משרד הפנים

וידאו: דייב שחר
עריכה: בת גולן
סטילס: ניר בן-טובים, קובי ליאני

זה מאוד מפתה לחפש במבחנים השוואתים את הגורם הנפיץ. ארה"ב מול קוריאה למשל, זה בסיס מצוין לחמם עליו את הדיון. אבל הפעם - ארה"ב נגד צ'כיה, לא מצאנו בעבר הקרוב סכסוכים ומשברים, וגם לא צלקות ומשקעים שנותרו זכר ליריבות מרה. הזירה הטעונה ביותר בה המעצמה האמריקנית פוגשת את הצ'כים לשיחה על תחרות וכישורים היא על מגרשי הטניס: האמריקנים משגרים טילי טומהוק (סרינה וויליאמס), בעוד הצ'כים מבלבלים את האויב חמושים בבלונדות חטובות (הנטוחובה). כל צד, והאסים שלו.

אך היות וזה דו-קרב, על כל המשתמע ממנו, נקודת המוצא מבוססת על קווי-דמיון, ויש לא מעט כאלה שמעמתים את הסופרב עם המליבו. שתי המכוניות עברו תהליך דומה בו הנוסחה המיושנת של מנועים עתירי נפח הופכת פחות רלוונטית, וזו נדחקה כדי לפנות מקום להשמתן של יחידות מוקטנות: הסופרב מצויידת במנוע 1.8 ל' טורבו מקונצרן פולקסווגן לקהל הרחב, ואילו המליבו שואפת להפרד ממנוע ה-V6 באופן החלטי, ושותלת מלפנים את ה-2.4 ל' ארבעה צילינדרים, בטכנולוגיית ECO הידידותי יותר לסביבה.

הקרב מקבל ערך משני על רקע הזינוק של המליבו בטבלת המסירות ממש בחודשיים האחרונים. בזכות מנוע נגיש, יש לה האמצעים הכשרים להקלט בקצה העליון של הדירוג ולהאבק על ראשות הבית. אך להבדיל ממנה, זהו תהליך שאותו הסופרב עושה במסירות וללא סימני נסיגה. בפועל, היא קובעת את הסטנדרטים על פיהם מודדים את האיכויות בקבוצת המשפחתיות הגדולות. אז האם כעת, עם מנוע עממי יותר מלפנים, המליבו מסוגלת לייצר מתח אמיתי מול הסופרב?

הסופרב הראשונה בגלגולה המודרני (2001) הייתה כמו נגזרת של אוקטביה, רק הרבה יותר ג-ד-ו-ל-ה ותפוחה. על פניו, ייתכן שכך גם כבשה לעצמה קהל נאמן למותג שסוגד לאנונימיות שקטה, אך בתוך כך הצהיר על עצמו כי הוא בעל יכולות כלכליות גבוהות מהממוצע.

הסופרב החדשה תוכננה על אותו רעיון סולידי, שכעת התמצק והפך לסימן ההיכר של המכונית. כך או כך, תמיד יש מרווח לשיפור, ועל אותם אילוצים מבניים בסעיף השימושיות (דלת ה-'טווין-דור' עם בחירה חכמה בין 4 ל-5 דלתות) הכניסו המעצבים לראשם, שאולי ראוי לחדד את החלק האחורי, ולעצב הופעה מושכת ופחות משעממת מבעבר. התוצאה נאה מאוד ומתאימה לאופייה השמרני של הסופרב.

שברולט מליבו אף היא ילידת 2008, פרק שביעי לסדרה, ולעניות דעתנו זו גם המושקעת מכל הדורות בפרק החזות והסגנון. אולי אין בכך חדשה מרעישה מפני שעל עיצובה חתום בריאן נסביט - עובד קרייזלר לשעבר (היום בכיר ב-GM) שפיסל את הקרייזלר PT קרוזר - מכונית רטרו קלאסית שנקברה תחת ערימת הכשלונות של קונצרן קרייזלר האמריקני אשתקד. בסיכום קצר בסעיף זה - למליבו נוכחות, לסופרב אלגנטיות.

