אופל מציגה: החזרה לחיים

אם מביטים אחורה מספיק, זה נראה כאילו לא הייתה משפחה בישראל שלא הייתה בבעלותה מכונית אופל. לפחות אחת. משנות השישים עם האולימפיה והרקורד ועד הדור האחרון שכלל את האסטרה, הקורסה והווקטרה המזדקנת, אופל ידעה עליות ומורדות בישראל. בעיקר מורדות. לא ניכנס לסיבות הרבות שבעטיין נצלב והומת המותג (מחירים גבוהים, מכוניות לא מתאימות, חשש מקניבליזציה מול שברולט תחת ידי UMI), אלא נתמקד בעיקר במגוון ההיצע הנוכחי, ההתאמה שלו לישראל וסיכויי ההצלחה.

ולשם כך, ימים אחדים לאחר שהתבשרנו שהסנוניות הראשונות הגיעו לישראל לצורכי תקינה, עלינו על מטוס והרחקנו אל גרמניה המושלגת כדי לטעום מהאינסיגניה - ספינת הדגל של אופל, מהאסטרה - המשפחתית הקומפקטית יריבת הפולקסווגן גולף, מהמריבה - מיקרוואן יעיל למשפחות קטנות, מהקורסה - סופר מיני שעברה מתיחת פנים בגרסת הספורט OPC וגם לשמוע קצת על העתיד ומה צפוי לנו בחמש השנים הקרובות.

ברבעון הראשון של שנת 2009, חשפה אופל את האינסיגניה - משפחתית סלונית גדולה שעל כתפיה הונחה ההגדרה ספינת הדגל של אופל. התפקיד המחייב דרש מאנשי אופל, שלפניהם עתיד לא ברור, להשקיע מאמצים רבים בתכנונה. התוצאה, מכונית בעלת ממדים גדולים עם עיצוב לא מוכר כמעט מבית אופל השמרנית והיצע מנועים רחב שיאפשר לה להגיע לקהל רחב ככל הניתן באירופה.

אנשי אופל העמידו לפנינו את שתי גרסאותיה הבכירות של האינסיגניה - את זו עם מנוע ה-2.0 ל' טורבו בנזין שמפיק 220 כ"ס ב-5,300 סל"ד ו-35.6 קג"מ הזמין בתחום שבין 2,000 ל-4,000 סל"ד ואת גרסת העל, ה-OPC שלה מנוע V6 בנזין בנפח 2.8 ל' שמונשם על ידי מגדש טורבו ומפיק 325 כ"ס ב-5,350 סל"ד ו-44.4 קג"מ ב-5,250 סל"ד. שתיהן אגב, כמו שהאירופים (וגם אנחנו) אוהבים, הגיעו בגרסאות הטורר (סטיישן) ועם תיבות הילוכים ידניות. כן, אלה עם הקלאץ'. אולם, הסירו דאגה מלבכם. לישראל תגענה גרסאות הסדאן עם תיבות אוטומטיות.

תא הנוסעים של האינסיגניה מצליח להעביר תחושת יוקרה מידית. בדיקת החומרים מגלה כי רובם שייכים לצד העשיר יותר, עם חלקים רכים למגע בעלי מרקם נעים למראה וגם איכות ההרכבה טובה מאוד עם ירידה מצוינת לפרטים. מושבי העור חובקים היטב את הגוף והמרחב בה נדיב, בייחוד במושב האחורי בזכות בסיס גלגלים של 273.7 ס"מ. גרסאות הסטיישן שניתנו לנו גם מצטיינות בתחום השימושיות (אורך ככללי של 4.9 מטר) עם תא מטען גדול שצומח לממדי ענק בהשכבת המושבים.

ישיבה מול ההגה מתגלה כמשימה קלה מאוד בזכות אפשרויות הכוונון של המושב וההגה וגם נוחה למדי בזכות התמיכה. הזמן הקצר יחסית שבילינו עמה גילה כי עודף הפקדים שעל הדשבורד ומסביב להגה, מצריכים תקופת הסתגלות ארוכה כדי ללמוד להפעיל את כולם ביעילות, מבלי להסיר את העיניים מהדרך לאורך זמן.

