אימא'לה, ג'וק!

וידאו: יצרן

זה התחיל בפניה שגרתית של ניסאן אירופה ליבואנית המקומית ובה נשאלה האחרונה באם ישנה בעיה כל שהיא בשימוש בשם ניסאן ג'וק, כי זה השם שנבחר עבור הקרוסאובר הזעיר והמעוצב שהם שוקדים עליו ממש ברגעים אלה. האירופים לא יודעים שהשם שבחרו הוא בשפת הלבנט גם שמו של אחד החרקים הגועליים שתמצאו כאן, שם שאם תצעקו אותו בחדר סגור שבו בעיקר נשים, תגרמו לכולן לטפס על הקירות בהיסטריה. החרק הזה אולי ישרוד אחרי האנושות גם אם זו תתפוגג אל ההיסטוריה במלחמה גרעינית, אבל כשם למכונית, זה עלול להיות בעייתי.

ולכן, התגובה הראשונית של היבואנית הייתה, ודאי שיש מניעה לשימוש בשם הזה, הרי הוא... בעצם... יכול לעשות עבודת יחסי ציבור מאין כמוה! מי לא יכיר את המכונית הזו של ניסאן עם השם המצחיק? גם לאחיו הקשקאי יש שם שמצלצל שונה (שבט נוודים איראנים), אבל הוא לא מיוחד, ג'וק זה בהחלט משעשע ולכן ניתן אור ירוק לשם.

אולם קודם לג'וק הסדרתי, הקדימה אותו מכונית קונספט שענתה לשם קזנה והיא הוצגה בתערוכת ז'נבה של שנת 2009. מידת ההמולה שהיא עוררה בקרב קהל העיתונאים והמבקרים, שכנעו את אנשי ניסאן שפוטנציאל בהחלט יש שם בקטגוריה החדשה הזו של קרוסאוברים זעירים. שנה אחר כך כבר נחשף הרכב המוגמר וכעת קפצנו קפיצה קטנה לפרנקפורט כדי לנהוג בג'וק (אני עדיין מחייך כשאני אומר את זה) ולנסות להבין מדוע היבואנית חוזה לו עתיד פרוע בישראל.

כשנחשף הג'וק הרשמי, הוא הפתיע מאוד בעד כמה הוא הצליח לשמור על מאפייני העיצוב החריגים של מכונית הקונספט שקדמה לו. זה כולל את הפתחים העגולים בפגוש הקדמי, בבתי הגלגלים הבולטים בכוחניותם בכל קצה, בשמשה הקדמית הזקורה ובגג המשתפל לאחור. מבט מעמיק יותר מגלה פנסים אחוריים הדומים לאלה של הניסאן 370Z ומלפנים, יש לג'וק לא פחות משש יחידות תאורה. שש! בשלוש קומות – פנסי חניה ואיתותים למעלה, אורות דרך באמצע ופנסי ערפל למטה וזה עושה יופי של אפקט ויזואלי כשרואים אותו במראה המרכזית.

ניסאן מספרים שהפנסים הראשיים, אלה הנמצאים באמצע עצבו בהשראת פנסי הערפל של מכוניות הראלי של שנות השבעים. חידוש נוסף בניסאן נמצא בדלתות האחוריות או נכון יותר בידיות הפתיחה שלהן. אלה מוקמו על גבי החלון, בחלקו האחורי, והדבר מסייע מאוד לתחושה כאילו ישנן כאן רק שלוש דלתות ובפתיחה של זוג הדלתות האחוריות, יש מן סוג של הפתעה.

כשפגשנו אותו לראשונה בעולם המציאותי, כלומר לא במסגרת תערוכת רכב, זה מייד התגלה - הג'וק מזכיר מאוד את ה-FX50 של אינפיניטי, מותג היוקרה של ניסאן, רק בקטן. באירוע ההשקה נציגי ניסאן מספרים כי עמדה בפניהם היכולת לייצר עוד קשקאי מוקטן ב-20 אחוז, אבל אז זה היה משעמם מדי ולכן העדיפו להמשיך עם הרוח העיצובית החדשה מהקזנה וגם אנחנו שמחים על כך.

