פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      חלקים מקוריים או תחליפיים?

      מחריף המאבק בין יבואני חלקי החילוף התחליפיים לארגוני הרכב ובראשם איגוד המוסכים. דעתכם נחוצה, בואו להכריע מי צודק

      (צילומי אילוסטרציה: יח"צ, ShutterStock)

      כשהפוליטיקה מנצחת את המקצועיות (פורום ארגוני הרכב)

      המאבק על יבוא חלקי החילוף אינו שולי ואינו כלכלי גרידא. זהו מאבק צרכני מהמעלה הראשונה והוא קשור לכל אזרח ולכל בעל רכב במדינת ישראל. ישנם שני תחומים בהם קיים ניגוד עניינים מובנה בין נותן השירות לבין רוכש השירות בכל הקשור לנזקי תאונות ברכב - ביטוח וליסינג תפעולי.

      חברות הביטוח וחברות הליסינג מוכרות לנו פוליסות ו/או זכות שימוש ברכב (בהתאמה) במחיר קבוע ומתבססות על העובדה שסך כלל ההכנסות מהפוליסות או מעסקאות ההחכר יעלו על הוצאותיהן בגין תיקון נזק או אובדן מוחלט לרכב. הרווח של חברות אלה נובע ממיעוט נזקים (מימוש הסיכון) וגם ממזעור העלויות לתיקון הנזקים. על כן, חברות אלה נמצאות בשוק תחרותי (תחרות שמתמעטת עם חלוף השנים) המאזן את היכולת שלהן לייקר את הפוליסות ו/או את עלות ההחכר, והן פועלות להוזלת עלויות בתחום תיקוני הרכב.

      אחד מהגורמים המוזילים את התיקון הינו זהות חלקי החילוף שישמשו לתיקון הרכב. בכדי לממש גורם זה, התקשרו חברות הביטוח והליסינג עם יבואני וספקי חלקים תחליפיים מסורתיים בשוק הרכב (בשותפות או בהסכם ארוך טווח). כך, תמורת הבטחת "לקוחות שבויים" (מוסכי ההסדר ושמאי החוץ הנשלטים על ידן), מייבאים הללו מוצרי תעבורה המשמשים לתיקון התאונות במוסכי ההסדר. בנוסף, לאחר שחברות אלה הבטיחו את השליטה בתעריף ובאיכות החלק החליפי (שבמקרים רבים איכותו נחותה מהחלק המקורי ומחירו זול בהתאמה), הן משתמשות בתעריפים אלה כתעריפי מקסימום לפיצוי הלקוח, גם כשהחלק התחליפי אינו תואם לחלק המקורי ובעל הרכב נדרש להשתמש בחלק מקורי. צרכני החלקים הללו הם בעיקר חברות הביטוח והליסינג ולא אנחנו האזרחים הזכאים להשבה לקדמות מלאה של נכסינו בתמורה לתשלום הפוליסה ו/או בתמורה לעסקת חכירת רכב.

      אני לא מכיר אף בעל רכב המרוצה מכך שרכבו לא תוקן כיאות ושהותקנו ברכבו חלקים לא מתאימים. אני לא מכיר אף בעל רכב אחד המרוצה מפיצוי "חסכוני" בגין ירידת ערך כשבפועל ירידת הערך שנגרמה לרכבו עקב תיקון תאונה גבוהה בהרבה ממה שפוצה. אני לא מכיר אף משתמש ליסינג תפעולי המרוצה מהעובדה שאולי איכות הספיגה של רכבו בעת תאונה נחותה מהמקור.

      ארגוני הרכב וארגוני הצרכנים לא נאבקים ביבואני החלקים אלא בשיטה. בתי המשפט מלאים בתביעות על נזקי פח ואני מאמין שאם ננצח את השיטה, חברות אלה יעניקו לנו תמורה מלאה לכספינו - תיקון בטוח המבוסס על חלקים מתאימים לרכב, שימוש במומחים לתיקון הרכב, שקיפות והוגנות. ובינתיים כשפוליטיקה מנצחת את המקצועיות, לא נקבל תיקון בטוח ואף לא שאיפה לתיקון כזה.

