מתניע מחדש

האם כדור הארץ באמת מתחמם? תלוי את מי שואלים. כל החוקרים, ללא יוצא מן הכלל, יענו במילה אחת "בוודאי!". אבל כאשר מגיעים לדיון אודות הסיבות, התשובות מגוונות מאוד. יהיו כאלה שיאשימו את תעשיית הרכב, ובגללם אנו חווים התירקרקות של כלי הרכב החדשים שנמכרים בעולם. אחרים יאמרו שזה בגלל עודף אידוי של מי האוקיאנוסים. אליהם יצטרפו מדענים נוספים שבידם הוכחות ברורות שהעולם יתחמם ממילא גם אם כל בני האדם יעלמו מהכדור הזה בעוד רבע שעה ויש כאלה שאפילו יציגו תיאוריות קונספירציה אודות מלחמה חדשה בין מדינות, שבהן אין כלי נשק, אלא רק משחק עם האקלים הגלובלי על ידי שיגור קרינה אלקטרומגנטית אל האטמוספירה שלנו.

תיאוריות יש המון, תומכים יש בלי סוף גם מבלי לדעת מה מהן גורמת לבישול הכדור הכחול. אבל עלינו, חובבי הרכב, קולם של אלה הראשונים הוא הנשמע ביותר ואחת התולדות של האופנה הירוקה הכפויה הזו, היא כלי רכב שמזהמים פחות, הרבה פחות, כמו ההונדה PCX שהגיע אלינו למבחן. זה לא רק נעזר במנוע זעיר, אלא גם מצויד בטכנולוגיה חדשנית שמאפשרת לו לכבות את המנוע כשלא באמת צריך אותו.

לזהם פחות זה בכלל לא רע, לפחות עד השלב שבו הטכנולוגיה מקלקלת את החוויה או מפריעה לרכיבה. אבל האם זו מכשלתו של ה-PCX? ובכלל, כמה דלק נחסך בכיבוי המנוע? יצאנו לבדוק.

רק במפגש ישיר עם ה-PCX מבינים עד כמה הוא קטן. בתמונות היח"צ שהגיעו אלינו עם ההודעה על הגעתו לישראל, אפשר היה בקלות לחשוב ולטעות שמה מדובר בקטנוע גדול ממדים, או לפחות לא קטן כל כך. בפועל, ישיבה על ה-PCX הזה מרגישה כמעט כמו רכיבה על מיניבייק. בכביש הוא נוגע עם גלגלי 14 אינטש שעליהם מרוח גומי דקיק, הרגליים מגיעות לרצפה, אפילו עם כיפוף ברכיים, הכידון קרוב, המושב נמוך והכל מתכווץ פתאום. אבל במפתיע, הוא מרגיש עדיין מרווח מספיק לברכיים ולכפות הרגליים.

אולם, המבנה שנבחר לו (שדרה מרכזית מוגבהת וממדים צנומים) מכתיב תא מטען קטן יחסית מתחת למושב שקסדה מלאה תיכנס בו בדוחק ומתחת לכידון לא תמצאו מתלה שקיות. מה כן יש? יש תא אחסון קטנטן משמאל לכידון שמספיק לסלולארי ולארנק, אם אין לכם בו יותר מדי מטבעות.

אופנועי הונדה הרגילו אותנו למצוא בהם רמת איכות גבוהה ומידת תשומת לב נכבדת לפרטים. אולם, כבר ברגע הראשון עליו, מבחינים בהתרופפות משהו באיכות הכללית. אמנם הפלסטיקים והמעטפת מרגישים מוצקים, אבל הכידון שעשוי מתכת נראה פשוט למדי, ועליו תפוסים כבלים וצינורות עם אזיקונים זולים. זה ממשיך במושב שפתיחתו וסגירתו לא מעוררי חשק - רק עם ציר ללא בוכנה ועם תפס נעילה עקשן, וזה מסתיים במכסה מכל דלק שדי עושה טובה שהוא נפתח בלחיצה על המתג.