הסופרב לא מגלה עד כמה מימדיה מרשימים, לפחות לא למי שבוחן אותה מבחוץ. רק התכנסות במושב האחורי מתורגמת לאווירה של קולסאום קטן. אורכה של המכונית 4.87 מ', והרוחב 1.82 מ'. היא אמנם קצרה ב-9 ס"מ בבסיס גלגליה מהמליבו (2.85 מ'), אולם מרווחת ממנה ומאפשרת חופש תנועה רוחבי, משל מדובר בלופט ממונע.

הסופרב (מפרט אלגנס) מזמינה לחלל מסודר ומוקפד. הנדסת האנוש בסקודה אינה מתחכמת, ולא מוצאים בה בדל לגימיקים ומותרות מצועצעים. היא יוקרתית במידה הנכונה, איכות החומרים בה חסרת פשרות (חוץ מאיזה דיפון תלוש במכונית המבחן לה מעל 40,000 ק"מ) ובעמדת הנהיגה קל להשתלט על הפקדים ולקרוא את האינפורמציה מהצג הדיגטאלי הממורכז.

הקונסולה בסופרב היא פלטפורמה מדעית כיצד לבנות מערכת מולטימדיה מאורגנת היטב; לא רק שהיא מוצבת במיקום האופטימלי, פיצול המתגים שלה מקל על תפעולה גם למי שבוחר שלא לשלוט בה מההגה דרך השלוחה (שקיימת כמובן החל במפרט הבסיסי). פרט לכך מרקם החומרים (במיוחד עיטוף המושבים) מצוין, והמרחב הפנימי באמת לא זקוק למחמאות נוספות.

למליבו רשום על דופן הטוסיק HT - ראשי תיבות ל-'היי-טק' - הגדרה של גימור ועוד איזה מיתוג משני של המנוע. את הסקירה המוקדמת שלה התחלנו דווקא מדלת תא המטען, אחרי שיחה על משפחות, שימושיות ומטרות. ברוח העניין, מצאנו כי בנושאי הטעינה הנפח בחלל עומד על 428 ל' והגישה לא מבריקה בגלל צרות המפתח שמשאירה הדלת. בהשוואה לסופרב הפערים מתעצמים עם יתרון ברור של הצ'כית - 565 ל' ובונוס בדמות מנגנון הטווין-דור הנפלא.

בכניסה פנימה המצב נראה טוב, ויש סיבה לאופטימיות. מחד, שברולט התקדמו כמה שלבים מאז אותה הנדסת אנוש משתקת ומעורפלת. מאידך, עושה רושם שהאמריקנים עדיין לא בטוחים באיזה סוג חומר דיפון להשתמש ואיפה להזריק אותו. החיפוי העליון קורץ מחומר גמיש ואיכותי, ואילו הקונסולה מפלסטיקה פשוטה ועוד כמה מותגים בגוון זול מידי. גם בקרת החלונות החשמליים והמתגים צנועים באיכותם.

שטח המחייה מלפנים רחב-ידיים, ומאחור מצומצמם מזה שבסופרב. לא מדובר בהפרש בולט או כזה שפוגע בשברולט - המליבו בכל זאת אינה משפחתית אירופאית אלא אמריקנית ומותאמת לגדולי-מידות; המושבים האחוריים פשוט אינם יוצרים את אותה הפרדה סטרילית בין השורה הראשונה לשנייה כפי שקיים בסופרב. כאן גם טמון ההבדל בגישות, מאחר והסופרב היא בחירה פופולארית בקרב ציי ממשלות.

טרנדים ירוקים זה אייטם לוהט, והמליבו מתחזקת בכוון הזה בזהירות ובצעדים קטנים כדי לרצות את קובעי התקנות. בחזיתה הותקן מנוע בנזין 'אקו-טק' בנפח מופחת של 2.4 ל', שאמור לייצר מענה חסכוני יותר ואקולוגי על פני יחידת ה-3.5 ל' (221 כ"ס) הכסחנית. אל המנוע הזה חיברה שברולט תיבת הילוכים אוטומטית עם תפעול ידני מגלגל ההגה ולה 6 יחסי העברה.

