איזו מכונית תהיה לנו בעתיד?

תערוכת לוס אנג'לס שוב מזמנת סדנאות עיצוב להציע את מכונית העתיד שתהיה יפה, ספורטיבית והכי חשוב אקולוגית. חלק 1

כמידי שנה בתערוכת לוס אנג'לס, עורכים המארגנים תחרות עיצוב כאשר על הפרק תחזית לאיך תראנה המכוניות בעוד כמה עשרות שנים. את המועמדים מציגות סדנאות העיצוב השונות בקליפורניה כשלכל אחת זיקה ליצרנית רכב אחרת. השנה הותר גם לסדנאות מגרמניה ויפן להצטרף, אולי בגלל שהמותגים בעלי אותו לאום הם הזוכים הגדולים בשנים האחרונות.

בשנתיים הקודמות זכו בתחרות עיצובים למותגים יפניים - ניסאן ב-2009 ומאזדה ב-2008, ושנה לפני כן פולקסווגן הגרמנית. מותג אמריקני הוכתר כמנצח ב-2006, אבל היה זה האמר שבשנה האחרונה זכה להמתת חסד בחסות בעל הבית קונצרן ג'נרל מוטורס. האם אחד ממותגי דטרויט שנותרו בחיים יחזיר את הגאווה לדוד סם?

בבסיס הדרישה לתחרות השנה עומד רף משקל מקסימלי של 1,000 ליברות (כ-450 ק"ג) למכונית שתתאים לארבעה נוסעים. עוד מבקשים השופטים לראות כיצד מנצלות הסדנאות את הטבע, או יותר נכון כיצד הן שומרות עליו על ידי שימוש מינימלי של משאבים. למרבה ההפתעה, טכנולוגיות עתידיות ובכללן מנועים חשמליים כלל לא הוזכרו ברשימת הדרישות היות ויש דרכים נוספות ויותר טבעיות להגיע מפה לשם.

הונדה אייר

משקל קל ודלק אלטרנטיבי, זה הקונספט שעמד אל מול עינהם של מעצבי ההונדה Air. וכמובן שכיאה למותג בעל הזיקה הספורטיבית, את כל זה הם רוצים להשיג מבלי לוותר על השורשים. לא פלא אם כך שנעשה ויתור על הגג ולעכוזה הוצמד סרט ועליו הכיתוב "הסר לפני טיסה". לא סתם קוראים לה אוויר.

האייר מתוכננת כמו קרון ברכבת הרים מודרנית, אליו הוצמדו כנפיים בהשראת חליפות לצניחה חופשית. הקשר לאוויר הפתוח לא מסתיים כאן וכמו שמה, הדלק להנעתה הוא אוויר דחוס הזורם במערכת פניאומטית שמפעילה את כל המכלולים. יש לה אפילו מגדש טורבו הפועל בוואקום אשר שואב אוויר מהאטמוספירה ומוסיף לה עוד 100 מיילים (כ-160 ק"מ) לפני שידרש "תדלוק" יזום בתחנת הדלק, אבל לא במשאבות הרגילות אלה בעמדת ניפוח הצמיגים. עלות המילוי היא 0 דולרים ו-0 הוא גם זיהום האוויר.

שלדת האייר הבנוייה מחומרים קלי משקל משמשת גם כמכל האוויר הדחוס. אל השלדה מחוברים גם בסיסי ארבעת המושבים, שניים מלפנים ושניים מאחור, וזאת כדי לחסוך ברכיבים נוספים וכך להציג משקל של 800 ליברות (כ-360 ק"ג). גם מרבית המכלולים הנוספים כמו גם ההיגוי, המתלים והגלגלים, מחוברים ישירות לשלדה להשגת אותה תוצאה. חלקי המרכב עשויים מפולימרים שמקורם בצמחים ואלה מעניקים גם הגנה טובה בפני תאונה, כך המעצבים.

הונדה אייר קונספט תערוכת לוס אנג'לס 2010 (אתר יצרן)

וולוו אייר מוושן

גם המעבר של וולוו לידיים סיניות, לא מנע מסדנה אמריקנית להפוך אותה למושא תשוקתם. הם אפילו מבקשים שיחד איתם נפנטז על שוודית קלת משקל, קלה יותר ממכונית מירוץ פורמולה 1, שתמריץ בדמנו גלים של אדרנלין מבלי לבזבז טיפת דלק אחת. ה-Air Motion שבתמונה היא הפנטזיה שלהם.

עם משקל הנמוך במקצת מ-1,000 הליברות המורשות, הופכת הוולוו הזו את החלום למציאות ובתנאי שתצליחו לטוס אל העתיד. היא בנויה מסיבי פחם סופר קלים המעניקים לה מבנה קליל וחזק ועיצוב של "גוף סקנדינבי".