תנאי הנהיגה שהמתינו לנו בגרמניה היו רחוקים מלהיות אידיאליים עם סופת שלגים שהקפיאה את הכבישים. כלי הרכב גם צוידו בצמיגי חורף מוגבלי מהירות. אולם, למרות הכל, האינסיגניה גילתה יכולות ניהוג משובחות. בנסיעה רגועה, למרות הקשיחות היחסית של המתלים, שיכוך המהמורות טוב מאוד וגם רמת התחושה שעוברת אל הנהג גבוהה. בידוד הרעשים בה זכה לתשומת לב יתרה, כך שגם כאשר חצינו את גבול ה-200 קמ"ש על האוטובאן, ניתן היה להמשיך לשוחח מבלי להרים את הקול בתא הנוסעים.

מנוע ה-2.0 ל' טורבו התגלה כידידותי למדי עם זמינות כוח טובה מאוד בכל מהירות נסיעה וכמעט בכל הילוך, גם בסל"ד נמוך יחסית. אולם את היצרים מפיקה כצפוי גרסת ה-OPC השרירית. בתחילה, גרסה זו מפתיעה לא בכוחה או בגמישותה, אלא ברמת החלקות שלה. למרות עדר הסוסים ולמרות ההקשחה שעברו מתליה, היא מגהצת את הכביש הגרמני האיכותי כמו כל גרסה עממית. אך ברגע שלוחצים על מתג הספורט או ה-OPC הקיצוני יותר, המתלים מתקשחים, ההגה נעשה כבד וחד יותר, המנוע מעלה אוקטבה בצלילים ודרגה בכוח והנסיעה הופכת לספורטיבית בהרבה ומצדיקה את מושבי הספורט שהותקנו בה. הכוח הרב של המנוע עובר אל ארבעת הגלגלים בתורה יעילה ומהירה (חלוקה של עד 100 אחוז לכל אחד מהצירים בהתאם לצורך ולאחיזה, יחד עם דיפרנציאל מוגבל החלקה מאחור) כך שגם בתנאים החלקים שנקרו לפנינו, קשה לגרום לה לאבד אחיזה, גם בזכות הפיקוח של הבקרות האלקטרוניות. את תקרת המהירות פוגשים כמקובל ב-250 קמ"ש מוגבלים אלקטרונית, אבל עד אז, מדובר במכונית הדוקה ומהנה, בדיוק כפי שהיא שימושית.

האינסיגניה תגיע לארץ במגוון גרסאות שיכללו מנועים אטמוספריים ומוגדשים במבחר הספקים וברמות גימור שיציבו שפע בחירה עבור הלקוחות. יש למה לחכות.

האסטרה, היא ללא ספק המכונית החשובה ביותר של אופל, לא רק בשיווק העתידי בישראל, אלא בכל שווקי אופל מסביב לעולם. לזכותה עומדים 500 אלף מסירות מתחילת השנה, הווה אומר שמכירות האסטרה מהוות שליש מכל מכירות אופל מהן 45 אחוזים בגרסת 5 דלתות ו-25 אחוזים בגרסת סטיישן. בסוף שנת 2012, תציג אופל גם גרסת סדאן חדשה לאסטרה.

האסטרה מוצעת עם תשעה מנועים בחזיתה, מהם חמישה בנזין (1.4 עם 100 כ"ס, 1.6 עם 115 כ"ס, 1.4 טורבו עם 120 או 140 כ"ס ו-1.6 טורבו עם 180 כ"ס) ו-ארבעה דיזל. באירוע ההשקה זכינו לקפוץ לראשונה לתוך גרסת החמש דלתות של האסטרה שבחזיתה מנוע 1.6 ל' טורבו שמפיק 180 כ"ס ומשודך כצפוי, לתיבה ידנית. זו אינה הגרסה הספורטיבית של האסטרה, אלא יותר בכיוון של משפחתית מהירה ומסתבר שהגרמנים אוהבים אותה מאוד בזכות יתרונותיה על האוטובאן הלא מוגבל במהירות.

