התחזות בקלי קלות

תחום הרכב מאז ומעולם היווה "מקור משיכה" לעבריינות מסוגים שונים ולצערנו, גם של מי שמקצועו ופרנסתו בתחום. ולמרות שאנו כבר "רגילים", הרי כושר ההמצאה והאילתור של הנאשם במקרה שהבאנו היום, כמו גם עזות המצח שהפגין, מעידים של שדרוג עברייני מסוכן שאנו כציבור חייבים להיות ערניים לו ולשים לו קץ מיידי.

כנגד נאשם זה הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של שימוש במסמך מזויף (תעודת זהות), התחזות לאדם אחר וקבלת דבר במרמה וכל זאת תאמינו או לא, בכדי למכור רכב אחד ולהסתיר מהרוכש התמים את העובדה שהרכב היה מעורב בתאונה קשה ויצא מכלל שימוש.

איך עושים זאת? מסתבר שפשוט למדי: כל שעליך לעשות הוא לפרסם מודעה למכירת הרכב, אפשר גם לייפות בה קצת את המציאות ולטעון שהרכב יד ראשונה למרות שעבר כבר כמה ידיים. כשמתקשר רוכש פוטנציאלי אמור לו שאתה בעל הרכב למרות שזה לא נכון, ושמדובר ברכב במצב תקין שלא היה מעורב בתאונות. את הפראייר התורן הרי תמיד תצליח למצוא ולמכור לו את הרכב. אה, וכמובן כדאי שתהיה לך גם תעודת זהות מזוייפת של "בעל הרכב". ועוד "עצה" - תדאג "להתחבר" עם בעל מכון בדיקה שאליו תוכל לקחת את הרוכש "באקראי" ושידאג להנפיק טופס בדיקה המתאים לדרישותיך והמצאותיך ולאו דווקא למצב הרכב.

הרוכש התמים הגיש את התלונה למשטרה מיד כשגילה שהרכב עבר תאונה קשה, כך שבמקור התלונה עסקה בהונאה בסחר ברכב משומש. בשלב זה, אפילו המשטרה לא עלתה על כך שה"מוכר" כלל לא היה בעלי הרכב הנחזה (ואגב, הבעלות כנראה מעולם לא היתה רשומה על שמו, ותכלית ההתחזות היתה כפי הנראה לשכנע את הרוכש שמדובר ביד פרטית). כיום, לצערנו ומניסיוננו, לרוב מסרבים במשטרה לקבל תלונות על הונאות "בלבד" ומפנים את הנפגעים להליך אזרחי. למזלו של הרוכש במקרה זה, ושל כולנו כחברה – המשטרה לא "נפנפה" את התלונה אלא טיפלה בה ברצינות.

לגרסת הנאשם, לא הוא מכר את הרכב לרוכש המתלונן. אז איך מספר הטלפון שלו הופיע במודעה? אהה! כאן היה בפיו הסבר מאלף ואף משכנע מאוד – הוא מרבה לאבד את מכשירי הטלפון שלו וכנראה שזה אחד מהם שנפל לו בתוך הרכב ונשאר שם כשהוא מכר את הרכב "למישהו שהוא לא יהודי, שהוא ערבי שתיקן את הרכב ונתן למישהו אחר למכור". טוב, לפחות הודה שמתישהו מכר למישהו את הרכב הזה שהוא "יד ראשונה"... אגב, הוא גם לא ידע להסביר למה, אם אינו מכיר את רוכש הרכב, התקשר אליו מספר פעמים ולמה, אם איבד את הטלפון, "המוצא" התקשר לאמא שלו.

גם לשאלה מדוע הציע להחזיר לרוכש המתלונן את הכסף ולקחת את הכסף חזרה אם לא הוא שמכר לו את הרכב היתה בפיו גרסה פנטסטית – מדובר בעסקה שחשב שהיא כדאית מבחינתו "כי הייתי מרוויח עוד 1,000 שקל על התיווך". נראה שלנאשם זה כשרון פיננסי באמת מיוחד במינו, כיוון שאצלו כל עסקת רכב היא "ביצת זהב" המניבה עוד ועוד כספים בכמה גלגולים.

אלו רק מקצת הסתירות והגרסאות המוזרות שמסר הנאשם אשר ניסה להרחיק עצמו מהרכב ומהעסקה (ומהטלפון הנייד) בכל מחיר.

ראוי לציון, כי מי שהנאשם "השאיל" את זהותו הינו תושב בלגיה שכלל לא היה בארץ בשנים הרלוונטיות. למרבה הצער, בהופעתו במשפט היה מסוייג ביותר וחשש לתת עדות מאחר ולא רצה להסתבך עם "האנשים האלה". כמו כן, לתשומת לבכם - הבודק במכון הבדיקה שאמון על מתן "שירות" לציבור סירב לתת גרסה כלשהי (מעבר לגרסה שמסר לרוכש כי הרכב תקין). לנו עצמנו לא ברור מתוך פסק הדין מדוע לא נכלל אף הוא כנאשם באותו כתב אישום בהיותו שותף ביודעין למצג השווא כלפי הרוכש.

הנאשם הורשע ואנו נמתין לראות איזה עונש יגזר עליו – האם כזה שירתיע אותו ואת דומיו בעתיד או שמא כזה שירמז לו שהפשע בכל זאת משתלם.

תובנות? עצות? אתם כבר יודעים: להסתכל היטב ברשיון הרכב; לוודא האם המוכר הוא באמת "יד פרטית" או שמא סוחר והאם הרכב באמת היה בשימוש "אישתו/אחותו/אמא שלו"; לקחת את הרכב למכון בדיקה שאתם בוחרים; וכמובן להתעקש על קבלת טופס גילוי נאות לפי החוק ובמידת האפשר, לפנות למוסך ולקבל היסטוריית הרכב. ו... אם אתם כבר יודעים הכל, מדוע עדיין יש כל כך הרבה רמאויות וכל כך הרבה קורבנות לעסקאות כוזבות שכאלו?

ואם כבר קרה התרחיש הגרוע ו"אכלתם אותה", פשוט לא לוותר. לגשת למשטרה, להגיש תלונה, להודיע על ביטול העסקה והעיקר – לפעול. זיכרו כי מעבר לתועלת האישית המובנת שתצמח לכם מכך, זו גם חובתכם האזרחית והציבורית.


* הכותבת הינה היועצת המשפטית של איגוד המוסכים בישראל ופורום התיקון הבטוח