לסופרב מנוע TSI - בנזין טורבו, משותף לכל הגווארדיה הגרמנית (פולקסווגן) - ספרדית (סיאט) - צ'כית (סקודה), ולו נפח של 1.8 ל' משודך אל תיבה רובוטית DSG עם שבעה הילוכים בשימוש שני מצמדים זריזים. המנוע מייצר 160 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-25.5 קג"מ המתקבלים ב-1,500 סל"ד.

ארבעה צילינדרים ו-170 כ"ס, זה מה שמוכן ודרוך בקנה של המליבו. התיבה האוטומטית מופקדת על 6 הילוכים (ארבעה ב-3.5 ל') שמעבירים את הכוח לסרן הקדמי. פעולת המנוע חלקה ונעימה ודומה שגם התיבה ראויה לציון גבוה על אורח תפקודה. אין סימנים להפרעות בין המעברים, וההתקדמות על הכביש חרישית למדיי וכמעט משתווה ליעילותה של התיבה הרובוטית בסופרב.

במיאוץ ל-100 קמ"ש המשקל של המליבו (1.6 טון) והחסרון במומנט (21.4 קג"מ) מפריע לה והיא נכנעת לסופרב (1.47 טון) שמוטסת קדימה בפחות מ-8.5 שניות. כך גם בעקיפות הביניים (80-50, 80-120 קמ"ש) כשסופרב מפעילה לחץ אינטנסיבי על המגדש, התיבה מתנהגת למופת ומתרחקת מהמליבו בקצב מהיר.

בשיוט רגוע החוצה את מדבריות הנגב, שני המנועים שווים ואין ביניהם שום דבר שמטה את הכף לכוון מסויים. בעיר לעומת זאת, חלקנו העדיף את המליבו היות והתיבה הרובוטית בסופרב אגרסיבית במהירות בינונית. משהו בפעולה הראשונית מחוספס ומעביר פיקים של מומנט לכביש ונדרשת רגל מתונה על דוושת ההאצה, כדי להמנע מלסחרר את הגלגלים מלפנים. בסיום המקטעים מחשב צריכת הדלק של הסופרב עמד על כ-10.5 ק"מ לליטר. המליבו התמקצעה, אבל סיימה בממוצע של כ-8.7 ק"מ לליטר בנזין.

"תגיד, גם אצלך יש פריצה של רעש מהכביש"? הנהג של הסופרב משדר במכשיר הקשר מסר מעורר חשד: הסקודה נתונה לחדירות שאון מפריע מהאספלט. מסתבר שזה לא מגיע רק מבתי-הגלגלים כי אם מתגנב מהדפנות. הקצבנו לכך כמה דקות של עיון מפני שהמליבו על אותה סלילה הייתה שקטה יותר. כמו כן, לא מצאנו הבדל בקוטר החישוקים - 17 אינטש, ולכן שללנו אפשרות של חתך גבוה שמשפיע על הסקודה לרעה. במילים אחרות, הסופרב רגישה לכאורה לאיכויות אספלט גרועות, שלמרבה הצער מרכיבות את מאות הקילומטרים של הכבישים בישראל.

בסעיף הנוחות, נזקף יתרון לזכותה של המליבו. כיול מתלים אמריקני וספוגי מבטיח רכות קלאסית תוצרת ארה"ב. אין במערכת המתלים שלה משהו יוצא-דופן (מקפרסון מלפנים, התקן רב-חיבורי מאחור) והתנועה הגלית של המכונית מבטלת שיבושים בכביש בלי בעיות. בנוסף, פעולת הבולמים תפורה לכבישים המצולקים בארץ בזכות מהלך מתלה ארוך, אולם בד בבד הרכב מרוסן דיו כדי לטפל בפניות תקיפות.

