פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      תאונה בשכרות? לא יהיה פיצוי

      תאונת דרכים שארעה בעקבות שכרותו של נהג יכולה להחשב ככזו שנעשתה במתכוון, ותמנע ממנו אפשרות לקבל פיצוי מחברת הביטוח

      מעת לעת אני מבחין בחבורות של נהגים השועטים על מפלצות מכניות נטולות רסן שהורכבו למטרה אחת בלבד: לנשוך בחוזקה את האספלט ולקרוא תיגר על חוקי הפיזיקה ומשטרת ישראל. לעיתים מתלווים גם לכך פזיזות וחוסר שיקול דעת ותאונה היא רק עניין של זמן.

      לאחרונה, בעודי רוכב על האופנוע שלי, מאופק וכשמלוא חושיי מחודדים ותשומת ליבי נתונה לטוואי הכביש, אני מבחין בשלושה רוכבים אחרים הדוהרים במהירות תוך ביצוע עבירות תנועה מסוכנות במיוחד - חציית קו הפרדה, עקיפה מימין והיד עוד נטויה. כעבור זמן מה, עצרתי להתרעננות בתחנת דלק סמוכה וראיתי להפתעתי את שלושת הרוכבים מגירים אלכוהול ומתרברבים על ביצועיהם. בעודי קם על מנת להרביץ תורה בפוחזים, הם הסתלקו להם בדהרה והשאירו על השולחן מספר צ'ייסרים ריקים, כעדות אילמת לעתיד להתרחש. כעבור שעה קלה, מבעד לקסדה אני מבחין בניידת טיפול נמרץ בצד הדרך אליה מוכנס אחד מהם, בעוד חבריו עומדים בצד וממררים בבכי. איני מכיר את הנסיבות המדויקות שהובילו לקרות התאונה, אולם הצירוף השטני של נהיגה פרועה וגוף רווי בשיכר לבטח קידם את המפגש של האספלט עם איבריו של הרוכב.

      דוגמה זו הינה אחת מיני רבות המתארת תאונת דרכים שנגרמה בשל התנהגות פזיזה, יהירה, ילדותית וחסרת אחריות, המביאה נהגים, בעיקר נטולי ניסיון ממשי, להזרים "סילוני דלק" לבוכנות כלי המשחית ובעודם שתויים. מלבד ההיבט החוקי של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, ישנם שורה של אלמנטים משפטיים-ביטוחיים אותם יש לקחת בחשבון בעת שמחליטים לנהוג או לרכב במצב של שכרות. איני נכנס כרגע לוויכוח על סף הפקחות המשפטית וכמה משקאות נדרשים על מנת לשבש את כושר הנהיגה. כאשר מדובר על "טייסים קרקעיים", אין ספק כי הדבר בהחלט משפיע על היכולת שלהם לשוב הביתה לחיק משפחתם בשלום.

      תאונה במתכוון

      חריג מהותי בחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, הינו "תאונה במתכוון". המדובר על מצב בו אדם נפגע בתאונה שנגרמה במתכוון, ועל כן נשללת ממנו הזכות לקבל פיצויים מכוח החוק. יחד עם זאת,לשון הפסיקה קבעה כי נהיגה בשכרות אינה מעידה על כוונה ממשית של הרוכב להיות מעורב בתאונת דרכים. משמעות הדבר היא, כי אי אפשר להסתפק בעובדה כי ניתן היה לצפות בהסתברות גבוהה למדי כי ההתנהגות תוביל לתאונה. על מנת שניתן יהיה לשלול פיצויים מן הנפגע, יש להוכיח כי הנהיגה הרשלנית והפזיזה לוותה בכוונה מיוחדת לבצע את התאונה.