שמחת החיים מההופעה של הג'וק ממשיכה גם אל תא נוסעים עם עיצוב מקורי למדי. כדי להפוך את הקבינה למקום ספורטיבי יותר, אנשי ניסאן מספרים שקיבלו השראה מתחומים לא שגרתיים במהלך תכנונו. כך למשל הקונסולה המרכזית בה נמצאת ידית ההילוכים (מגיעה בצבע אדום או אפור) מקור השראתה במבנה מכל דלק של אופנועים וכך גם המקור ללוח המחוונים בעל החופה הפתוחה וצמד החוגות.

מופרע מספיק? עוד לא שמעתם כלום שכן את ההשראה לעיצוב דיפון הדלתות הפנימי קיבלו המתכננים דווקא מ... סנפיר צלילה. כן, ברצינות, הביטו לרגע בדלת, ואמצו את הדמיון. זה לא הכל, אחרי כן, הביטו בידיות המקוריות לדלתות. אלה עוצבו בהשראת טבעות קשירה (שאקל) מחבלי טיפוס הרים.

שאר הקבינה מפוסלת בקפידה, אך היינו שמחים למצוא קצת יותר צבע מסביב, בהמשך לצביעת הקונסולה המרכזית ופחות פלסטיקים קשיחים. אבל מה שכן מוצאים, זה תכנון חכם מאוד בכל הקשור להנדסת האנוש. כל המתגים נגישים ונראים לעין וכדי לחסוך במספרם של אלה, מהנדסי ניסאן המציאו מערכת שליטה דואלית לבקרת האקלים ולבקרות הנהיגה. בלחיצת מתג אחד, משמשים כל המתגים לשליטה על המיזוג ובלחיצה שניה, הם משנים את הכיתוב עליהם, המסך המרכזי מתחלף והנהג יכול לשחק עם מצבי הנהיגה ('אקו', נורמל וספורט) כשכל מצב מוביל לתצוגה שונה ולתגובה שונה מהמנוע ותיבת ההילוכים. מצב הספורט מקצין את תגובות יחידת הכוח ומציג את לחץ הטורבו בגדישה, מצב נורמל מרכך את התגובות ומציג את המומנט ומצב האקו שואף לתנועה איטית בסל"ד גבוה ככל הניתן ומציג את מידת החסכוניות שלכם, רגעית ולאורך זמן. במצב הספורט תוכלו אפילו להציג מד כוח G שמגיע לא אחרת מה-GT-R. מקורי, כבר אמרנו?

כניסה אל תא הנוסעים של הג'וק מצליחה לעורר את הרגשות הנכונים. המושבים שלו תומכים מאוד (לפחות אלה של הגרסה הבכירה ועל כך נרחיב בהמשך), המרחב סביר למדי (בייחוד המרחב לראש בזכות התקרה הגבוהה) בהתחשב שאי-שם מתחת שוכנת הכלאה בין ניסאן מייקרה לקשקאי כשהמרחב מאחור מספיק לזוג מבוגרים לא גבוהים או לילדים. גם תא המטען מניח את הדעת בנפחו עם 251 ליטרים בקומה העליונה, 44 נוספים מתחת לרצפת התא ואם מקפלים את זוג המושבים האחוריים (חלוקה 60:40), צומח הנפח לכדי 830 ליטרים.

הג'וק ישווק בעולם עם שלושה מנועים, נכון לרגע זה. הראשון הוא דיזלי וצפוי להוות את מרב המכירות באירופה ולו 1.5 ליטר, 110 כ"ס ו-24.4 קג"מ. מנוע זה משודך לתיבה ידנית (11.2 שניות ל-100 קמ"ש, 175 קמ"ש מרביים) וכצפוי, לא נזכה לראותו בישראל. המנוע השני הוא הרלוונטי ביותר עבורנו. נפחו 1.6 ליטר והוא מפיק 117 כ"ס, 16.1 קג"מ והוא משודך לתיבת הילוכים אוטומטית רציפה (CVT) או לידנית חמישה הילוכים ומעביר את כוחו לזוג הגלגלים הקדמי. מנוע זה מסוגל להאיץ את הג'וק ל-100 קמ"ש תוך 11.5 שניות לעבר מהירות מרבית של 170 קמ"ש.

