האסקי כוכב עולה

כמעט בכל מבחן לאופנועים המיועדים לצעירים, תמצאו שקיעה בנוסטלגיה מהימים ההם, בהם הכותב רכב על אופנועי 50 סמ"ק (חצי כוח, בלשון הזקנים) של היצרנים השונים ונהנה מכל רגע. אבל כאן לא תמצאו סיפורים מסוג זה על מעללי Xים ו-Wים ברחובות העיר ובשבילי קק"ל הסובבים את הכינרת.

אין כאן סיפורים כאלה כי לי לצערי אין סיפורים כאלה. אני הייתי הילד שנאלץ להביט מהצד עם לב צבוט והתעלף מקנאה בכל פעם שה'גוד גייז' (או בעצם ה'בד-בוייז') של השכבה היו מעמיסים בהפסקות את הבנות הכי שוות (את המילה כוסיות עוד לא המציאו אז) של בית הספר וטסים משם אל הכינרת. למה? כי ההורים לא הרשו לרכב. לעזאזל כמה שקינאתי בהם וזה בכלל לא משנה שהמהירות המרבית שלהם הייתה בקושי 80 קמ"ש.

והיום, כמעט 20 שנים מאז אותו גיל 16 מקולל (אלק Sweet 16), בטוח שיהיה עוד ילד כמוני שיאכל את הלב ויסבול בשקט, כי הוסקווארנה מביאים אלינו מעכשיו את אחת היציאות החזקות שלהם על שני גלגלים - אופנוע אמיתי, בגודל אמיתי, עם מכללים איכותיים, עם מנוע 125 סמ"ק 4 פעימות שמתאים לרישיון בסיסי (A2) ובמחיר שעשוי להפוך אותו ללחמניה החמה הבאה - 25,950 שקל. את ה-TE125 בגרסת אנדורו או את ה-SMS125 בגרסת הסופרמוטו.

אנחנו לקחנו את גרסת האנדורו ויצאנו לבדוק - האם הוא גם טעים?

כלים דו גלגליים עם מנועי 125 סמ"ק יש בשפע בארץ ולא במפתיע - זהו פלח הדו-גלגלי הנפוץ ביותר שמהווה כ-50 אחוז מכלל השוק. אבל כמה כלים מגניבים באמת אפשר למצוא בין ערימות הקטנועים? פה ושם יש אופנועים עם מנועים קטנים, אבל מגניבים? מעטים מדי ויקרים מדי.

האמנם? מסתבר שלא, כי קמור, יבואנית אופנועי הוסקווארנה וב.מ.וו החליטו לשלוף שפן מהכובע בדמות אופנוע אנדורו גדול ממדים שחמוש בכל טוב: מנוע סינגל בנפח 125 סמ"ק עם 4 פעימות מקורר מים שלו 14.9 כ"ס, תיבת 6 הילוכים, מתנע חשמלי, מזלג קדמי פאיולי 40 מ"מ, מתלה אחורי זקס, בלמי ברמבו (דיסק 260 מ"מ מלפנים, 220 מ"מ מאחור), צמיג קדמי 21 אינטש ואחורי 18 אינטש (מתאים לנעילת כל צמיג שטח מקצועי ללא שום בעיית מידות) ומכל דלק בנפח 9.5 ליטר. ממש לא כלי צנוע למרות הייעוד.

גם במפגש הראשון עמו, קשה להבחין בשוני של ממש בינו לבין שאר דגמי הוסקווארנה. הוא לובש את אותה פלסטיקה חדשה, הוא נישא לאותו גובה גבוה (גבהי 181 ס"מ ואל הכביש הגעתי רק עם קצות האצבעות) ומשאיר את אותו רושם מקצועי ומחודד ובנינו, זה מה שהכי חשוב היום בחניית האופנועים בכניסה לבית הספר.

התנעת ההאסקי החדש לא יכלה להיות קלה יותר. קיק? אין צורך. המתנע החשמלי מעיר את המנוע בקלילות ויספק גם את המפונק שברוכבים. מיד עם ההתנעה, הצליל שבוקע לו מהאגזוז (המקורי) נשמע טוב מדי ביחס למנוע הצנוע. עדיין מדובר ב-125 סמ"ק כן? אבל זה משחרר נהמה בשרנית וממש לא צרחנית כמו מנועי ה-2 פעימות המקבילים או היבבה החלבית של הקטנועים.

מאוחר יותר, הצליל הזה מקבל גם גיבוי של תפוקת כוח מגניבה מהמנוע. התחושה שעולה ממנו בתחילה היא של כלי זריז למדי, בעיקר בזכות הצפיפות של ההילוכים והחלוקה הנכונה בניהם. ראשון עד 30 קמ"ש, שני 50, שלישי 70, רביעי 90, חמישי 110 ושישי שבו הצלחנו לראות מהירות מרבית של 120 קמ"ש ב-10,650 סל"ד (מנתק הצתה ב-10,850 סל"ד) כשכוח שימושי יש כבר ב-5,000 סל"ד או משמעותי יותר מעל ל-7,500 סל"ד. נתונים אלה מאפשרים לו לשוטט בעיר בזריזות של יתוש ואפילו לנוע ללא קושי מיוחד בכבישים בין עירוניים עם מספיק כוח לעקיפות וחמיקה מסכנות.

