המנה האוטומטי של אפריליה ממשיך אתנו אל החודש השני למבחן הארוך טווח וממשיך להפליא בשימושיות הרבה שלו. הוא גומא מרחקים בשיוט בינעירוני באותה הקלות שבה הוא מזגזג ברחובות גוש דן. הוא נוח, פרקטי ובהזדמנות אחת שבה רדפנו אחרי צוות טופגיר שבא לבקר בישראל, הוא גם גילה תכונות של אופנוע פפראצי מושלם.
את המצלמה אכסנו בתא הקדמי שלו, היכן שמקובל למצוא את מכל הדלק וזו הייתה זמינה לנו במרחק של קליק אחד (מתג בצד השמאלי של הכידון) ברגע הצורך. גם בכל הקשור לצריכת הדלק, הוא נשאר בצד השפוי של הסקאלה כשליטר דלק מספיק ל-18 קילומטרים בשימוש מתון. התוצאה היא טווח נסיעה של כ-220 ק"מ לפני שנורת הדלק מתעוררת ואל המכל נמזגים כ-12 ליטרים (מתוך 16 ליטרים של נפח).
המנה ממשיך גם לעורר עניין בקרב רוכבים בלא מעט הזדמנויות והתחושה היא שיותר רוכבים מכפי שניתן היה לשער, מוכנים "לצאת מהארון" ולהודות שהם מייחלים לתיבה אוטומטית באופנוע שלהם בשימוש יומיומי. מה קרה, התרככנו?
יישור הקו ממשיך
עם זאת, בצד כל התועלות האלה, יש גם ענייני תחזוקה. אם היינו זקוקים להמחשה ברורה לחיים הקשים שעבר המנה שהגיע אלינו למבחן ארוך טווח, בחייו הקודמים ככלי הדגמה של היבואן, הרי שקיבלנו אותה בחודש השני עמו. מיד בתחילת החודש, במהלך רכיבה מנהלתית מהבית לעבודה, נורית אזהרה הופיעה, עמה כיתוב GEAR בלוח המחוונים וגם תיבת ההילוכים של המנה "נתקעה" על יחס העבר הנמוך שהגביל את מהירות הנסיעה.
את המנה הפקדנו במוסך ולאחר מסכת פירוק נרחבת, התברר שרצועת הווריאטור שחוקה ודורת החלפה. החלפה שכזו אכן מופיעה בספר הטיפולים של המנה, אך רק בצבירת 20,000 קילומטרים. מכאן, שרמת שחיקה שכזו מעידה על כך שאופנוע זה חווה מסכת שימוש אגרסיבי ביותר טרם הגיע אלינו. כמו כן, על חריגותה של השחיקה הזו מעידה גם העובדה כי זו הפעם הראשונה בישראל שמוחלפת רצועת הינע במנה, למרות שמספר כלים נע על הכבישים. עלות החלפת רצועה שכזו עומד על כ-1,900 שקלים, לפני עבודה.
אולם, למחרת, שוב בנסיעה הקצרה מהבית לעבודה, שוב חזר הסימפטום (נורת אזהרה, כיתוב GEAR בלוח המחוונים ונעילת הגיר) ושוב חזרנו אל המוסך. הפעם, לאחר בדיקה מקיפה, הוחלט להחליף מודול אלקטרוני בגיר ששולט על בחירת יחסי ההעברה בווריאטור. רכיב אלקטרוני זה הוחלף במסגרת האחריות.
כשבוא לאחר מכן, שוב נזקקנו לשירותי המוסך. נורית האזהרה חזרה להופיע, הפעם הצטרף גם חיווי שמן בלוח המחוונים ובעצירות, הגיר "סרב" לשלב להילוך סרק. כך שבעצירה, המנוע החל לקרטע מהאילוץ לרדת לסל"ד נמוך מדי ותמיד לנסות להמשיך לנוע קדימה. שוב הגענו אל המוסך והפעם סופית הוחלט להחליף את מחשב הגיר - יחידת השליטה המרכזית של פעולת התיבה האוטומטית. בנוסף לכך, חיווי השמן הופיע משום שהמנוע החל להציג צריכת שמן קלה שהורידה את המפלס וגרמה להדלקת החיווי, אך בפועל מדובר בגרמים ספורים וככל הנראה ביתר רגישות של המערכת.
בתום החודש השני, מתגברת אצלנו התחושה שהמנה שלנו הוא בבחינת הדוגמה הטובה ביותר למקרה הגרוע ביותר. ובכל מקרה, אנו נמשיך לצבור עמו קילומטרים ולעמוד על כל עניין תחזוקתי.
