פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הבוחן התרשל, החשוד זוכה

      בוחן התאונות לא העמיק בבדיקת התאונה, לא חקר חשודים והציג גרסאות סותרות. החשוד בתאונה הקטלנית, חופשי

      דליה פ. ז"ל מתה בדמי ימיה, בתאונת דרכים. במותה, ישבה ליד נהג הרכב גלעד ע. איתם נסע ברכב גם מיכאל ק. אין מחלוקת כיצד קרתה התאונה - הכביש היה רטוב מגשם, גלעד סטה שמאלה ואיבד שליטה על הרכב, הרכב עלה של שטח הפרדה תוך סבסוב לשמאל ופגע בצידו הימני בעץ דקל שהיה נטוע עליו. עץ אדיש ותמים אשר נגזר עליו לגרום למותה של דליה ולפציעות קשות ביותר למיכאל ולגלעד.

      ובכן, האם "אוטומטית" נוכל לאמר, כפי שעשו משטרת ישראל והפרקליטות, כי הנהג - גלעד, הוא שאשם בתאונה ובמותה של דליה, מאחר ו-"נהג באופן רשלני במהירות בלתי סבירה לנסיבות ולתנאי הדרך ללא תשומת לב לדרך, איבד שליטה על הרכב וסטה שמאלה ללא כל סיבה סבירה"?

      אגב, אחד מסעיפי כתב האישום הקשה שהוגש כנגד גלעד היה "התנהגות בדרך שגרמה לחבלה של ממש לאדם" ובהקשר זה כדאי שתדעו שאתם חשופים לכתב אישום בסעיף זה גם אם הנחבל הוא אתם ואף אם הייתם לבדכם ברכב כשנגרמה התאונה.

      המשטרה לא ביצעה את תפקידה כראוי

      אלא, שהדברים לא תמיד פשוטים כפי שהמשטרה רוצה שיהיו, ובאופן שהיא מתעלת אותם בחקירתה את התאונות. לא היתה מחלוקת שמאחורי הרכב הקטלני נסע רכב נוסף נהוג ע"י עידן כ. הפרקליטות בחרה להעיד את עידן כעד תביעה מטעמה כנגד גלעד, אלא שגלעד טען להגנתו, כי עידן עצמו הוא שגרם לתאונה בכך שפגע ברכבו מאחור מימין וגרם לסבסוב שמאלה ולתוצאות הטרגיות. עידן טען כי רכבו נסע מאחורי רכבו של גלעד במרחק של כ-70 מ' ולא היה כל מגע בין הרכבים.

      נאמר לכם מעתה את השורה התחתונה לפני שנמשיך בתיאור חקירת וההליך בבית המשפט - איש לעולם לא יידע מה באמת קרה שם, מי גרם לתאונה, מה חלקו של גלעד ומה חלקו של עידן (ואולי היתה זו בכלל גזירת גורל בלתי נמנע) - והכל בגלל אוזלת ידה של המשטרה בחקירתה את האירוע בזמן אמת. דבר אחד בכל זאת נדע בוודאות - מותה של דליה היה מיותר לחלוטין, וכיוון שהמערכת כשלה - איש כבר לא יישא באחריות לכך.

      וכאילו כדי להחמיר את הטרגדיה, הרי גלעד ועידן היו חברים ובאותו הלילה הם נסעו זה אחרי זה במכוון, במסגרת בילוי. גלעד הוא זה שהזעיק את האמבולנס לאחר שראה את התאונה, רץ לכיוון הרכב בו נהג גלעד, קרא לחבריו ואיש מהם לא ענה לו.

      גרסתו של עידן בשאלה האם ברכבו היו מכות ותאונות לא היתה עקבית במיוחד ובשלב מסוים אף הודה כי חרף הכחשתו שהיו תאונות בתקופה הרלוונטית, הרי למשפחתו של גלעד אמר שהרכב קיבל מכה ש"רק בן אדם אחד ידע איפה קיבלתי..." - לעניין זה טען כי אמר דברים אלו כיוון שסבר שמשפחתו של גלעד מנסה לטפול את האשמה עליו. אף גרסתו (שניתנה או לא ניתנה - תלוי את מי שאלו) כי רכב אחר "חתך" את גלעד - נותרה בלתי מבוררת. גורל דומה היה לסוגיה האם עף הצמיג החלופי של רכבו של גלעד על רכבו של עידן או לא. אז מה נכון? האם המדע - או אפילו בדיקה פשוטה - אינם מאפשרים לקבוע האם היה מגע בין הרכבים באותו הלילה?

