צילום וידאו: יצרן
עריכה: רן צימט
סטילס: קובי ליאני
בשנת 2001 חובבי מותג מיני עצרו את נשמתם. היצרנית הבריטית שסיימה את חייה העצמאיים בשנת 2000 עם ירידת המיני האחרונה, עברה לשליטת ב.מ.וו והחשש שמא הגרמנים יקלקלו את שעמיתיהם מעבר לתעלה בנו במשך 41 שנה, היה גדול. אבל אז נולדה המיני הראשונה והצבע חזר ללחיי כולם. המיני נעשתה למודרנית יותר, אבל שמרה על המראה הקלאסי, שיפרה משמעותית את איכויותיה ודקדקה במאפיין החשוב ביותר - התנהגות הכביש.
בדור השני למיני החדשה, העסק המשיך להשתפר עם עיצוב שנשמר, מנועים חזקים וחיוכים מאוזן לאוזן. גם הבווארים ראו מזה משהו, ראו כסף. אמנם אצלנו המיני נדירה על הכביש כמו ימי גשם בחודש אוגוסט, אבל מסביב לעולם ובעיקר באירופה והמזרח, המכירות בעליה מתמדת.
ההצלחה שכנעה את הגרמנים להרחיב את היצע הדגמים עם שמות מהעבר, גם אם תוך בלבול מכוון בהם, וכך נולדה המיני הפתוחה, המיני קלאבמן (גרסה מוארכת שבעבר דווקא נקראה קאנטרימן) וכעת הגיע תורה של הקאנטרימן - גרסת הכאילו שטח השימושית למיני, שבעבר ענתה לשם 'מוק'. מיני מוק. והשבוע, הרחקנו עד המבורג כדי לטעום לראשונה מהמיני החדשה ביותר בהיצע. אולם, מעבר לשאלות הרגילות, האם הקלאבמן עדיין ראויה להיקרא מיני?
מיני ג-ד-ו-ל-ה
מסתבר שזה לא כל כך פשוט להחליט לייצר מיני 4X4 מוגדלת. מחד, התצורה והדרישות של מחלקת השיווק דרשו תוספת ממדים גדולה מאוד למכונית החדשה (411 ס"מ לאורך, 179 ס"מ לרוחב ו-156 ס"מ לגובה) ומנגד, כרגיל, נמצאים המעצבים. על כתפי אלה, או יותר נכון על משיכות המכחול שלהם תלוי משקל כבד מאוד של שמירה על המאפיינים המוכרים של מיני מבחינת המראה, כדי ליצור עדיין זהות משפחתית.
התוצאה, קצת מבלבלת משום שהמיני קאנטרימן לא נראית כל כך כמו מיני, לפחות לא מכל כיוון. החזית אמנם מזכירה את אותה ארכיטקטורה, אבל נראית שונה מאוד. יחידות התאורה חדשות לגמרי, הפגושים גדולים משמעותית וכל האף נראה כאילו הורם גבוה בהרבה מבעבר. בגרסת הקופר S שהגיעה אלינו, גם כונס האוויר הנאה הוזז ממכסה המנוע אל מרכז הפגוש. למה? לא ברור.
מהצד, הקאנטרימן נראית כמו מתיחה כפויה למיני. משהו בפרופורציות שלה חורג מגבולות ההיגיון משום שהדלתות התרחבו, החלונות גבהו וגם הגג כבר אינו ניצב בקו מקבילי אל הרכב. מאחור, התמונה נחמדה עוד פחות. לאן נעלם הישבן השובב של המיני? הוא פשוט שמן וצמח לבלי הכר ולטעמנו נראה לא כל כך שייך למבנה הכללי.
גדולה בהתאם בפנים
כניסה ראשונה אל תא הנוסעים של המיני, אל המושבים הקדמיים והאחוריים, מעוררת השתאות ברגעים הראשונים. הקבינה שלה מאוד מרווחת. מאוד! מלפנים ומאחור אין שום בעיה למקם נוסעים גבוהים מאוד ונראה שלא משנה כמה ארוכים אתם, אל הגג לעולם לא תגיעו וזה נהדר. מאחור, המושבים, זוג בלבד, ממוקמים כך שישנו שפע של מרחב גם אל הברכיים, כמו במעין לימוזינה קטנה.
אולם, אחרי רגע, ההבנה מחלחלת, שהפליאה באה בעצם בעקבות הציפייה לפגוש מיני סטנדרטית וכאן למעשה, מדובר במכונית שאורכה 411 ס"מ ובסיס הגלגלים שלה עומד על 259.5 ס"מ! ולכן אין פלא שתא הנוסעים מרווח כל כך. למעשה, היינו מתפלאים אם הוא לא היה כזה, רק עדיין לא ברור מדוע בחרו במיני להתקין שני מושבים בלבד מאחור ולא שלושה. ועדיין, בין המושבים הותקנה מסילה מיוחדת שעליה ניתן להתקין כל מני אביזרים, כמו מחזיקי כוסות, מחזיקי משקפיים וכו'. תא המטען מצדו גם כן נדיב באופן חריג למיני, אך לא למכונית בסדר גודל כזה. 350 ליטרים מוצעים בבסיס, 450 ליטרים אם תסירו את מדף קרקעית תא המטען ואם תקפלו את המושבים, הנפח צומח לכדי 1,170 ליטר.