המנוע האחרון, הוא הדובדבן כאן. נפחו עומד גם כן על 1.6 ליטר, אבל בהתאם לצו האופנה, גם הוא מקבל מגדש טורבו שהופך את העניינים למעניינים בהרבה. גרסה זו מפיקה 190 כ"ס מכובדים, 24.4 קג"מ והיא מעבירה את כוחה לכל ארבעת הגלגלים או רק לקדמיים, לפי בחירת הנהג. באירוע ההשקה, הקצו לנו המארחים רק את זו האחרונה, כאשר על גרסת הדיזל עטו הקולגות האירופים שלנו.

אנשי ניסאן מצאו לנכון להרחיב בדיבור על מערכת ההנעה הכפולה של הג'וק בזכות החידושים שבה. היא אמנם מבוססת על זו של הקשקאי, אך אינה מיועדת כלל לנסיעה בשטח. יתרונותיה ביחס למערכות הנעה כפולה אחרות לשמוש כביש מגיעים באפשרות לבחור במצב הנעה קדמית בלבד, מצב אוטומטי המאפשר למערכת לשהות רוב הזמן בהנעה קדמית ולהעביר כוח אחורנית רק ברגעי הצורך ומצב 4X4 קבוע. מערכת זו מסוגלת להעביר עד 50 אחוז מהכוח אל הגלגלים האחוריים וכן לחלק את הכוח באופן אינדיבידואלי בין הגלגלים האחוריים, עד כדי כך שכל הכוח שזורם אחורנית, יכול להגיע לגלגל יחיד, בהתאם לצורך. יתרונה האחרון של המערכת נוגע למשקלה וזה עומד על 29 קילוגרם בסך הכל. גרסה זו מסוגלת להאיץ ל-100 קמ"ש תוך 8.4 שניות ולהגיע למהירות מרבית של 200 קמ"ש על הנייר, למרות שבקטעים הלא מוגבלים של האוטובאן, ראינו גם 210 קמ"ש על המחוון ועוד אפשר היה להמשיך.

רגע לפני שיוצאים לדרך עם הג'וק, מגיעה אכזבה קלה. בגלל מגבלת תכנון שנובעת מההישענות על הפלטפורמה של המייקרה, את ההגה לא ניתן לכוון לעומק (רק לגובה), כך שנהגים שגובהם מעבר ל-170 ס"מ עלולים לגלות שההגה תמיד נמצא רחוק מדי לפנים. כאשר מנסים להתקרב אל זה, פוגשות הברכיים את הדשבורד.

כבר ברגע הראשון, הג'וק מרגיש קשוח למדי בנסיעה עירונית. המתלים, לפחות בגרסת הטורבו מכוילים על הצד הקשיח יותר של הסקאלה ולכן קפצוצים קלים בתא הנוסעים במפגש עם מהמורות אינו מאורע נדיר ואלה משחררים גם לא מעט זמזומים מהפלסטיקה הקשיחה שלו. אולם, לג'וק יש יתרון מובהק אחד וזה קשור לגובה הישיבה. מחד, הישיבה עצמה בתוך תא הנוסעים מרגישה נמוכה, אך ביחס לכלי הרכב מסביב וביחס למרחק האבסולוטי מהכביש, מדובר בישיבה גבוהה מאוד שלא שונה ממרבית כלי הרכב ה"כאילו" שטח. היתרון בישיבה גבוהה זו הוא כצפוי שדה ראיה משופר לכל הכיוונים, ממש מעל לגגות המכוניות הרגילות שמסביב.

באוטוסטראדה, כל עוד פני הכביש לא מצולקים מדי, מתחילים להבין מדוע הוקשחו המתלים של הג'וק. המרכב נשאר מאוזן על הגלגלים, גם בהאצות חזקות וגם במהירויות תלת ספרתיות גבוהות. אין כאן נדנוד או עצבנות יתר, אלא תחושה מוצקה ובטוחה מאוד על הכביש.