רגע לפני שאנחנו יוצאים לשלושה ימים של מבחן, אנחנו מקבלים הדרכה קלילה על הייחוד הטכנולוגי של ה-PCX. בדומה למנגנון ה'סטופ אנד גו' הקיים במכוניות, גם בהונדה הזה מדובר במנגנון חשמלי שיושב בין המנוע לווריאטור והוא למעשה מחליף את האלטרנטור ואת המתנע. כך, לפחות על פי התיאוריה, ניתן לכבות את המנוע בעצירה ולהניעו בקלות מייד עם הנגיעה במצערת. על הכידון ישנו מתג שקובע אם מערכת זו תופעל או תכובה, לבחירת הרוכב והכיבוי בפועל של המנוע קורה 3 שניות לאחר העצירה, בתנאי שהקטנוע עבר מתחילת הנסיעה מהירות של יותר מ-10 קמ"ש. הטכנולוגיה הזו מאפשרת לחסוך בדלק שמתבזבז בעמידות בהן לא ממש צריכים את המנוע פועל.

לחיצה על מתג ההתנעה לראשונה, מעיר את המנוע בהשתהות קלה, אבל זה פועם באופן הונדאי מסורתי, כלומר חלק, שקט וללא ויברציות מיותרות. לא צריך זמן ממושך על גבו כדי להרגיש מאוד נעים עליו. הונדה העניקו לקטנוע הקטן התנהגות כביש זריזה וקלילה, עד כדי כך שאפשר לחשוב שהוא מסוגל לעשות שמיניות סביב מטבע של שקל. הכידון קליל, הוא רוכן בזריזות והממדים הזעירים שלו מאפשרים לו להשתחל לכל מעבר פנוי בסבך התנועה.

המנוע (מוזרק ומקורר מים) שלו כאמור מגיע בנפח של 125 סמ"ק, כדי לעשותו זמין לרוכבים רבים ככל הניתן. אולם זה מרגיש מעט חלש בתגובותיו. במקום מקסימום של 14.5 כ"ס, ההונדה הזה מציע רק 11.1 כ"ס וזה מתבטא בהאצות איטיות משהו, למרות הפיצוי של הווריאטור המצוין. גם במהירות הסופית אין לו בשורה של ממש. על מד המהירות ראינו 106 קמ"ש (בסופה של ישורת ארוכה מאוד), אך על פי ה-GPS, המהירות המקסימאלית האמיתית שלו עומדת על 96 קמ"ש, כך שקצת קשה לו להתנהל בבטחה בכבישים מהירים.

המתלים של ה-PCX עשויים להרגיש מעט קשיחים בתחילת הטיול העירוני, אבל אחרי סדרת מהמורות, מגלים שהוא לא מתרגש מהן יותר מדי. הספיגה טובה, אין הקפצות מיותרות וגם הכיסא הרך מסייע בריכוך הכללי. אולם, כשיוצאים מהעיר לכבישי הפרברים שלרוב סלולים בצורה מחפירה, מגלים שה-PCX קצת מאבד מהשלווה והגוף מרגיש מתנודד מדי על גלי אספלט וללא ריסון מספק, בייחוד מאחור.

ואז נראה רמזור באופק. ה-PCX מצויד במערכת הבלימה המשולבת המוכרת של הונדה והיא עובדת גם כאן ללא דופי ולמרות השימוש בדיסק קטן קוטר מלפנים ותוף מאחור, כוח העצירה מספק בהחלט. שלוש שניות לאחר שהגלגלים נעצרו, המנוע פועם פעימות אחרונות וכבה. בהתחלה, התחושה מעט מלחיצה, אבל מתרגלים לכך מהר מאוד.

בהזדמנות אחת רוכב קטנוע שעמד לידי אפילו שאל מדוע כיביתי את המנוע וגם התשובה של "הוא נכבה בעצמו" רק הגבירה אצלו את התימהון. האור הופך לירוק וכבר במשיכה הקלה ביותר של המצערת, המנוע מתעורר, ללא רעש התנעה או גמגום ישר לתוך תאוצה קדימה. הוא דרוך ומוכן לפעולה מייד ובאופן חלק מאוד. מרשים. המערכת עובדת ביעילות כל כך שגם בצמתים לא מרומזרים, בהם ההמתנה קצרה לרוב וגם נזקקת מידה לא מבוטלת של זריזות, המערכת כלל לא הפריעה להתנהלות תקינה ובטוחה.

אז עד כאן הכל תקין ואפילו נעים. לכיבוי המנוע התרגלנו, בהתנהגות הכביש התאהבנו ככה שאפילו החום הנורא לא הקשה יותר מדי על הסיור המתמשך ברחובות גוש דן. אז כמה דלק נחסך כאן? כדי לבדוק זאת, בחרנו מסלול מוגדר שנפרש על פני עשרות קילומטרים שמתחיל ונגמר בתחנת דלק. זה כלל רכיבה ממושכת בתל אביב, בפקקים שלה ובאינסוף הרמזורים וכן מספר יציאות ממנה לכבישים מהירים יותר בהם הוא התבקש למתוח את יכולותיו עד לקצה וחזרנו עליו פעמיים, כשה-GPS בודק את מהירותנו הממוצעת, זמן ומרחק הרכיבה ואנו מקפידים לשמור על אותו אופי התנהלות. פעם אחת עם המערכת בפעולה, כלומר מכבה את המנוע כשלא צריך אותו בעצירות ופעם אחת בלעדיה.

בסופו של המסלול הראשון הציג ה-PCX בתדלוק צריכה של ליטר דלק לכל 30.1 קילומטרים. צריכה טובה שלעצמה, אך רחוקה מאוד מה-46 קילומטרים לליטר שמצהיר דף הנתונים ואולי גם כן מעט פחות טובה משאר קטנועי 125 סמ"ק אותם בחנו בעבר. בניסיון השני, ביצענו את אותו המסלול כאמור, רק כשהמערכת הירוקה כבויה, בה המנוע נשאר פועל לכל משך הרכיבה וגם בעצירות ממש כמו קטנוע קונבנציונאלי. בתדלוק נכונה לנו הפתעה קטנה בדמות צריכת דלק של 29.6 קילומטרים לליטר. משמע, בכיבוי המנוע חוסכת המערכת חצי קילומטר בלבד מהטווח האפשרי בצריכת ליטר אחד של דלק.

עשרים אלף שקל עבור קטנוע 125 סמ"ק הוא מחיר לא זול, וזה לבדו עלול להוות סוג של חסם ראשוני עבור הצרכנים האופציונאליים. אבל הוא גם לא מהיקרים ביותר ואם לשפוט על פי נתוני המכירות של הונדה בתקופה האחרונה, ה-PCX מתקבל בברכה אצל רוכבים לא מעטים כלל שיודעים להעריך את האיכות של המותג והקדמה הטכנולוגית. אבל השאלה חייבת להישאל, האם המחיר הגבוה הולם את התמורה?

כן ולא. כן כי מקבלים קטנוע כיפי לרכיבה, שנראה מיוחד, עם ניחוח אוונגרדי, שמצויד בטכנולוגיה מתקדמת ביחס לשאר הקטנועים ואלה שמבינים עניין, יכירו בכם כשוחרי איכות הסביבה. אולם עדיין, האיכות הכללית יכלה להיות טובה יותר ואז גם עולה נושא צריכת הדלק שלפי הבדיקה שלנו לפחות, לא מביא עמו בשורה של ממש. 10 וקצת אגורות (חישוב עלות מרכיב החצי קילומטר שמוסיפה המערכת לכל ליטר דלק) חיסכון ממחירו של ליטר בנזין 95 היא תוספת זעומה לכיס ואינה בהכרח הולמת את ה"פרמיה" שיש לשלם על קטנוע טכנולוגי וקטן כל כך. הפרמיה הזו יכולה לקנות לכם הרבה מאוד ליטרים של דלק ומכך לא ניתן להתעלם.