בתא הנוסעים, המעצבים דווקא כן הצליחו לשמר משהו מה'מיני'ות המוכרת. הדשבורד מפוסל דומה מאוד, אך עם צמיחה והבלטה של כמה מרכיבים בו כמו פתחי האוורור, אך במרכזו עדיין שוכן מד המהירות, שנראה שגדל עוד ועוד מדור לדור. הפעם אין בו מחט מהירות, אם כי סמן אדום צף שמקיף אותו. במהלך כל הנהיגה, לא ראיתי שום צורך להסיט את המבט ימינה כדי להביט בו. פעולה זו לא רק מסיטה מאוד את העיניים מהכביש, אלא גם לפרק זמן ארוך משום שאת סמן המהירות צריך ממש לחפש ואז לקרוא על מה הוא מצביע (ואז גם האישה שמימין יכולה לפקח על מהירות הנסיעה שלכם). זו ככל הנראה הסיבה מדוע המהנדסים בחרו להוסיף תצוגה דיגיטלית של המהירות במד הסל"ד ש'יושב' מאחורי ההגה.
המושבים עצמם של הקאנטרימן נוחים למדי. הם אינם גדולים, אבל תומכים היטב היכן שצריך. אחרי סדרת ניסיונות, גם אל מנופי הכוונון אפשר להתרגל. מה שכן מצריך לימוד והסתגלות, הוא מרכז השליטה של המיני הזו. מאחורי ידית ההילוכים ומתחת למחוון המהירות, יש מספר עצום של מתגים, בגדלים, צורות וצבעים שונים והתפעול שלו רחוק מלהיות אינטואיטיבי.
מנוע וביצועים
מיני קאנטרימן קופר S 'אול-פור', קראו לדגם המבחן שלנו וזה ללא ספק שם ארוך למכונית קטנה שכזו. אבל הוא בהחלט מסכם לפרטים את החיה שיש לנו איתה עסק הפעם. אל אירוע ההשקה הביאו הגרמנים גרסה אחת ויחידה של המיני החדשה, קופר S שלה מנוע 1.6 טורבו שמפיק 184 כ"ס ב-5,500 סל"ד, 24.4 קג"מ (26.5 קג"מ באובר בוסט) הזמין בכל התחום שבין 1,600 ל-5,000 סל"ד (1,700 ל-4,500 סל"ד באובר בוסט). המנוע הזה משודך לתיבה ידנית שלה תפעול מעט קשיח (אוטומטית בישראל) והכוח זורם דרך מערכת הנעה מתוחכמת לכל ארבעת הגלגלים. מערכת זו מסוגלת לשחק עם העברת הכוח אל הציר הקדמי או האחורי בהתאם לתנאי האחיזה והיא מסוגלת לשלוח עד 100 אחוזים ממנו לפנים או לאחור בעזרת דיפרנציאל מרכזי אלקטרומגנטי ייחודי.
הנתונים של גרסת הקופר S בהחלט טובים, אבל כאשר מוסיפים לאלה את המשקל העצמי של 1,380 קילוגרמים לגרסה הידנית, מבינים מדוע הביצועים רק טובים, אבל לא מצוינים. המנוע מצדו נשאר מצוין עם זמינות כוח טובה וכושר נשימה שלוקח אותו ללא קושי אל הקו האדום בסקאלת הסל"ד. כל עוד התיבה נמצאת בהילוך נמוך יחסית (1 עד 3), המנוע מגיב היטב ללחיצות בריאות על המצערת וגם התאוצות טובות. אולם, המשקל הכללי משפיע על ההתנהלות בעיקר בהילוכים הגבוהים והאצות ממהירויות ביניים בהילוכים הנותרים (4 עד 6) אורכות מעט יותר מהמצופה.
ועדיין, זריקת המצמד בעמידה מביאה את הקאנטרימן בגרסתה החזקה ביותר הזו מביאה אותה ל-100 קמ"ש תוך 7.9 שניות או 8.3 באוטומטית. גרסת הקופר העממית יותר שלה 122 כ"ס כבר תצטרך 11.6 שניות כדי להגיע לאותה מהירות. מבחן מדויק לצריכת הדלק של הקאנטרימן קופר S לא יכולנו לבצע, אך מחשב הדרך שלה הצביע בסופה של הנהיגה על נתון של 9 קילומטרים לליטר וזה יפה מאוד בהתחשב בתנאי הנהיגה התובעניים שלנו.
