באגף התנועה של משטרת ישראל החלו בימים אלה לסכם את שנת 2010. כידוע, פעילות האגף העיקרית מופנית לאכיפת חוקי התנועה והתרומה הנלוות לכך למאבק בתאונות הדרכים. מניתוח התאונות שארעו בישראל ב-2010 (עד למחצית דצמבר), עולה כי חלה ירידה של שישה אחוזים במספר התאונות הקשות מול שנת 2009.
מדובר בהמשך למגמת הירידה של השנים האחרונות בתאונות הקשות וזאת גם בשל העלייה בבטיחות כלי הרכב. אלא שבשל מספר תאונות רבות נפגעים, מספר ההרוגים דווקא עלה השנה בשמונה אחוזים לכדי 381 בני אדם עד כה, זאת לעומת 350 הרוגים במהלך כל 2009.
עלייה חלה השנה גם בתאונות בהן היו מעורבים כלי רכב דו גלגליים, זאת בזמן שהענף חווה משבר מכירות בשל הרפורמה בביטוח החובה שנכנסה לתוקפה בנובמבר אשתקד. השנה נהרגו 44 רוכבים לעומת 34 אשתקד, עלייה של 30 אחוזים. כלי רכב דו גלגליים מהווים ארבעה אחוזים בלבד מסך כלי הרכב הנעים בכבישי ישראל, אך הם מעורבים בתשעה אחוזים מהתאונות.
נתונים חמורים יותר מתגלים בקרב כלי רכב כבדים. משאיות מהוות שני אחוזים ממצבת כלי הרכב, אך הן מעורבות בעשרה אחוזים מסך התאונות הקטלניות כאשר כל תאונה עלולה לרשום מספר רב של נפגעים. גם בקרב אוטובוסים המספרים מעלים דאגה כאשר מעורבותם בתאונות קטלניות מסתכמת בשמונה אחוזים בעוד חלקם במצבת כלי הרכב הוא אחוז אחד בלבד. גם במקרה זה מדובר במספר רב של נפגעים שעלולה לגרור אחריה כל תאונה כפי שקרה עם אוטובוס התיירים בדרך לאילת בדצמבר 2008, אז נהרגו 24 בני אדם.
שליש מההרוגים הם הולכי רגל
אוכלוסייה הנמצאת בסכנה גדולה היא הולכי הרגל, המהווים כשליש מסך ההרוגים. השנה נהרגו 125 הולכי רגל, עלייה של שמונה אחוזים לעומת אשתקד. בהשוואה לעולם המערבי באחוז ההרוגים בקרב הולכי הרגל מסך תאונות הדרכים, ישראל נמצאת במקום השלישי אחרי פולין (35 אחוזים מסך ההרוגים) ויפן (33 אחוזים). אחרי ישראל מדורגות אירלנד (24 אחוזים), הונגריה (23 אחוזים), אנגליה (22 אחוזים) ושווייץ (21 אחוזים).
כצפוי, רובן המוחלט של תאונות הולכי רגל, כ-98 אחוזים, מתרחשות בתחומי הערים כשלמעלה ממחצית מהן ברחובות וכבישים והשאר בצמתים (מרומזרים ולא מרומזרים). כ-32 אחוזים מהנפגעים הם מבוגרים בגיל 54 ומעלה, 28 אחוזים הם ילדים ונוער מתחת לגיל 17 ושאר 40 האחוזים מתפלגים בטווח הביניים.
מנתוני אגף התנועה עולה כי כמעט מחצית מההרוגים חצו בניגוד לחוק - 38 אחוזים התפרצו לכביש ו-4 אחוזים חצו במקום בו לנהגים לא הייתה כל אפשרות לראותם מבעוד מועד. נתון מדאיג יותר מגלה כי 39 אחוזים מההרוגים חצו רגיל כלומר, במקום מסודר. מספר זה אף גדול יותר בקרב הולכי רגל שנפצעו - 64 אחוזים, שביקשו לחצות ונפגעו על ידי רכב חולף. בכללי, 66 אחוזים מסך הולכי הרגל נפגעו במעבר חצייה, כמחצית מהם נהרגו.
המגזר הלא יהודי: יותר הרוגים, פחות פצועים
כמידי שנה במעמד הסיכומים, עולה הסיכון הגדול בו עומד המגזר הלא יהודי. מהנתונים שמפיק אגף התנועה עולה כי מגזר זה המהווה כעשרים אחוזים מסך האוכלוסיה בישראל וכ-15 אחוזים מסך הנהגים, מעורב ב-20 אחוזים מכלל התאונות וב-36 אחוזים מסך התאונות הקטלניות.