המנוע מרגיש גמיש מאוד ובסל"ד גבוה גם מעניק דחף מרשים שגרם לבקרת המשיכה לעבוד קשה מאוד בניסיון למנוע מהגלגלים הקדמיים להסתחרר על הכבישים הקפואים. למרות הזמן הקצר שבילינו עמה, קל היה לחוש בעובדה שמדובר בחבילה שתפורה היטב למידותיה. איכות תא הנוסעים גבוהה, העיצוב דומה לזה של האינסיגניה, המרחב מלפנים ומאחור טוב בזכות בסיס הגלגלים של 268.5 ס"מ וגם תא המטען מציע נפח מכובד לאחסון.

לא יכולנו בשל התנאים הקשים ומסלול הנסיעה לדחוק אותה אל קצות היכולת, אבל גם בנסיעה עירונית מתליה מפגינים כושר ספיגה מרשים לצד ריסון יעיל, ההגה מעט קל, אבל הוא חד ומהיר לתפעול וגם הבלמים מספקים את הסחורה.

בשלב השני, עברנו למושבה של האסטרה בגרסת הסטיישן. זו המיועדת למשפחות הקטנות שצריכות קצת יותר שימושיות. ואכן, שימושיות מוצאים בה מיד. התוספת מאחור מגדילה את נפח ההטענה ל-500 ליטרים בתצורה הבסיסית או ל-1,550 ליטר בקיפול המושבים. גרסה זו צוידה במנוע ה-1.4 ליטר טורבו שלו 140 כ"ס ולמרות הבדל הכוח בינו לבין גרסת ה-180 כ"ס, הוא רחוק מלאכזב. הוא חלק וגמיש ולמרות שביצועים מסמרי שיער אינם חלק מהרפרטואר שלו, האסטרה הזו מזנקת בזריזות וגם מסוגלת להעפיל מעבר ל-200 קמ"ש.

האסטרה הזו תגיע לישראל בגרסת ה-1.6 ליטר האטמוספרית (115 כ"ס) וגם בגרסאות ה-1.4 טורבו עם 120 או 140 כ"ס.

הדור השני של המשפחתית החריגה והגמישה של אופל הוצג בתחילת השנה, לאחר דחייה משמעותית מאז היעלמו של הדור הראשון (2003 ועד 2008) בשל המשבר שעברה אופל. אולם, המריבה החדשה מציגה קפיצת מדרגה של ממש ביחס לזו הישנה בכל מישור אפשרי. זה מתחיל בעיצוב שהפך מקופסתי ומשעמם להחריד, למקורי ומעניין למראה הודות לטיפול בחזית, לחלקה האחורי המפוסל ולקמטים (במשמעות טובה של המילה) שנוספו בצדי הגוף.

הסעיף השני והחשוב ביותר להשתדרג היה השימושיות. בזכות שינוי התקנות באירופה שאסרו שימוש בדלתות שנפתחות קדימה, מהנדסי המריבה העניקו לה ארבע דלתות שנפתחות הרחק זו מזו (FlexDoors) והדבר מתגלה כמהלך מבריק. הגישה לתא הנוסעים קלה מאוד, הן לפנים ובעיקר לאחור ולפי מבחני הריסוק, הדבר גם מוסיף לחוזק המבני של הרכב.

סעיף שלישי להשתפר הוא היצע המנועים. מתחת למכסה המנוע שלה, מצויים שישה מנועים חדשים וחסכניים מהם ניתן לבחור. אלה מציעים טווח הספקים של בין 75 ל-140 כ"ס ועל פי ההצהרות, גם רמת זיהום הנמוכה ב-15 אחוזים או ב-25 גרם CO2 לקילומטר ביחס למנועים הקודמים. עבורנו הוכנה גרסת ה-1.4 טורבו שמפיקה 120 כ"ס הגיוניים וזו מהווה את מרב המכירות של המריבה באירופה. גם לה אגב, תיבת הילוכים ידנית.