      אמנם, המדובר על פסיקה של בית משפט השלום שעמדה לזכות מספר נהגים, אולם אין הלכה מחייבת של בית המשפט העליון בסוגיה. משמעות הדבר כי שופטי העליון יכולים להפוך את הפסיקה על פיה ולקבוע כי אכן מדובר בתאונה במתכוון. לבל נשכח כי נגע תאונות הדרכים סומן כמטרה ראשונה במעלה ולא מן הנמנע, כי אף בית המשפט יגיד את דברו.

      תהייה שעלתה לא אחת הינה מה ההבדל בין נהיגה בשכרות במהירות מסחררת לבין התאבדות וסוגיה ברוח הדברים אכן התגלגלה לפתחו של בית המשפט. עודד לזר ז"ל, נשכב על פסי הרכבת ונדרס למוות על-ידי רכבת נוסעת. משפחתו וחברת הביטוח הסכימו כי המדובר במעשה מכוון של המנוח אשר ביקש לשים קץ לנפשו, אולם חרף זאת, הוגשה תביעת פיצויים לבית-משפט השלום שפסק כי המדובר בתאונת דרכים. על החלטת בית-משפט השלום הוגש ערעור שבסופו הוחלט כי אין המדובר בתאונת דרכים.

      לדעת השופטים, מעשה התאבדות שמעורב בו "רכב" כמשמעתו בחוק הפיצויים, נכנס תחת ההגדרה "תאונה מכוונת". המדובר באירועים שלא התרחשו במקרה, באופן בלתי צפוי ופתאומי כתאונת דרכים רגילה, אם כי במעשה שנעשה במתכוון על-מנת לגרום נזק. כפי שמעשה פלילי המכוון לפגוע באחר באמצעות כלי רכב אינו משוייך לסיכוני התחבורה שהחוק התכוון לעסוק בהם, כך גם באשר להתאבדות.

      זהירות, שיכור בכביש

      הדין החל על נפגעי גוף ששהו ברכב, נכון גם באשר להולכי רגל שנפגעו בתאונה על ידי נהג שיכור או כל גורם אחר. לפיכך, אם בית המשפט יחליט כי המדובר "בתאונה במתכוון" ויסיר את אחריותה של חברת הביטוח, יוכל הנפגע לתבוע את קרנית שכמובן תחזור לפוגע בתביעה במסגרתה תבקש ממנו להשיב לה את כל הכספים שהיא שילמה (תביעת שיבוב).

      לצד האמור, אם עסקינן בתאונה במסגרתה דווקא הנפגע הוא זה שצעד בעודו שיכור או רכב על אופניו בגילופין, מבטחת הרכב הפוגע בפוליסת החובה תדרש לשאת בחובת הפיצוי. מאידך, אם הולך רגל נפגע על ידי רוכב אופניים שרכב בשכרות שהרי אין זו תאונת דרכים כמוגדר בחוק, יידרש הפצוע להוכיח כי התאונה נגרמה ברשלנות רוכב האופניים אשר השתמש בדרך באופן לא סביר וכך גרם לה. כך גם אם לדוגמה רוכב האופניים גרם לנזק לרכוש של צד שלישי.

      באשר לנזקי רכוש, גם שם הדברים אינם ברורים. לעיתים פוליסות הביטוח מחריגות נזקים שאירעו בעת נהיגה בשכרות ולכאורה "במתכוון", אולם הדבר משתנה בהתאם לפוליסות והנחיות המחוקק. עם זאת, לעיתים שופטים יפסקו "אשם תורם" לחובת נהג שנהג בשכרות גם אם יש כיסוי ביטוחי למקרה וכך יפחיתו את גובה הפיצוי המגיע לו. משמעות הדבר כי עשרות אם לא יותר של אלפי שקלים שהושקעו ברכישת הרכב ירדו ברובם לטימיון. נוסף על כן, קחו בחשבון כי אף הנזק שנגרם לצד שלישי ישולם מכיסכם.

      סעו בזהירות, בפקחות ובמתינות.


      * הכותב הינו ד"ר ועו"ד מומחה לדיני ביטוח ונזיקין