פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      חודש ראשון עם פיאט פונטו

      בסיום החודש הראשון עם הפונטו EVO טורבו, מד המרחק מראה 3,420 ק"מ. בדרך נעשתה ביקורת ראשונה וסקרנו את הביצועים

      מאחרי שולחנות ממתינים הספקנים לתקלה הראשונה:"אתה נוהג בפיאט, זה רק עניין של זמן עד שמשהו שם יתפרק". ככה הם חושבים. דעות קדומות קשה לסתור, במיוחד באיטלקיות, ועוד יותר בקרב עמישראל צר האמונה במכונית שאינה תוצרת יפן. מסיבות אלה, הפונטו-אבו טורבו חייבת מכוח תדמיתה המעורערת לכאורה לעמוד אצלנו בשני מבחנים נפרדים: אמינות, ואמינות במכונית עם יומרות ספורטיביות.

      לכל היבט במבחן יש את המדדים הפנימיים שלו שתורמים לתמונה הגדולה, כאשר לחיות איתה ביום-יום הוא נושא אחד, ולהוציא ממנה ריגושים זה סיפור בפני עצמו. בסך הכל, ואחרי הרבה שעות נהיגה מאחרי ההגה, היא הצליחה להפתיע אותנו לטובה - כמעט בכל המקרים. הפעם, ועד לדיווח מס' 2, נעמוד רק על אחד מהם.

      30 ומשהו, 3,000 ומשהו וביקור במוסך

      אחרי 30 ומשהו ימים איתה החיים הופכים מעט יותר פיקנטיים. האבו-טורבו היא סופר-מיני חמודה מאוד, קלה לשליטה, איכותית בחומרי הייצור שלה (ברובם), וגם שימושית. מי שמכיר את הפונטו הקודמת (גרנדה פונטו), מצליח לזהות ברחוב שזו לא פונטו פשוטה. החישוקים הגדולים, המפלט המרובע והגג-הכפול מסגירים אותה מייד. מנוע הטורבו הקטן שלה (מולטי-אייר) גם לא מותיר ספקות למי שמנסה לפתות אותה למיאוצים מהמקום. מי שלא הקפיד להבחין, עדיין משוכנע שכוסח על ידי פונטו רגילה.

      בחודש שעבר, מרובה החגים, תערוכות הרכב והשקות המכוניות, ניסינו לצבור כמה שיותר ק"מ, אבל זה לא כל כך הסתדר עם האילוצים. בסך הכול רשמה עד כה האבו 3,420 ק"מ, כלומר מתוכם 1,700 ויותר שייכים לנו. מבטיחים שבחודשים הקרובים נגדיל את הממוצע החודשי בהרבה, כולל נסיעות מתישות כדי שנוכל לאמוד עד כמה המכללים יציבים מול הנשק הישראלי - מזג האוויר.

      בינתיים, נדווח כי יבואנית פיאט סמל"ת ערכה לה ביקורת ראשונית שכללה סקירה של מערכות הבטיחות, החלפת שמן (מחויבת לאחר 3,000 ק"מ) ועוד סדרת בדיקות ליתר המכלולים (בלימה, מגנון היגוי ועוד). לפי שעה, הכול בקו הבריאות ולא נוכל לדווח על שום תקלות במכונית.

      איך הביצועים?

      טובים ממה ששיערנו. מבחוץ הפיאט תוקפנית ומאיימת, ובחלק מן הפעמים הנסיעה בה עלולה להיות מבלבלת בניסיון להדביק לה תגיות: זה סופר-מיני, או בערך-ספורט? פיאט תכננה את ה-EVO טורבו הבכירה (135 כ"ס להזכירכם) על גבול דק מאוד, עם דמיון קל לספורטיביות הקלאסיות, וקריצה מודרנית לאונו-טורבו המיתולוגית. עם זאת, לא תמצאו כאן מהפך דרסטי במערכת המתלים, ההיגוי והגיר. ואולם ממה שהצלחנו לנתח, עושה רושם שהשלדה יכולה לעמוד בלחצים גבוהים ובתנאי שמשפרים אותה בצורה מהוקצעת. כשתגיע הפונטו אבארת' לישראל, ננסה לאמת את הממצאים.

      בסדרת המבחנים שערכנו לה מצאנו כי התגובות חדות, האחיזה גבוהה, המנוע נמרץ, וההגה מצליח להעביר מסרים לא מעורפלים מהכביש. ל-100 קמ"ש מגיעים באופן תכוף בזמנים שיורדים מ-9 שניות. התאוצה מהמקום בכל זינוק אנרגטית ומהירה, והעקיפות נעשות בבטיחות גבוהה. בצד הפחות חיובי, שאון המנוע מחוספס וחסר אמוציות ומנעד ווקאלי מעניין.

      כמו בכל מכונית, תמיד יש מרכיב שמקלקל את החגיגה ושורט את היחסים. במקרה של הפונטו אבו טורבו, זו התיבה הידנית. השידוך ב-EVO מקורו מהמיטו 120 כ"ס. למרבה הצער, זו תמסורת 5 הילוכים נוקשה בתפעולה, שהקשר בינה לבין מכונית ספורטיבית ולהתנהגות דינאמית, התמצק בהחלטה עגומה של היצרן. השליטה מקבלת תפנית מביכה כשמנסים להוריד הילוך-שניים בהגעה לפיתול. המנוע שש-אלי סל"ד, אך התיבה נתקעת בסנכרון עם המצמד וזה בהחלט לא נעים.

      גם כשמנסים לעלות בהילוכים זה לא בדיוק זורם. הילוך שני נדרך יפה והמנוע מוכן, ואז שוב נתקעים בסרבנות לשלב להילוך שלישי וההרמוניה נקטעת. אולי הגיע הזמן להוציא את התיבה הזאת משימוש ויפה שעה אחת קודם. שורה תחתונה – ביצועים טובים, אך לא מסעירים. צריכת דלק ממוצעת עד עתה – 10.4 ק"מ לליטר. בחודש הבא, נעמוד על מרכיבים של שימושיות ונוחות.