כניסה אל תא הנוסעים של המריבה, מלווה בתחושת דה-ז'ה-וו משום שהעיצוב הפנימי שלה אינו שונה בהרבה משל שאר מכוניות הקבוצה. לזכותה אפשר לומר שגם החומרים מהם עשויה הקבינה ברובם איכותיים ורכים, עם דגש ברור לאיכות ההרכבה והגימור. גם בה ולמרות שלא מדובר בגרסת האבזור הבכירה, מצאנו ערב רב של מתגים הדחוסים באותו מקום על הדשבורד שמצריכים למידה מעמיקה.

אולם, עיקר תשומת הלב במריבה ניתן לשימושיות תא הנוסעים שלה. מחד, היושבים מלפנים (תנוחת נהיגה גבוהה) זוכים למרחב טוב לכל חלק בגוף, בייחוד לראש כאשר התקרה נישאת הרחק מעל. מאחור, ניתן להניע את המושבים על מסילה שמאפשרת ישיבה של שני מבוגרים או ילדים במושבי בטיחות עם מרחב סביר לרגליים כשתא המטען במצבו הגדול ביותר, או כאשר המושבים נדחקים אחורנית לטובת הגדלת מרחב הרגליים בשובת המושבים, תוך הקטנת תא המטען והצרת המרחב לצדדים.

המנוע מצדו, לא מסעיר ולעתים מרגיש מעט חלש בהאצות. בניגוד לציפיות ממנוע מוגדש טורבו, בייחוד לאחר ההיכרות עם מנועי ה-TSI של פולקסווגן, ציפיותינו למצוא בו מעט יותר מחץ נגוזו. כוחו מספק ולא יותר, גם לנוכח השילוב לתיבת הילוכים ידנית. בזינוק מהמקום מורגשת הסחבת ועקיפות צריכות להתבצע עם תכנון רב מראש.

המריבה תגיע אלינו עם פניה ברורה ומוצלחת למשפחות קטנות עם ילד אחד או שניים, אשר רוצות קצת יותר שימושיות ממה שמסוגלת משפחתית סדאן להציע, אך לא מעוניינות להיקלע למלכודת הממדים הגדולים של המיניוואנים המוכרים.

את הדובדבן בהשקת דגמי אופל שמרנו לסוף עם הגרסה הקיצונית ביותר של הסופר מיני של החברה. הקורסה עברה לאחרונה מתיחת פנים מקיפה שאמורה הייתה לתקן את חסרונותיה של הקורסה היוצאת, עם נגיעות במנועים, במתלים ובהגה. עד כה, מהדור הרביעי לקורסה (מ-2006) נמסרו 1.7 מיליון יחידות בקצב של 400,000 יחידות בשנה. אך משום שהגרסה העממית לאחר מתיחת הפנים אינה זמינה עדיין, החליטו המארחים להעניק לנו את ה-OPC המעודכנת להתרשמות.

גרסה זו מגיעה עם מפרט חד וברור: אך ורק בגרסת שלוש דלתות, רק עם תיבה ידנית ועם שלל נגיעות ספורטיביות, עוד לפני שנדבר בכלל על המנוע. וזה עובד? בהחלט. הקורסה נראית לוחמנית ומזמינה כבר במבט ראשון. החזית שלה תוקפנית, מאחור מוצאים ספוילר גדול שבולט מעל החלון האחורי, הפגוש שלה מורכב מדיפיוזר ומלוע אגזוז במרכז וזימים מעטרים את צדי גופה. פתיחת הדלת מגלה מושבי ספורט מעולים מבית רקארו, הגה ספורטיבי עם חלק תחתון ישר, ידית הילוכים קטנה (מהלך מעט ארוך), דוושות מתכת, ספי דלתות ועוד. לנו זה עשה את 'זה'.