ב-2010 חלה עלייה של 41 אחוזים במספר התאונות הקטלניות בתחומי העיר, עם 69 מקרים לעומת 49 אשתקד. מספר ההרוגים נסק באופן חד יותר כתוצאה מתאונות אלו, 57 בני אדם לעומת 30, עלייה של 90 אחוזים. אלא שמנגד, חלה ירידה של 21 אחוזים במספר התאונות מחוץ לעיר (108 לעומת 135) וכן ירידה בחומרת התאונות ובמספר הנפגעים שנותרו פצועים ברמות שונות.
אכיפה: איכות, לא כמות
מאז ומעולם נקשרו נתוני תאונות הדרכים וחומרתן בפעולות רשויות האכיפה. באגף התנועה מסכמים כעת גם את פעילותם בתחום זה כשלדבריהם, מדובר בפעילות בדגש על עבירות "איכות" מסכנות חיים ועבירות שהן בגדר "בריונות כביש". זאת לצד מיקוד האכיפה בקבוצות להן השפעה דומיננטית על היקפי הקטל בכבישים.
במהלך 2010 התבצעו כ-2.7 מיליון מפגשי שוטר-אזרח, בהם ניתנו כ-1.2 מיליון דו"חות. תחום האכיפה שזוכה למרב תשומת הלב מוגדר באגף התנועה "שימוש באמצעי בטיחות" (אי שימוש בחגורות בטיחות, קסדה וכדומה) והוא כלל 21 אחוזים מסך פעילות האכיפה בשנה החולפת. אכיפת מהירות מהווה 16 אחוזים מפעילות האכיפה ואחריה אי ציות לתמרורים ועבירות הולכי רגל, עשרה אחוזים כל אחד.
אכיפת שכרות וסמים, מהעבירות שדובר עליהן רבות בשנתיים האחרונות, זכו רק לאחוז אחד מסך הפעילות בשנה האחרונה. ב-2010 בוצעו כ-640 אלף בדיקות שכרות לנהגים, כ-9,000 מהם נמצאו שיכורים בהתפלגות של כ-8,000 גברים והשאר נשים. תחום חשוב נוסף בו נרשמה אכיפה מזערית הוא אי ציות לרמזור אדום - שני אחוזים. יחד עם זאת חשוב לציין כי עיקר האכיפה בתחום זה נעשית באופן אלקטרוני במספר צמתים בהם מוצבות מצלמות.
לאור הקשחת הקריטריונים, חלה השנה ירידה של כ-37 אחוזים במתן דו"חות אזהרה לנהגים ללא עבירות תנועה בחמש השנים האחרונות כ-200 אלף דו"חות. ירידה של חמישה אחוזים חלה גם בעבירות בגינן נדרשת העמדה לדין, כ-84 אלף דו"חות. לעומת זאת, כ-905 אלף דו"חות המוגדרים ברירת משפט ניתנו בשנה האחרונה, עלייה של 19 אחוזים. העבירות הנאכפות ביותר הן: אי חגירת חגורת בטיחות - 122,561 דו"חות, שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית - 100,343 דו"חות וחציית הולכי רגל ברמזור אדום - 53,319.
במשטרת התנועה נאבקים גם בעבירות ביריונות שיש להן לדבריהם השפעה ישירה על על תרבות הנהיגה בישראל. החשובה ביותר מבין עבירות אלה היא חנייה בחניית נכים על ידי מי שאינו מורשה בכך, וב-2010 נרשמו כ-17,500 דו"חות. מספר רב יותר של דו"חות, כ-22 אלף, ניתנו לנהגים שבחרו "לחתוך" את הפקק בנתיב סמוך שאינו מוביל לאותו הכיוון וכ-10,000 דו"חות נוספים נרשמו לנהגים שבחרו להפוך את השוליים לעוד נתיב. 42 אלף דו"חות ניתנו לנהגים לא מורשים שנסעו בנתיב תחבורה ציבורית, תחום שזכה בשנה האחרונה גם לאכיפה אלקטרונית. עבירת בריונות נוספת שלא זכתה לאכיפה רבה היא כניסה לצומת לא פנוי, בגינה ניתנו ב-2010 כ-2,500 דו"חות.
באגף התנועה כבר מתכוננים לשנת 2011, אלא שנראה כי הנתונים לא הולכים להיות טובים יותר שנה מהיום. בכירי האגף חוששים מההפחתה הצפויה בתקציבם, אשר תביא לקיצוץ בכוח האדם. מדובר בפיטורי כ-80 שוטרי תנועה ועוד עשרות סטודנטים שהועסקו כשוטרים במסלול מיוחד (פרויקט שת"מים).
