עיריית תל אביב וסלופארק החזירו כסף לתושבים

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ענת ברון, אישרה בשבוע שעבר הסכם פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברת סלופארק טכנולוגיות בגין גביית תשלום עבור חניה שלא כדין.

סלופארק מספקת שירותי תשלום חניה לרשויות המקומיות באמצעות הטלפון הסלולרי באזורי חניה כחול לבן ללא תווים או כרטיסי חניה. בתביעה שהוגשה במרץ 2009 טענה התובעת הייצוגית, אשרת שמעון, כי סלופארק גובה תשלום עבור חניה בתל אביב בין 6:00 ל-9:00 בבוקר, אף שעיריית תל אביב אינה גובה תשלום עבור חניה בשעות אלה.

סלופארק טענה כי עיריית תל אביב היא שגובה את דמי החניה מהלקוחות באמצעותה. בעקבות הבקשה הורתה עיריית תל אביב לחברה לשנות את המערכת הטלפונית, כך שכל שיחה שמתקבלת בשעות שבהן המוקד לא פעיל תעדכן את המנוי על כך ותשאל אותו אם הוא מעוניין להזמין את השירות ל-9:00 בבוקר.

בהסכם למחיקת התביעה הודיעה שמעון כי כחודש לאחר הגשת התביעה הופסקה הגבייה על ידי סלופארק ואף הושב לציבור סכום של יותר ממיליון שקל - ולפיכך התביעה השיגה את מטרתה. עיקר השבת הכספים נעשתה על ידי עיריית תל אביב.

בשאלת שכר הטרחה המגיע לתובעת נחלקו הצדדים, כשהתובעת טענה כי הגמול הראוי עבור הגשת התביעה על ידה הוא 25 אלף שקל, ובנוסף שכר טרחה לבאי כוחה, עוה"ד אור נוי ודני בלנקין ממשרד פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני בסך 125 אלף שקל. סלופארק התנגדה לבקשה וטענה כי יש להעמיד את שכר הטרחה והגמול על 5,220 שקל, כ-10% מהתמורה שלטענת סלופארק שולמה לה בגין השירות שנתנה.

השופטת ברון ציינה בפסק דינה כי "בפסיקת הגמול ושכר הטרחה יש לקחת בחשבון הישג זה של התובעת והתועלת שצמחה לציבור. יש לקחת בחשבון את הסיכון שהתובעת לקחה על עצמה ואת הטרחה, כמו גם את האינטרס הציבורי לתמרץ הגשת תביעות ראויות".

השופטת הוסיפה כי גם אם טענת סלופארק בעניין אחריותה של עירית תל אביב נכונה, היא אינה יכולה לעמוד מול ציבור הלקוחות, שכן ההתקשרות נעשית בינם לבין החברה - גם אם החברה מצדה התקשרה בעניין זה עם העירייה. לאור זאת, נקבע כי לתובעת מגיע שכר טרחה בסך 20 אלף שקל ובסך 70 אלף שקל לבאי כוחה (ת"צ 1325/09).