בתוך העיצוב החטוב שוכן מנוע אוויר דחוס שפרט לעובדה שאינו מזהם, הוא אינו מצריך שימוש ברכיבים רבים כמו במנועי בעירה המעלים את המשקל. הוא גם לא מתחמם בעת עבודה, כך שרדיאטורים ונוזל קירור אף הם אינם במפרט. בכל אופן, אוויר נמצא כמובן בכל פינה, כך שאין שום סיכוי להשאר ללא "דלק". במקרה כי גרוע, משאבת אופניים תעזור לכם לחזור הביתה בביטחה.

וולוו אייר מוושן תערוכת לוס אנגלס 2010 (אתר יצרן)

טויוטה נורי

יצרנית הרכב הגדולה בעולם היא המובילה היום בכל הקשור לטכנולוגיות היברידיות. כדי לשמור על מעמדה היא צריכה לתכנן כבר את השלבים הבאים שיוסיפו להעמידה בראש הרשימה, תוך צמצום מינימלי של כל הבעיות שפוגעות לה לאחרונה בתדמית. לכן, מדובר בצעד שאפתני עבור הסדנה שהחליטה ליצור את מכונית העתיד שלה על בסיס מותג טויוטה.

יש כמה דברים שעמדו לנגד מעצבי הנורי (Nori – אצת ים בעברית): צריכת דלק נמוכה, צמצום פליטת המזהמים, שימוש בחומרים ירוקים, עיצוב וייצור חדשניים וכל זאת תוך שמירה על עיצוב עם סקס אפיל. השלדה והמרכב האחודים מיוצרים משילוב של אצות וסיבי פחם היוצרים מבנה מחוזק וקל מאוד. תאים סולארים ארוגים במעטפת החיצונית כדי לאגור את אנרגית השמש.

כדי לייצר את הנורי, יש לבנות מפעל עתידני בסמוך לים ממנו ניתן לאסוף את האצות. היות ולא מדובר בחומר אורגני אכיל (שונה מהאצות בסושי), ישנה העדפה אליו ולא לחומרים אחרים כמו תירס או סויה אשר עלולים לפגוע באספקת המזון העולמית. בתהליך הייצור שוזרים גם את התאים הסולארים וכך חוסכים זמן, כסף וזיהום אוויר. גם הצבע החיצוני חוסך הרבה מאוד היות והוא ניתן לשינוי באמצעות אותות חשמליים.

יחידת הכוח של הנורי היא הנקודה הכי פחות יצירתית בה השקיעו אנשי הסדנה החתומים עליה. מדובר בארבעה מנועים חשמליים, אחד בכל גלגל (לא נמסרו נתוני הספק ומומנט), שאת האנרגיה מקבלים מערכת סוללות הניתנת להחלפה.

טויוטה נורי תערוכת לוס אנג'לס 2010 (אתר יצרן)

מאזדה MX0

האמת שבמחשבה ראשונה, לא מדובר בשם מחמיא לסדרת ה-MX הספורטיבית של מאזדה. ה-MX3 גם אם הספורטיביות שלה הסתכמה רק במראה וה-MX5 מיאטה המצליחה בוודאי לא יסכימו שיגידו על אחותן החדשה שהיא אפס. ובכל זאת, אם טרם הפנמתם את העידן המוטורי החדש, מהות הספרה בשם MX0 היא כי המכונית שלפניכם אינה פולטת דבר מזוהם.

כל רכיב ב-MX0 תוכנן בקפידה כך שמשקלו לא יהיה גבוה מידי. בכל זאת, יש רף שאפתני שחייבים לעמוד בו. בחלקם מדובר באותם רכיבים של מכונית הרודסטר שעברו שחלוף חומרים ומבלי לאבד את הרעיון המרכזי שלהם - להיות חלק ממכונית ספורטיבית גדושה בהנאה לנהג. חומרים קלים אחרים מרכיבים את השלדה, המרכב ושאר המכלולים אך לא נמסרו כאן נתונים מופרכים על מולקולות ואטומים מעולמות אחרים. גם המשקל הכולל עצמו לא נמסר.

כפי שלא חשבו יותר מידי על איזה חומרים מהחלל החיצון תיוצר המכונית, כך גם יחידת הכוח על פי היוצרים היא די סטנדרטית לעידן שלנו. מדובר במנוע חשמלי רב כוח ומומנט המעניק יחס הספק לקילוגרם שיבייש כל מכונית מירוץ שתעלו בדעתכם. "זה יותר כמו לרחף מאשר לנהוג", כך הם אומרים.

ה-MX0 הזו לא נועדה לפאר רק את השם, אלא גם את הארנק (באופן וירטואלי כמובן). היא מיועדת לשיווק גלובלי בשנת 2020 כך לדברי הסדנה האחראית, ואפילו נקבע כי 500 אלף יחידות תרדנה מפס הייצור מידי שנה. ואם הספרה 0 מרכיבה את השם, האם לצד הלוגו של מאזדה תתנוסס הסיסמה "כלום כלום"?

מאזדה MX0 תערוכת לוס אנג'לס 2010 (אתר יצרן)

.