אולם, רק במפגש הראשון ברמזור עם כלי דו-גלגליים נוספים, מבינים עד כמה הפושע החדש הזה זריז. קטנועי 125 סמ"ק הוא משאיר הרחק מאחור וברייס אחד לא רשמי עם ג'ילרה ראנר 200 סמ"ק, ההאסקי הצליח להיצמד אליו אף לאף עד 100 קמ"ש, שם הראנר החל לפתוח פער של מטרים ספורים. זה נשמע ומרגיש בכלל לא רע או אפילו מצוין בהתחשב שמשקלי עם ציוד רכיבה ותיק צילום נע סביב ה-90 קילוגרמים ועל הראנר ילדון עם קסדת חצי. משקלו העצמי נמוך גם כן ועוצר את המאזן על 117 ק"ג בלבד. זה לא איזה צעצוע חלש בתחפושת, אלא אופנוע לכל דבר.

למרות האוריינטציה לכיוון השטח בזכות החישוקים הגדולים, ההתנהגות שלו מצליחה להעלות לנו המון חיוכים בתוך הקסדה. בחזית כאמור יש לו חישוק 21 אינטש, אבל הדבר לא פוגע בתחושות מהכידון וקל מאוד לחוש מה קורה שם בחיבור לאספלט או לעפר. המידות הצנומות שלו הופכות אותו לכלי שעשוע של ממש שרק מבקש מהרוכב לדחוק בו עוד ועוד. גיבוי לכך מקבלים מהצמיגים שלו שלמרות הקוביות, מיועדים בעיקר לכביש ולכן גם מספקים שפע של אחיזה.

דחיפה קלה בכידון והוא כבר עמוק בתוך הפניה, רק צריך לזכור שכדי לפרוץ ממנה בכוח, צריך להיות בהילוך המתאים ובתוך התחום האפקטיבי של המנוע. אבל כדאי לציין שזה מאוד קל, הן בזכות התיבה המדויקת שלו (גם קל מאוד למצוא את הניוטרל), המצמד הרך והגמישות היחסית של המנוע. גם אל בלמי הברמבו שלו אין לנו תלונות - האחורי נושך חזק ועם רגש וגם הקדמי נועץ אותו היטב בכביש. אחרי יום שלם ברחובות גוש דן, קשה לנו גם לחשוב על כלי מתאים יותר לתקיפת הכרך האורבני. תנוחת הרכיבה הזקופה שומרת את הרוכב רענן, אין צורך להשקיע שום מאמץ בתפעול, הכידון גבוה מרוב מראות כלי הרכב, צליל האגזוז מודיע לכולם שהוא בסביבה, צריכת הדלק מצוינת ואפילו המושב הקשיח לא מתעלל בישבן.

היתרון הגדול של ה-TE הזה, הוא כמובן ביכולת שלו להמשיך ולגרום לבן ה-16 המזליסט שהצליח לשכנע את ההורים שלו לקנות לו אופנוע, לרכב גם היכן שהאספלט נגמר. את זה הוא עושה בקלות כיאה לאופנוע דו"ש (דו-שימושי) בזכות מרווח גחון נדיב שמרחיק אותו מהקרקע (מיגון בתוספת) ועם מהלך מתלים של 26 ס"מ מלפנים ו-29 ס"מ מאחור. המשקל הקל שלו, הידידותיות של המנוע ושאר המכללים יכולים להפוך אותו לכלי מצוין גם לרוכבים מתחילים בשטח. אנחנו ניסינו לאתגר אותו גם במגרש משחקים מאולתר שמתאים בעיקר לכלי מוטוקרוס, אבל גם שם, בגבולות ההיגיון, לא שמענו ממנו תלונות מיוחדות.

מעט מאוד מבחנים לכלי רכב ובייחוד לאופנועים מסתיימים כשבשורה התחתונה יש בשורה אמתית. בין אם בגלל מיסוי, היצע או תמחור יבואנים, הורגלנו לשלם מחירים מעט גבוהים גם על כלים בסיסיים ועממיים. אולם פתאום, אנחנו נתקלים באופנוע אמיתי שפשרות הם לא שם המשחק בו, במחיר נמוך שמחזיר קצת עודף מ-26 אלף שקל. מפתיע? בהחלט מפתיע. קמור מסבירים את התמחור ברצון להחדיר את הוסקווארנה בכוח לפלח הרוכבים הצעירים ולהציע אלטרנטיבה של ממש לקטנועים, יחד עם אחריות של שנתיים כמו שאר אופנועי הוסקווארנה. טיפולים הוא יצטרך לעשות כל 3,000 ק"מ.

כן, גם לנו הוא הצליח לעשות את 'זה'. הוא כיפי לשימוש בתוך העיר, מסוגל להשתלב בלי בעיה בכביש המהיר, המכללים האיכותיים שלו הופכים את הרכיבה לנעימה בכביש ובשטח ויש לו אחלה פוזה. בקיצור, אופנוע אמיתי באחלה מחיר.

מנוע: צילינדר יחיד, 124.45 סמ"ק, 4 פעימות
הספק: 14.9 כ"ס
קירור: מים
הזנה: קרבורטור קיהין 29
תיבה: 6 הילוכים
התנעה: חשמלית
מזלג קדמי: פאיולי 40 מ"מ, מהלך 26 ס"מ
מתלה אחורי: זקס, מהלך 29 ס"מ
בלמים: ברמבו
חישוקים: 21 אינטש קדמי, 18 אינטש אחורי
מכל דלק: 9.5 ליטר
משקל: 117 ק"ג
אחריות: שנתיים