אמרה שכיחה בעולם תחרותי אומרת: If you can't beat them, join them. ואם כבר לקחת חלק בעניין, רצוי לגרום לכל הספקנים לשמוט את הלסתות. היגואר C-X75 אינה עוד מהדורה פוליטית ירוקה מקרב מכוניות העל, ואף לא רעיון שייגנז. המותג הבריטי-הודי חוגג על רקע 75 השנים למיסודו פריצה עתידנית לתרבות החשמל הגלגלית, ומציג את המכונית המתקדמת ביותר בפריס, שהיא גם במקרה הטכנולוגית ביותר שיגואר אי פעם ייצרה.
הדמיון ל-XJ220 עליה השלום אינו מקרי. המכונית נמוכה ורחבה כהומאז' למקור ההשראה (להזכירכם: יותר מ-2 מ' רוחב). הרעיון החזותי של מחלקת העיצוב הושרש דרך ציוני דרך בדפי ההיסטוריה של יגואר תוך איזכורים בולטים למכוניות כמו ה-D טייפ (1954) ורמז או קדימון להופעתה החיצונית של ה-F-טייפ החדשה, המתמודדת של יגואר על כתר סגמנט הדו-מושביות היקרות ביניהן ב.מ.וו Z4 ופורשה בוקסטר.
סימן ההיכר של ה-C-X75 מתואר כשיתוף פעולה טכנולוגי בין גופים שתרמו להרכבת המכונית. 'בליידון ג'טס' אחראית לצמד מנועי הסילון ו'באוורס אנד ווילקינס' למגוון מערכות החשמל. כמקובל בימינו, האריזה החיצונית עוטה קרבון חלקי, והיתר אלומיניום לשמירה על משקל נמוך. תא הנוסעים כולל עיצוב פנים של מטוסי-קרב, וכן הוא שופע בתכונות שתופענה בכלי-רכב סדרתיים בעתיד כגון שעון פנימי תוצרת 'ברמונט' שמותח את הקפיץ על ידי כוח ההאצה של המנוע. עוד אופציה שווה לחורכי האספלט - מסך מגע שמוודא כי בהגעה ל'ימי מסלול' (נהיגה במסלולי מירוץ לציבור) תעלנה על הצג המלצות באיזה מצב מומלץ לקבע את מערכות המכונית בכניסה לפיטס. קיימת בחירה בין חמש אפשרויות כיול למתלים ולאופי המנוע.
לאורך השנים יגואר XJ220 התקבעה בתודעת העולם, וגם אצל אלטון ג'ון, כמכונית פרובלמאטית מבחינת תמחור ושווק. אך כולם זוכרים אותה כאחת המכוניות המהירות ביותר בעולם של אז - מעל ל-320 קמ"ש בתחילת שנות ה-90 ושיאי מהירות כובשים. האבולוציה החשמלית שלה לא פחות מרשימה, ובמונחים של היום תחת הגבלות זיהום ובטיחות, ה-C-X75 אף מתעלה על כל הישגיה של ה-XJ220 ושמה בצילה פרשנויות אקולוגיות של פרארי ופורשה.
שתי הטורבינות שלה מייצרות כל אחת 95 כ"ס ומשקלן כ-35 קילוגרמים ליחידה. יחד עם ארבעה מנועים חשמליים בכל גלגל שמפיקים ביחד 780 כ"ס. ההספק המרבי של 970 כ"ס שולח מעל 160 קג"מ לכל הגלגלים, ומאיץ בה ל-100 קמ"ש ב-3.2 שניות ול-160 קמ"ש ב-5.5 שניות. המהירות המרבית אמנם "רק" 328 קמ"ש, אך יש לזכור שזו מכונית כלאיים שנושאת עימה סוללות שמנות (ליתיום-יון) ומסוגלת לנוע גם על כוח חשמלי בלבד לטווחים קצרים.
השימוש בכוח חשמלי (ללא פליטת CO2) מוגבל ל-110 ק"מ. הטעינה של הסוללות סופר-זריזה (פחות מ-6 שעות) בזכות כניסות כפולות למתח חשמלי בצדדיה. יגואר מציינת שבפונקציה מוגברת, חשמל בשילוב הטורבינות, הסוללות נטענות תוך כדי נסיעה והטווח מוגדל ל-900 ק"מ, בעוד מדד ה-CO2 משחרר לאוויר 28 גק"מ בלבד. לא נשלול אפשרות ייצור לדגם הזה בווריאציה שונה ופחות מופרכת, אולם בזכות הקונספט אפשר לקבל מושג כיצד תיראנה מכוניות העתיד של יגואר.
.