      כיצד יכריע בית המשפט?

      לאחר כל בליל העדויות הסותרות, קבע בית המשפט את הממצאים הבאים: גלעד טען כי אינו זוכר כיצד קרתה התאונה ובהיעדר ממצא נוגד מטעם הפרקליטות - השופט מקבל טענתו; עדויות עידן וחברתו לאופן קרות התאונה - נדחות, בשל גרסאותיו הרבות והשונות של עידן שמסר למעורבים שונים בפרשה.

      כפי שנוכחתם, אלו רק ממצאים שבשלילה, ובסופם: "אין בפני בית המשפט כל גרסה של עד ראיה שעליו ניתן לסמוך לאופן אירוע התאונה". אשר על כן מכריע בית המשפט על בסיס נטלי הוכחה ומאזן הסתברויות. כזכור, במשפט הפלילי, די אם הנאשם יעורר ספק סביר בגרסת התביעה.

      לרוע מזלנו כאזרחים, חקירתה הרשלנית של המשטרה היא שסייעה לגלעד הנאשם במציאת ספק סביר. בית המשפט קבע כי המשטרה לא טרחה לבדוק את רכבו של עידן או לזמן אותו לעדות משך שבוע ומחצה למרות הטענות על מעורבותו בתאונה והחשש כי בינתיים ינסה להסתיר את הנזק; כמו כן קבע כי רכבו של עידן לא נבדק כראוי וכי אין כל ממצא ממשי לפיו ניתן לקבוע את גיל הנזקים שנמצאו על פגוש רכבו. עדות הבוחן המשטרתי "זכתה" לקיתונות של ביקורת - קודם כל, הבוחן לא זכר כלל את הסיבה בשלה בדק את רכבו של עידן. כשנאמר לו שהיה חשד שרכב זה מעורב בתאונה השיב "יתכן". אחר כך, לגבי אי התייחסותו לנזק שמצא ברכבו של עידן השיב שהנזק היה ישן לכן לא התייחס אליו אך לא הצליח להסביר בשום אופן מה זה "ישן".

      כשנשאל האם הוא יכול לקבוע שהנזק בן למעלה מחצי שנה השיב בחיוב כיוון שעל תיקון הצבע היה אבק והצבע היה עדיין "גמיש". ואיך בדק את גמישות הצבע? גם פה הבוחן המשטרתי לא חשב שהוא צריך לרשום תיעוד של הבדיקה ולכן לא היה יכול לאמר אם נגע בכלל בצבע. את דוח הבדיקה רשם רק כעבור שמונה ימים, ובהמשך לכך, גם למה לטרוח ולצלם את הנזקים.

      רשלנות רבתי זו של המשטרה היא שהביאה ישירות לזיכויו של גלעד: "הרשות החוקרת חייבת לעשות פעולות כדי להגיע לחקר האמת... לא ברור לבית המשפט מדוע הרשות החוקרת לא עשתה כל פעולה מקצועית לבדוק, באמצעות המעבדות העומדות לרשותה, אם יש שרדידי צבע של הרכב (של גלעד, א.ה.) על הגולף (של עידן, א.ה.) א ושל הגולף על הרכב, ולמצער לעשות "השוואת גבהים" של הנזקים בין הגולף לרכב".

      ואת השורה התחתונה כבר אמרנו. אנו שולחים את תנחומינו למשפחתה של דליה ומבקשים את סליחתה על שהמשטרה הממומנת בכספי המיסים שלנו לא עשתה פעולות פשוטות וזולות לבירור האמת, ולעומת זאת השקיעה כל כך הרבה משאבים במשפט מיותר בו לא הצליחה להוכיח אשמה בשל רשלנותה.