת עצמו - השאיר את רכבו בפתח המוסך ללא הסכמת בעל המוסך לקבלו או לתקנו (האם במדינתנו ניתן לכפות על עוסק לתת שירות ובפרט לאחר שלא טרחת לכבד את השיקים שנתת לו בפעם הקודמת?) אגב לשיטתו של הלקוח היה ברכב ציוד בשווי כ-50,000 שקל...

      ואיזה הסבר נתן הלקוח ביחס לאי כיבוד השיקים? שעורך דינו יעץ לו - שימו לב - "לא לבטל את השיקים אלא לרוקן את חשבון הבנק שלו כדי שהשיקים יחזרו מחוסר כיסוי ולא מחמת הוראת ביטול". וכל המאמץ הזה כדי לא לשלם למוסך?! גם הסבר לעובדה שכעבור 6 שנים זכר הלקוח לפרטי פרטים את תאריכי הכניסה והיציאה של הרכב מהמוסך - לא הצליח הלקוח החמקן לספק. את התוצאה אתם יודעים - טענות הלקוח כמובן נדחו. אה, ואגב - כל זה בשביל 1,400 שקל שהלקוח לא שילם. ועוד חויב בהוצאות של 3,000 שקל + מע"מ (לטעמנו - לא מספיק).

      רוצה תיקון חינם? תבע את המוסך!

      במקרה השני תבע לקוח מוסך (שוב - רק כעבור שנתיים) בטענה כי הגיר שהחליף לו הותקן בצורה רשלנית והלקוח נאלץ לבצע את העבודה שוב במוסך אחר וכן נגרמו לו נזקים נוספים לרכיבים אחרים ברכב. רק כשנקבע התיק לדיון הודיע הלקוח התובע כי בעצם הוא חוזר בו מהתביעה ביחס לרכיב החלפת הגיר. (לדבריו - כי הרכב הושבת בתאונה, אך לא ברור מה הקשר אם כבר החליף את הגיר הפגום?) תביעה זו נדחתה חד וחלק בקביעה הנחרצת: "לא הוכחה כלל". בית המשפט ציין בפסק הדין כי בחשבוניות שהציג הלקוח ביחס לטיפולים שביצע ברכב בשנה שלאחר "הרשלנות" - אין כל אזכור לרכיבים שטען כי ניזוקו בגלל המוסך.

      השיק חזר? תבע את המוסך!

      במקרה השלישי, שוב תביעת לקוח כנגד מוסך, אליו הכניס את האופנוע שלו לתיקון נזקי תאונת דרכים. הלקוח ה"תמים" הוכיח את יושרתו כבר במעמד ביצוע התשלום ושחרור הרכב, אזי שילם עבור התיקון בשיק של אימא שלו שהבעיה היחידה איתו הייתה שהיא לא הייתה רשאית כלל לחתום על שיקים כי הייתה פושטת רגל באותו הזמן. ומה קרה אז? כולנו כבר יודעים - השיק חזר והמוסך לא קיבל תשלום בעבור עבודתו. אך הלקוח לא הוטרד והמשיך ליסוע עוד מחצית השנה ברכב המתוקן, עד שקרתה תקלה אחרת.

      או אז הביא את האופנוע לתיקון במוסך הסמוך למוסך שלו לא שילם עדיין ולדבריו - פגש בו בחוץ בעל המוסך הזועם, תקף אותו, וגרם נזקים לאופנוע. לעומתו טען בעל המוסך כי בפעם השניה הוכנס האופנוע ברצון ובהסכמה להשלמת תיקון - תוך שבעל המוסך מאמין ללקוח כי לא ידע שהשיק לא יכובד - וסוכם כי הרכב יישאר כעיכבון עד לפירעון התשלום. אגב, לאורך כל המשפט לא טרח הלקוח התובע לפרוע את החוב המקורי למוסך. גם תביעה זו נדחתה בהיעדר כל ראיות והלקוח חויב בהוצאות של 6,000 שקל + מע"מ.

      הולכים למוסך מורשה - ועומדים על קבלת שירות נאות

      אנו סבורים, כי אם הציבור יפנה מלכתחילה לבעלי מוסכים חוקיים ומוסדרים במקום לנסות ולחסוך כמה גרושים, וכי אם ינהג בכבוד כלפי אלו הנותנים לו שירות - התחושה תהיה טובה יותר משני הצדדים. מאידך, נציע כי תדרשו מבעל המוסך הסברים מדויקים על התיקונים שהוא מבצע, על העלויות, על החלפים שהורכבו ברכב, על "תופעות לוואי" אפשריות ובעיקר - לסגור בצורה מסודרת ומראש את נושא התשלום.


      *הכותבת הינה היועצת המשפטית של איגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח