פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      תאונה, במובן הרחב של המילה

      תאונת דרכים היא ארוע בו נפגע אדם או כלי רכב בעת נסיעה, אך לא רק. נסגרה לכם הדלת על האצבע? יתכן שמגיע לכם פיצוי

      במדינת ישראל מסתובבים אלפי נפגעי תאונות דרכים אשר אינם מבינים כי למעשה הם נפגעו בנסיבות המזכות בפיצוי כספי על פי חוק הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים). מרבית האנשים אשר מתבקשים להגדיר מהי "תאונת דרכים", עונים אינטואיטיבית כי מדובר באירוע שבו נפגע הנהג או הנוסע ברכב, בעת נסיעה ברכב, כתוצאה מתאונה עם רכב נוסף או תאונה עצמית.

      אכן, גם זו הגדרה של הסיטואציה, אך היא אינה מדוייקת בטח ובטח לא משפטית. תופתעו בוודאי לדעת כי פציעה תוך כדי כניסה לרכב או ירידה מהרכב למשל, מוגדרות במקרים מסויימים כתאונת דרכים על פי חוק הפלת"ד. דוגמה זו, המהווה אחת מיני רבות, ממחישה עד כמה רחוקה ההגדרה המשפטית של תאונת דרכים מההגדרה המילולית הרגילה, וזאת עוד בטרם התייחסנו לפרשנות המרחיבה של בתי המשפט לסוגיה.

      הדוגמאות הבאות מתארות מקצת מהסיטואציות המוגדרות כתאונת דרכים, אך יש לזכור כי כל מקרה נבחן לגופו, על פי נסיבותיו המסויימות. לפיכך, נכון יעשה הנפגע אם יוועץ בגורם מומחה לגבי האפשרות להגדיר את פציעתו כאירוע המזכה בפיצוי.

      פציעה בעת כניסה לרכב במטרה לנהוג או לנסוע בו

      הגדרת המונח "תאונת דרכים" כוללת גם כניסה וירידה מהרכב למטרות תחבורה. כלומר, מצב שבו לדוגמה אדם הנכנס אל רכבו במטרה לנהוג בו או יורד ממנו בתום נסיעה ובמהלך פעולה זו נפגע, מוכר כנפגע תאונת דרכים.

      במסגרת ההגדרה הזו, יכולים להיכלל מצבים בהם אדם אשר מבקש להכנס לרכב כנוסע או כנהג כדי לנסוע ונופל אגב פעולה זו בעת שהוא נתקל לדוגמה בחגורת הבטיחות או בשטיחון הרכב. כך גם במקרה בו אדם המבקש להכנס או לצאת מהרכב לצורך נסיעה או לאחר נסיעה ונפגע בעת פתיחת הדלת או סגירתה.

      פרשנות החוק הורחבה כאשר קבעו בתי המשפט, כי פציעה בעת פתיחת דלת של רכב לשם הכנסת תיק אישי טרם נסיעה או לאחר נסיעה וכניסה אליו לשם התחלת נהיגה מהווה "תאונת דרכים". המדובר ב"כניסה וירידה מרכב" המהווה חלק מהגדרת "השימוש" ברכב. לעומת זאת, אדם אשר נפצע בעת שנכנס לרכב חונה במטרה ליטול ממנו חפץ שהושאר בתוכו, נפל ונגרם לו נזק גוף, לא יהיה זכאי לקבל פיצוי שכן הכניסה אל הרכב לא היתה "לצרכי תחבורה".

      פציעה בעת פתיחת תא מטען

      הרחבה נוספת של ההגדרה נקבעה בעת שבתי המשפט קבעו, כי פתיחת תא המטען על ידי נהג הרכב או נוסע ברכב, לשם הכנסת תיק אישי לקראת נסיעה או הוצאת תיק אישי בתום נסיעה, היא חלק מפעולת ה"כניסה וירידה" מהרכב ועל כן, פגיעה אגב ביצוע פעולה זו הינה "תאונת דרכים". כך למשל, נפגעה אישה ממכסה תא מטען חיצוני של אוטובוס שנפל על ראשה בעת שהתכופפה להוציא את מטענה. בית משפט השלום אשר דן בתיק קבע כי מדובר בתאונת דרכים שכן פעולה של הוצאת תיק או הכנסתו לתא המטען תיחשב כפעולת לוואי של כניסה ויציאה מרכב.

      ההגדרה הורחבה עוד יותר גם ביחס למי שנפגע כתוצאה מהכנסת מטען אישי על ידי אחר. כך לדוגמה במקרה מסויים דן בית משפט השלום באישה שנפגעה בעת שבעלה הכניס מזוודות לתא המטען. היא התכופפה למושב האחורי על מנת לסדרו ולהזיז ניירות שהיו מונחים עליו כדי שתוכל לשבת שם. בעת שעשתה זאת, הניחה את ידה על מרכב הרכב, ליד דלת תא המטען ובעלה אשר לא שם לב לכך, סגר את דלת תא המטען על אצבעה אשר נקטעה בחלקה. בית המשפט קבע כי מזוודה או כל חפץ אישי מובהק שאנשים נוהגים לשאת עימם ברכבם הפרטי, אשר מוכנס לתא המטען של הרכב הפרטי, לא יחשב כ"מטען" והפעולה לא תחשב כ"טעינה". סגירת דלת תא המטען הינה חיונית כדי לאפשר את הנסיעה, ועל כן תחשב כ"שימוש ברכב למטרות תחבורה" ויש לראות בתאונה בה נפגעה התובעת כתאונת דרכים.

      גם דלת משאית שנטרקת על הנהג תחשב בנסיבות מסויימות כתאונת דרכים

      כאמור, פריקה וטעינה לא מוכרים בחוק וחברות הביטוח לא מחוייבות בתשלום, אלא שבמקרה הבא נקבע אחרת. דלת תא מטען של משאית נטרקה ופגעה בראשו של הנהג בעת שעסק בפריקת סלעים. חברת הביטוח שביטחה את המשאית סירבה להכיר בכך. לעומת זאת, בית משפט השלום בתל אביב קיבל את טענת הנהג וקבע כי אמנם מדובר בפריקה וטעינה שאינן מהוות תאונת דרכים בדרך כלל, אולם במקרה הנדון, נהג המשאית ירד ממנה בעודה מונעת, כשהיא עומדת על אדמה לא יציבה, ופתח את דלת תא המטען לקראת פריקה. לרוע מזלו, עקב רעידות המנוע, המשאית שקעה באדמה דבר שהוביל לשקיעתה ולטריקת הדלת.

      בית המשפט קבע כי שקיעת המשאית באדמה נגרמה בגלל הכוח המכאני של המשאית ולכן, למרות שמדובר בפריקה וטעינה, הרי שהנהג זכאי לפיצויים בגין תאונת דרכים.

      ומה על כלי רכב דו גלגלי?

      גם כלי דו גלגלי הוא רכב לכל דבר ועניין. במקרה מסויים, נפצעה רוכבת קטנוע בעת שעסקה בקשירת תיקה האישי לאופנוע באמצעות רשת ברזל, שהשתחררה ממקומה וגרמה לה לחבלה בעין. מאחר ולאופנוע אין דלת, נטען כי מדובר באירוע הזהה בתכליתו לכניסה לרכב, המוגדר כתאונת דרכים. נסיבותיו של תיק משפטי זה טרם נדונו בפסיקה וטרם נתקבלה הכרעה בו.

      בצד הדברים יש לזכור כי פרק הזמן בו מתיישנת תביעה לפוליסת החובה הוא שבע שנים מיום קרות התאונה וחלוף הזמן מכביד ומסרבל את הליכי התביעה. לפיכך, מוטב שלא להשהות את מהלך הבירור ולפעול מוקדם ככל שניתן.


      * הכותבת הנה עו"ד מומחית לדיני ביטוח נזיקין