דודג' אוונג'ר: באק אין בלאק

דודג' אוונג'ר הייתה פסיעה מלהיחתך מהסגל של המותג האמריקני על רקע ההתארגנות המחודשת של קונצרן קרייזלר. אולם, לאחר שהחברה חשפה את מחליפת הסיברינג - קרייזלר 200, עליה מבוססת האוונג'ר, כל החששות שהיו קודם לכן התבדו. משם, היה זה רק עניין של זמן עד שהאוונג'ר התאומה לה תחשוף את עורה ותשאר בסביבה, לפחות עד שתתקבל הכרעה בדור הבא אם לגנוז אותה או להחליפה. בינתיים בכל אופן, היא חוזרת.

חיצונית, ניתן להתרשם שאין בה שינויים מרחיקי-לכת, ובכלל זה במימדים הרשמיים. בדודג' מתארים שבכה קדמית בעיצוב מרוענן ופגושים חדשים מלפנים ומאחור. בגרסאות מסוימות ויקרות ניתן יהיה לרכוש חישוקים שונים מדגמי הביניים, אולם אלה שמורים למהדורות קצה שאינן נמכרות בישראל. מבעד למעטפת לעומת זאת, תא הנוסעים הוא המרכיב המשמעותי במתיחת הפנים, וישנם לא מעט דגשים באווירת החלל ובפרט בנושאי איכות הגימור.

במתכונת 2011, דודג' עשתה מאמצים כבירים כדי שהאוונג'ר תטפס מדרגה בקבלת פניהם של הנוסעים כך שהפשרות תהיינה קטנות ככל שניתן. הקבינה תוכננה כשגרמניה וצרפת על הכוונת, תוך שימוש בחומרי דיפון גמישים, מוקפדים, ובעלי מרקם נעים על שדה הקונסולה המרכזית וחיפויי הדלתות.

העיצוב הקודם והמאכזב נזרק החוצה, ובמקומו הושמה גישה אסתטית ונקייה: לוח המחוונים הוחלף, המושבים חובקים יותר, ובורר ההילוכים מקנה אחיזה עשירה יותר לכף היד, כך לדברי דודג'. פרטים מעניינים שעוד נצטרך לאמוד אותם במבחן הדרכים לאחר השקת המכונית, וכמובן שתידרש השוואה ישירה לאופוזיציה מאירופה.

במדף המנועים, מנוע ה-3.5 ל' הודח ובמקומו אוכלס 'פנסטאר' V6 בעל נפח של 3.6 ל' ו-283 כ"ס (235 כ"ס בקודם), משודך לתיבת הילוכים עם שישה יחסי העברה במקום ארבעה הילוכים בדור היוצא. ברף העממי, אמנם מדובר על אותה יחידת 2.4 ל' המשחררת כ-185 כ"ס (170), אולם זו עברה מקצה שיפורים, וכן לראשונה תשודך לתיבה אוטומטית עם שישה יחסי העברה כמו בדגמים הבכירים.

בשלב זה, נעדרים למרבה הצער הפרטים על מיאוצים, מהירות מהמקום, או נתוני צריכת הדלק. לכן, כל שנותר לשאול הוא האם האוונג'ר תצליח לממש את כל ההבטחות האצורות בה ותבטל את בינוניותו של הדגם המוחלף? נחכה לטעימה ראשונה במהלך 2011 לרשמים מהשטח.