משפחת ה'אי-טרון' של אודי מכריזה על חבר נוסף בסיעה החשמלית הספורטיבית 'אי טרון ספיידר'. מהדורת הרודסטר הכסופה של אודי עמוסה בשני מנועים חשמליים, סוללות ענק ושני מושבים. בחזיתה שוכן מנוע טורבו-דיזל 3.0 ל' בעל 300 כ"ס שמתגבר אותה כאשר החשמל אוזל, וביחד מדובר פה בתפוקה דמיונית שבכוחה לתפעל תחנת כוח קטנה.
המנועים החשמליים (אחד על כל סרן) מפיקים כל אחד 86 כ"ס ו-35.9 קג"מ וזאת בנוסף ל-300 כ"ס ו-66.3 קג"מ של מנוע הטורבו דיזל. על משקל של 1,450 ק"ג האי-טרון ספיידר מאיצה ל-100 קמ"ש תוך 4.4 שניות ומהירותה המרבית מוגבלת אלקטרונית ל-250 קמ"ש. אודי טוענת לחלוקת משקל של 50:50 לאיזון מושלם ואף מגדירה את תכונות הניהוג שלה כקארטינג, לא פחות.
בסעיף הצריכה, אודי מספרת כי סוללות טעונות מסוגלות לספק אנרגיה לכ-50 ק"מ עד למהירות של 60 קמ"ש לפני שמנוע הבעירה מתחיל לזהם את הסביבה. בשימוש ממוצע עם כל המכלול ההיברידי דורשת הספיידר ליטר סולר לכל 45.5 ק"מ בהם היא פולטת 59 גק"מ CO2 בלבד. זו בדיוק הדוגמה לחיה מתורבתת בעיר וחיה בלתי מרוסנת מחוצה לה רק שייצור סדרתי לא נראה בעתיד הקרוב.
הקוואטרו חוזרת?
ואם כבר בחלומות עסקינן, אז למה לא לפנטז על רכב שיש לו סיכוי לעלות לרצפת הייצור. אודי מציגה בפריס בסמוך לאי-טרון ספיידר את המטמורפוזה המודרנית לקוואטרו המיתולוגית ההיא, הסדרתית המשנית לאלופת הראלי, וזאת באמצעות דגם רעיוני החמוש במנוע של סדרות ה-RS. כעת, 30 שנה אחרי שהקוואטרו פרצה למסלולים, אודי מבקשת להמציא אותה מחדש על בסיס הפלטפורמה של ה-RS5, ולא נראה שמישהו מתנגד לרעיון הזה.
הקוואטרו קונספט עשויה תרכובות של קרבון ואלומיניום. היא שוקלת רק 1.29 טון ובדיוק כמו דגם הספורט קופה מ-1984, תא הנוסעים מוחזק על בסיס גלגלים קצר, וכמחווה למכונית הראלי אין מושבים מאחור. המנוע הוא בנזין TFSI בנפח 2.5 ל' חמישה צילינדרים שמפיק 408 כ"ס ו-49.8 קג"מ מ-1,600 סל"ד, ושולח את העוצמה למערכת הקוואטרו (הנעה כפולה) דרך תיבה ידנית עם שישה יחסי העברה. ל-100 קמ"ש נדרשות 3.9 שניות והמהירות המרבית עומדת על 300 קמ"ש.
נציין כי אודי שוקלת לייצר את הקוואטרו בתוך שלוש שנים, לפחות בכניסת שנת 2013. אבל מאחר ואין לה כרגע את המיצוב הנכון למכונית, יעבור זמן עד שתתקבל החלטה אם ומתי מומלץ להעביר אותה מאולם התצוגה לאולם היצור. על כל פנים, הקוואטרו לא תהיה מהדורה מוגבלת ולכן גדול הסיכוי שנפגוש אותה גם על כבישי ישראל בתוך מספר שנים. מי יודע, אולי אפילו מישל מוטון תגיע לחנוך אותה ברחובות בני-ברק העמוסים.
.