מיני לבוגרים
כאמור, המאפיין הבולט ביותר של המיני הוא התנהגות הכביש המשעשעת שלה ולכן נשאלת השאלה, האם הבווארים יצליחו לשמור על העזוז הזה גם בקאטנרימן הגדולה והכבדה? התשובה היא שכן, אבל לא בלי פשרות והתאמות. חלקן נעשו כאילוף מתוספת לממדים וחלקן האחר בשל שינוי הייעוד של הרכב - מקרטינג מגניב לצעירים לכדי רכב משפחתי לבוגרי המותג שנולדו להם ילדים בינתיים.
כדי לשמור על תכונות המיני, הם התחילו במתלים קשיחים יחסית ששומרים על המרכב מפולס ותחושתי גם תחת עומסי פניות, אך כאלה שגם מצליחים לטפל בשיבושים בכביש בצורה טובה. מעט קשיחים, אבל עדיין מקנים נוחות טובה. אחר כך, הם התקינו מערכת היגוי זריזה והגה מהיר, אבל לא עצבני. זה אמנם חד ומתקשר פחות כצפוי ביחס לזה של המיני הקונבנציונלית, אבל עדיין מרגיש טוב בידיים בזכות מבנהו השמנמן והמשקל שלו. מה כן חסר לנו בו? עוד קצת תחושתיות. תקשורת, בשפה של חובבי רכב.
מעבר לכך, המיני עברה ריכוך ועידון כצפוי ממכונית שאמורה לקחת את הילדים לגן ובחזרה ובטיולים אל ההורים. הבטיחות היא ערך עליון כאן ועל מזבחה הוקרבו היכולות הקיצוניות של המיני הרגילה. מסלולי הנהיגה שהמארחים הכינו עבורנו, נראה שנתפרו במיוחד עבור הקאטנרימן. כמו שמה, הכבישים הללו לקחו אותנו אל הכפרים הסובבים את המבורג, בין שדות לבתי כפר, חורשות ויערות, אבל אף אחד מהמסלולים לא באמת הווה אתגר של ממש עבורה. ועדיין ניתן היה לחוש שהקאנטרימן לא ממש מתרגשת מפיתולים או מנהיגה על הקצה, הגם שזה לא לגמרי ייעודה.
מערכת ההנעה יודעת לנתק לחלוטין את הגלגלים האחוריים במצבים כמו האטה לפני פניה או הרפיה מדוושת הדלק ולכן גם כשעושים זאת בתוך פניה, הגלגלים האחוריים שנעים ללא התנגדות נשארים דבוקים לאספלט. בזמן ההאצה החוצה מהפניות הגלגלים האחוריים חוזרים לדחוף את הרכב והשילוב המחודש נעשה באופן חלק מאוד עד כדי לא מורגש כלל, בניגוד להנעות כפולות אקטיביות אחרות בהם נהגנו.
מיני למושבניקים?
ממש לא. הקאטנרימן כמו מרבית הקרוסאוברים כלל לא מיועדת לנסיעה בשטח. שבילים מהודקים זה די והותר עבורה ובאירוע ההשקה אף קיבלנו הזדמנות קלה להאכיל אותה קצת אבק. הקאנטרימן מיועדת למכורי מיני שמשפחתם התרחבה ולא מעוניינים להיפרד מהצעצוע הנדיר, או לבעלי משפחות שתמיד רצו מיני ולא יכלו בגלל הממדים ורמת השימושיות שלה. ולכן בב.מ.וו מאמינים כי הקאנטרימן תימכר במספרים גדולים יחסית לפלח השוק שלה, שכן ללקוחותיה יש כעת מוצר חדש לגדול לתוכו. בעתיד הלא רחוק נראה עוד גרסאות למיני, כמו רודסטר סקסית.
הקאנטרימן תגיע לישראל כבר בחודש נובמבר הקרוב והיא תעשה זאת בשתי גרסאות: בגרסת הקופר שלה 122 כ"ס והנעה קדמית בלבד וגרסת הקופר S שלה 184 כ"ס בגרסת ההנעה הכפולה. שתיהן עם תיבות אוטומטיות ושישה הילוכים. היבואן המקומי מספר כי המחירים טרם נקבעו, אבל לא נופתע אם אלה ינועו בין 270 ל-300 אלף שקלים ואף צפונה מכך לגרסת הקופר S. למעשה, מכיוון אחר, אנו מאוד נופתע אם תג המחיר שיוצמד לה יהיה זול מרבע מיליון שקלים, גם לגרסת הקופר הרגילה.
שווה? קשה לומר משום שדרכה של המיני החמודה, בניגוד גמור למתרחש בעולם, אף פעם לא הייתה סוגה בשושנים בישראל. רמת התמחור הגבוהה שלה מרחיקה אותה מהישג ידם של רוב הרוכשים בישראל וזו גם הסיבה למספרי המכירות הזעומים מדי שנה. אז מכונית נישתית שכזו אולי תצליח למצוא כמה בתים בשכונות השבעות של מדינת ישראל, אבל טובה ככל שתהיה, במחיר הזה, כבר מתחרה בקרוסאוברים גדולים ושימושיים בהרבה ממנה.