במעט הכבישים המפותלים שנקרו בפנינו בנהיגת ההשקה, אפשר לציין שהופתענו מאוד לטובה מהג'וק. אותם מתלים שהורגשו קשיחים בעיר, משלמים את הדיוידנד שלהם כשהכביש מסתלסל לפניו. הג'וק נשאר מאוזן ומרוסן על המתלים ואינו מתפתה לרכון מדי והוא תמיד מעביר תחושה של שליטה מלאה בידי הנהג. גם רמת אחיזת הצמיגים בכביש גבוהה מאוד כך שהוא מרגיש נטוע היטב באספלט. במצב הנעה קדמית ישנה מעט לוחמת הגה בהאצה חזקה מהמקום בגלל עודף הכוח, אבל כאשר קובעים את ההנעה לכל הגלגלים, הג'וק נדבק עוד יותר לאספלט ואפילו מרגיש כמעט ספורטיבי. למה כמעט? כי היינו שמחים לקבל קצת יותר משקל ותקשורת בהגה.

כאמור, ניסאן בחרו לשדך לג'וק תיבת הילוכים רציפה על פני אוטומטית קונבנציונאלית או אפילו אחרת כפולת מצמדים. אנחנו לא משתגעים על התיבות האלה, אבל כאן, זה מרגיש קצת אחרת. בעיר, קשה לנחש שמדובר בתיבה רציפה. היא מספקת תנועה חלקה מאוד וקשה לומר שהתגעגענו לתחושת העברת ההילוכים. אבל גם במצבי קיצון של האצה, ישנה משיכה חזקה קדימה ואף תחושה של העברת הילוכים. גם ברמיסת הדוושה הימנית ישנה תחושה של הורדת הילוכים (קיק דאון), למרות התפקוד הרציף וזה מצוין. התוצאה היא שמלבד היסוס קל בזינוק ממהירות איטית, אין לנו שום בעיה עם התיבה הזו.

כמעט שהצטרכתי לכבול את עצמי בשלשלאות ולהדביק את אצבעות ידי עם סלוטייפ כדי לא להיסחף יתר על המידה בדיבור על שמו של הניסאן הקטן, למרות שזה ממש מתבקש. כי, לך תסביר או תסבירי לחברות והחברים שלכם ש"הבאתם ג'וק הביתה" ושהוא ממש חמוד ולא מזיק. אבל מנגד, השם הזה יכול לספק אחלה חמש דקות של שיחת סלון.

ובכל זאת, אם השם הזה עושה לכם את זה או לא, עדיין מדובר בכלי רכב חביב מאוד שיודע לעשות המון על הכביש וללא ספק להפתיע לטובה. הג'וק הזה בא מפלח המכוניות הקטנות, אבל לדעתנו הוא מסוגל לעשות צרות גם לגדולות ממנו, אם רק תפנימו את העובדה שאין לכם באמת צורך במשפחומטית מגודלת כמו של כולם.

הג'וק יעשה עליה כבר בחודש ספטמבר בשתי גרסאות המנועים והאבזור - 1.6 אוטומטית (117 כ"ס) ברמת אבזור 'אסנטה' והנעה לגלגלים הקדמיים בלבד אשר תגיע אלינו מהמפעל הבריטי של ניסאן. מחירה של זו יעמוד כאן על כ-130-125 אלף שקל והיא תהווה 95 אחוזים מכלל המכירות של הג'וק בישראל. הגרסה השניה שתגיע, היא גרסת הטורבו 190 כ"ס 4X4 (מהמפעל ביפן) וזו תדרוש מכם הוצאה נכבדת יותר של 160-165 אלף שקל.

מקרסו, יבואנית ניסאן לישראל נמסר כי ההערכות מדברות על יכולת מכירה שאפתנית של 2,500 יחידות בשנה בישראל, אך הצפי צנוע יותר (ועדיין שאפתני מאוד) ומדבר על מכירה של מעל ל-1,500 יחידות. האם הוא יצליח? יתכן מאוד שכן, בזכות התמורה הגבוהה לכסף והעובדה שהמתחרה הישיר של הג'וק, ה-ASX של מיצובישי, יגיע בשלב מאוחר יותר לישראל.