בארי שין נודע בחייו כרוכב סופרבייק צבעוני שזכה בלא מעט מירוצים ותארים במהלך הקריירה שלו. בין השנים 1970 ל-1984 השתתף הבריטי ב-102 מירוצים וגרף 23 נצחונות עבור קבוצות סוזוקי וימאהה בקטגוריות כגון ה-125,ה- 250 וה-500 סמ"ק וכן ה-750 פורמולה. את אליפות העולם הראשונה שלו (מתוך שתיים) קטף בגיל 20 בקטגוריית ה-125 סמ"ק.
למרבה הצער מת שין בשנת 2003 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. ובצל הקודר של מותו הטרגי, רעייתו וחבריו למקצוע שקלו בכובד-ראש כיצד ניתן להנציח את פועליו של הרוכב. אחרי מספר חודשים ורעיונות חלקם היו נדושים ואינם מפוארים (פסלים, אנדרטות וכדומה), פנו לחברת 'אייקון' עם תכנית מקורית לבניית אופנוע כביש מתוחכם. אולם, מחסור באמצעים כלכליים הביא לדחיית הפרויקט לזמן לא ידוע. רק בשנתיים האחרונות תפס הפרויקט תנופה בזכות אנדרו מוריס בעליה ומייסדה של סדנת 'אייקון', שיחד עם אשתו של שין מיקדו את המכללים ופנו למלאכה.
תחת הכותר 'אייקון-שין', עוטה אופנוע המחווה של הרוכב האגדי עטיפת קרבון מלאה בעיצוב מובדל על גבי שלדת צינורות מאלומיניום. כל מערכת המתלים מקורה ממסלולי המירוצים (מזלג, בולם אחורי מתכוונן, בלמים) ומכל הדלק לדוגמה מיוצר ידנית עבור כל מהדורה. משך הזמן הנדרש לכל אופנוע לרדת מפס הייצור הוא כחודש ימים.
כוח? בין רגליו של הרוכב שוכן מנוע סוזוקי כביר בנפח 1,400 סמ"ק ולו ארבעה צילינדרים בטור ומגדש טורבו. היחידה מפיקה כ-250 כ"ס ו-18.3 קג"מ בעוד לתיבה המופקדת על העברת העוצמה יש שישה הילוכים המאיצים את האייקון-שיק למהירות מרבית של 320 קמ"ש. הנתון ל-100 קמ"ש לא פורסם.
מטבע הדברים האיקון-שין הוא אופנוע במהדורה מוגבלת. 52 בלבד יעזבו את פס הייצור הקטן כציון לגיל שבו נפטר הרוכב המוכשר. עלותו של כל אופנוע כ-155 אלף דולרים, ונראה כי הושקעו בו לא רק טכנולוגיות אם כי גם אמוציות רבות: "בגלל שבארי היה כל כך יוצא דופן, כך רציתי שהאופנוע יהיה", אומרת אלמנתו של הרוכב. "זו הייתה גאווה גדולה בשבילי לעבוד עם האנשים שהפכו את בעלי לרוכב מועטר ומוערך".
.