      מתי תזכה להוזלה משמעותית בתיקון תאונות? (פורום יבואני חלקי מרכב תואמים)

      הסיפור הוא פשוט - כסף. יש המעוניינים להמשיך להנות מעמלות שמנות מסחר בחלפים. בסופו של יום מדובר ברווח של עשרות אחוזים על חלפים מקוריים. לכן, בניגוד לשיקול המוצג כצרכני, מדובר בשיקול כלכלי טהור מאחר שבחלפים מקוריים הרווח גדול יותר, באופן משמעותי. לכן מזה שנים מפעילים גורמים אינטרסנטים לחץ מסיבי על משרד התחבורה ודוחפים למצב שבו יהיה שימוש בעיקר בחלקים מקוריים וזאת במטרה אחת - להגדיל את רווחיהם. ומה עם הציבור? מי שואל אותו?

      תחת מצג של "בטיחות", פועלים אותם גורמים בחירוף נפש לרוקן את השוק מחלפים תחליפיים תואמים ובכך להותיר בעיקר חלפים מקוריים. זאת למרות שאיכות החלפים התואמים זהה, ולעיתים עולה על איכות המקוריים ובמקרים בהם יש תקלות הרי שכיחותם קרובה לשכיחות התקלות בחלקים מקוריים.

      לא מדובר כאן בחלקים המוגדרים כבטיחותיים, אלא בחלקי מעטפת תואמים שתפקידם בעיקר בעיצוב הרכב. כנראה שלאותם גורמים עניין מועט לספק את החלפים הללו במחירים אטרקטיביים, שכן כל עוד יש בשוק חלפים מקוריים שמחירם גבוה, כך גם רווחיהם גבוהים יותר. הרווח מהתיקון הכולל חלקים מקורים עומד על אלפי שקלים.

      חשיבות החלפים התואמים בשוק מודגשת בדוגמה הבאה: מחיר "פח חזית" של טויוטה קורולה משנת הייצור 2008 ירד מ-2,937 שקלים ל-1,855 שקלים בעקבות חלק תואם שנכנס לשוק בסוף 2009 במחיר 996 שקלים. כלומר, מחיר החלף המקורי ירד בשליש, כאשר מחירו של החלק התואם נמוך בחצי ממחירו של המקורי לאחר ההוזלה. דוגמה נוספת? מחיר מכסה מנוע לאותו הרכב היה 2,458 שקלים, כאשר המוסך שילם עבורו 1,230 שקלים. מכאן שהרווח עמד על 1,230 שקלים - 100 אחוזים. בעקבות כניסת חלק תואם חליפי לשוק, מחירו של מכסה המנוע ירד ל-1,348 שקלים והרווח למוסך הצטמצם ל-350 שקלים.

      מכאן, שהרווח שגוזר המוסך ממכירת חלפים מקוריים הוא גבוה משמעותית מהרווח על חלפים תואמים, ויכול להגיע למאות עד אלפי שקלים לתאונה. אילו היו אותם גורמים אכן דואגים לרווחת הצרכן היה עליהם לפעול להגברה מאסיבית של היבוא התואם, וכפי שהוכח לעיל, להוזיל משמעותית את עלות התיקון.

      אילו היו אותם גורמים דואגים באמת ובתמים לבטיחות כלי הרכב, הם היו עומדים על כך שייקבעו כללים ונהלים לאישור ולבדיקה של חלקי רכב לאחר תאונה העוברים תיקון, ריקוע ושיפוץ במוסכים או לחילופין נדרשים לכמות האדירה של קריאות שירות (ריקול), אולם במפתיע קולם לא נשמע בעניינים אלה.

      העובדה שאותם גורמים מנסים להקשות על יבוא חלפים תואמים בלבד ובמקביל מתעלמים לחלוטין מתיקון חלפים במוסכים עצמם, מלמדת כי אין להם כוונה אמיתית להיטיב עם הציבור או לדאוג לשלומו וכל רצונם הוא לשמר את מקורות ההכנסה המשמעותיים מהם הם נהנים.

      אותם גורמים מנסים באמצעים כוחניים להנהיג נוהל שאינו מקובל בשום מדינה מערבית, וזאת כדי לצמצם למינימום את התחרות בשוק החלפים ואת יכולתם של הצרכנים לקבוע אילו חלפים יורכבו בריכבם ובאיזו רמת מחיר.