השיח האקטואלי סביב האבטלה מרצון של חרדים ומגזרים אחרים באוכלוסיה, לא פסח גם על שאלת זכותם של הקטינים הנמנים עליהם לקבל פיצוי שווה כאשר מדובר בפגיעה עקב תאונת דרכים. סוגיה זו מעלה שורה של שאלות מהותיות להן יש השלכה על דמותה ואופייה של החברה בישראל. כך למשל, האם בישראל צריכים לגזור גזירה שווה בין בן למשפחה בדווית לבין בן להורים בהיי-טק? האם יש לפצות בחוסר קטין בגיל ארבע, בן למשפחה חרדית מבני ברק, שנפגע אנושות בתאונת דרכים?
"הנחת העבודה" היא שכל שאר הילדים הבוגרים במשפחתו אינם עובדים, לומדים בישיבה והרי הוא, יש להניח, יבחר להמשיך בדרך אחיו וללמוד תורה במקום לעבוד. שאלה ברוח הסוגיה ניתן לשאול גם באשר לקטינה מכפר בו הנשים לא משתכרות מחוץ לעבודות הבית. האם היא צריכה לקבל פיצוי מופחת? לשאלה זו השפעה מכרעת גם על הכיס של כולנו, מאחר וחברות הביטוח נאלצות לשלם סכומי כסף גבוהים וכתוצאה מכך הפרמיות שאנו משלמים מתייקרות.
בית המשפט העליון נדרש להכריע בסוגיה הזו. רים אבו חנא נפגעה בתאונת דרכים כשהיא בת חמישה חודשים בלבד ובית המשפט המחוזי פסק לה פיצוי נמוך בשל הרקע הסוציו-אקונומי שלה. בערעור, הוריה סברו שהפסיקה "מקוממת וצורמת" וכי היא זכאית "לגדול כמו כל ילדה אחרת בישראל ולזכות בחינוך והשכלה מקצועית הולמים, ומקום עבודה מתאים שלא יפחתו ממה שתזכה להם כל ילדה ישראלית אחרת...". העמימות ביחס לנתוני השתכרותה בעתיד של בתם, כך טענו, הייתה צריכה להביא להסתמכות על השכר הממוצע במשק.
יש לתת משקל למוצאו של הנפגע במתן הפיצויים?
בארה"ב אם נערוך השוואה לרגע, מקובל לחשב את הנזק בגין הפסד כושר השתכרות בתאונה בהתבסס על ראיות סטטיסטיות הנמסרות מפי כלכלנים וסטטיסטיקאים, המסתמכים על מאפיינים שונים של הנפגע בהם גיל, מגדר, גזע, מעמד סוציו-אקונומי והשכלה. זאת, גם כאשר מדובר בהפסד כושר ההשתכרות של ילד, אשר טרם החל לסלול את דרכו המקצועית. בקנדה, כתוצאה משימוש ב"סטטיסטיקות מגדריות" זכו ילדות לפיצוי נמוך יותר מזה שזכו לו ילדים. בתי המשפט שם ובארה"ב שמו דגש גם על הזהות האתנית והמגדרית של התובעים, ובאוסטרליה נפסקו פיצויים נמוכים לנפגעים אבורג'ינים (התושבים המקוריים של אוסטרליה) קטינים, בשל נתונים סטטיסטיים הנוגעים לקהילה זו.
וחזור אלינו, בית המשפט העליון הורה למחוזי על תיקון בסיס החישוב, והנחה לזכות את רים אבו חנא בפיצוי המבוסס על השכר הממוצע במשק, תוך הנחיה כי אין להביא בחשבון במקרה זה את "הרקע הסוצי-ואקונומי שלה" ובכלל זה את נתוני השכר הממוצע היום בכפרה. "רים אבו חנא נפגעה עקב תאונת דרכים בהיותה תינוקת רכה. במועד התאונה היה כל עתידה מונח בפניה. אין להניח, בשלב כה מוקדם בחייו של אדם, הנחות בדבר עתידו, כיווני התפתחותו או עיסוקיו. בוודאי שאין להניח לרעתו הנחות הסומכות כביכול על "הרקע הסוציואקונומי" שלו".
בית המשפט העליון המשיך ונימק את פסיקתו. "אין לסבור, כי בהיות המשיבה בת לעדה הנוצרית, לא היה באפשרותה, אלמלא התאונה, להגיע לרף השכר הממוצע במשק. הנתונים המובאים על ידי המערערות כנימוק לסטות מהחזקה בדבר השכר הממוצע במשק - עובדת היותה תינוקת ולא תינוק, שייכותה למגזר הערבי, העובדה שבמשפחתה נוטות הנשים שלא לעבוד לאחר נישואיהן, כמו גם הולדתה באזור מגורים המאופיין בממוצע השתכרות נמוך - אינם רלוונטיים לצורך חישוב הפיצוי בגין אובדן כושר השתכרותה בעתיד".
כמובן שלפסיקת בית המשפט העליון יש השפעה מכרעת על הכיס של כולנו, שכן חברות הביטוח נאלצות לשלם סכומי כסף גבוהים יותר ולפיכך, מייקרות את הפרמיה. אל מול נתון זה, ניצב השיקול הערכי, עתיר החשיבות, שפסיקה על פי רוחו מבדלת את היכל הצדק שלנו משאר העולם, וממחישה את עליונותו המוסרית של בית המשפט העליון, על פני מדינות אחרות, שמגדירות את עצמן נאורות. אצלנו, לפחות על פי מראית פני הצדק, כולם באמת שווים.
* הכותב הוא עו"ד מומחה לדיני ביטוח ונזיקין