סיבוב המפתח מעיר את מנוע ה-1.6 ליטר שבחזיתה. לזה יש 192 כ"ס ו-27.1 קג"מ הזורמים לגלגלים הקדמיים דרך תיבת הילוכים ידנית שלה שש מהירויות. דף הנתונים מספר על 7.2 שניות בלבד בהאצה מעמידה ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 225 קמ"ש. למרות התנאים הקשים ומצלמות המהירות שאורבות בכל פינה, יצאנו לדרך וגילינו מכונית פרועה שיודעת להדליק את כל החושים.

אולם לפני כן, למרות עושר האבזור הספורטיבי בתא הנוסעים, קשה להתעלם מהעיצוב והאיכויות שמסגירים את גילה הכללי של הקורסה. הדשבורד לא דומה באיכותו או בעיצובו למכוניות אופל שמוזכרות לעיל וחבל. אבל אין לנו יותר מדי זמן להתבאס, כי המסלול המפותל והקפוא קצר והמלאכה מרובה.

הקורסה OPC מרגישה כמכונה משולחת רסן. הכוח בועט אותה קדימה, למרות החלוקה הארוכה משהו של ההילוכים, בזכות המומנט הרב והמתלים מרגישים הדוקים מאוד כמצופה מגרסת קצה שכזו. הפניית ההגה מכניסה בחדות את החזית לסיבובים וצריכים להיות מדוייקים וזהירים עמה, כי כל שינוי בהעברת המשקל גורמת לתת היגוי או היגוי יתר מהירים ומפתיעים. כמו כן, בהאצה החוצה מהסיבובים, המומנט הרב שנשלח לגלגלים ללא שום עזר דמוי דיפרנציאל מוגבל החלקה, גורם ללוחמת הגה מוחשית.

בתחילה, אפשר להפנות אל ה-OPC הקטנה אצבע שמאשימה אותה בגסות, אבל רק אחרי תקיפת רצף פניות ורק אחרי שנותנים למוח הקדמון להשתלט על העניינים, מגלים מכונית ביצועים פרועה שמצריכה יד מקצועית בשליטה בה. מאוחר יותר, גם לומדים ליהנות מכל ההחלקות הקטנות והעצבנות על הכביש ונזכרים שבעצם כל שאר המכוניות הדומות לה קצת התלפלפו בשנים האחרונות.

וודאי תשאלו אם זו יכולה לתת קרב לסיאט איביזה קופרה ולרנו קליאו ספורט. לדעתנו, בהחלט כן, בהתניה כמובן שהיבואן יתעשת ויחליט להביאה ארצה במחיר תחרותי.

במסע למפגש עם מכוניות אופל שעתידות להגיע אלינו בקרוב, מצאנו לא רק היצע מעניין, איכותי ותחרותי, אלא גם גילינו מחדש את המותג הגרמני. כבר הורגלנו למצוא אותו בתחתית טבלת המסירות בישראל ולספר שוב ושוב על קשיים כלכליים בעולם, עד כדי איומי סגירה. אולם, בסיום אירועי ההשקה, גילינו מותג ששמח להישאר בחיים ועם אמביציה להצליח ולפרוץ רחוק מתמיד. הדבר אולי לא יהיה קל תחת כפני GM, אך אם להסתמך על הבטחות המארחים, אופל זוכה לעצמאות ברמה שלא הכירו בעבר.

במבט מקומי יותר, עבורנו המשמעות עשוי להיות יותר גמישות בהיצע הדגמים בישראל, בתפירת גרסאות "נכונות" יותר ביחס לטעם המקומי וכמובן מחירים תחרותיים שיסייעו בהחזרת אופל לקונצנזוס תחת קבוצת שלמה, היבואנית החדשה. שיווקן של המכוניות החדשות יחל כבר בינואר השנה ולטעמנו, מאף אחת מהן לא כדאי להתעלם בשלב החיפוש אחר מכונית חדשה, בין אם מקורה בעסקת ליסינג או ברכישה פרטית.