על הסופרב ישנה מעט מחלוקות בעניין השיכוך. מצד אחד, היא באה מזווית שונה מהמליבו ומציעה סט מתלים קשוח וריסון בולט, שמאופיין בהידוק המרכב וזווית הגלגול. מצד שני, אין לנו שום טענות מוצקות כנגד רמת הנוחות כשמודדים אותה מול מכוניות אירופאיות. ישנו מקום לעדן אותה בתנאי שהמדד כפוף ליכולת של המליבו לשמן לנו את התחת. אך פרט לכך, היא עושה עבודה טובה מאוד כשלעצמה.

אם טרם הצטרפתם למאה ה-21 הנה פרט למסגר: למכוניות אמריקניות אזלו התירוצים והמגננות ההיסטוריות. התואנה על פיה האמריקניות סמרטוט בסיבובים, אבל זה בסדר כי הן "נוחות ליגה", כבר לא מחזיקה. כדי לעמוד ראש בראש מול הסופרב, המונדאו, וה-6, המליבו הזדקקה לתמהיל שיאפשר לה להכנס לסיבוב ולצאת משם בלי לעורר אצל הספונים בה מחלת-ים. ואנחנו שמחים לבשר שעם המנוע הזה, העסק עובד היטב.

בגלל שהמנוע בחזית קטן יותר, מגולח מהחרטום משקל עודף. בתמורה לשורה של שיפורים המשוב מהפיתולים מעניק שליטה הרבה פחות כאוטית, ונעשתה עבודה למתן את תת-ההיגוי. ההגה מגיב נכון לפקודות למרות הקשר המסויג מהכביש והעברת המשקל בטוחה. בגדול, שברולט טיפלה בבעיות המציקות של המכונית בנושא ההתנהגות, וזו התקדמות חשובה מאוד עבורה.

כשהסופרב חורכת פיתולים זה נראה כמו בריחה קולנועית של דיפלומטים מאיזורי אש; עשן לבן יוצא מבתי הגלגלים כשהיא משחררת את המומנט בין סיבוב לישורת, וכל מה שחסר ברקע זה פס-קול דרמטי וקולות ירי. בשלב מסויים, בגלל התפוקה המתפרצת של המנוע, מוותרים לנסות ולהכיל את המאבק של הצמיגים עם האספלט כיוון שבקרת היציבות מתקשה לנהל מול העוצמה הזאת משהו פורה. ואם רוגע חשוב לכם, מומלץ ללטף את המצערת ולא למעוך אותה כפי שציינו קודם לכן. עוד מהרשמים במבחן, האחיזה של המכונית בכביש טובה מאוד, אבל הזנב מעט רגיש לפרובוקציות והחלקות.

המליבו הגיעה לעימות מול הסופרב כאנדרדוג. התכונות שלה עדיין אינן מלוטשות מספיק, וחסר לה את הפאנץ' כדי לסדוק את מעטה האיכויות של הסופרב. נתוני מכירות וזינוקים של עשרות אחוזים במסירותיה בהחלט מסמנים את מקומה, אך אלה לא בכוחם להדיח את הסופרב הגדולה מהיותה הטובה ביותר בעיני הנהגים.

אולם אנדרדוגים, ידועים ביכולתם להפתיע ולעקוץ. והנה מצאנו בשלבי המבחן הרבים שהמליבו 2.4 ל' קיבלה דחיפה תדמיתית וטכנולוגית, וצוברת אנרגיה לעתיד. היא הרבה יותר מגובשת מבחינת התנהגותה ביחס לדגמים קודמים, הנוחות טובה מזו שמוצעת בסקודה, המנוע טוב וגמיש יחד עם תיבה מצויינת והמחיר - 158 אלף שקלים, נותן המון תמורה בעד השקל.

הסופרב - 178 אלף שקלים, עושה את הכול קצת יותר טוב, וכפי שראיתם היום זה גדול על המליבו שמאוד רוצה אבל קצת חסרה, בפרט בתא הנוסעים ובחיבור החומרים הכללי. אי לכך, הצ'כית יוצאת מהמבחן ההשוואתי עם עוד נצחון באמתחתה, ונראה שהיא תמשיך להיות הבחירה המומלצת ביותר בקבוצתה.