(באדיבות הערוץ הראשון)
במעמד שר התחבורה ישראל כץ ובכירים נוספים ביניהם השופט חן אביטל, יעקב גנות מנכ"ל משרד התחבורה היוצא ורון מוסקוביץ' המנכ"ל החדש של הרשות הלאומית בדרכים, חושף היום (שלישי) השר כץ את תכנית העבודה החדשה של משרדו למאבק בתאונות הדרכים בישראל. בלטו בהיעדרם חברי הוועדה המשפטית שגיבשו את ההמלצות להחמרת הענישה והאכיפה.
על פי התוכנית החדשה, מדינת ישראל תעלה משמעותית את רף האכיפה כלפי נהגים המבצעים עבירות תנועה על ידי הכנסת סעיפי אכיפה חדשים, העלאת הקנסות, הרחבת סמכויות השוטרים, העמדת קושי בפני נהגים לערער על עונשם, קביעת עונשי מינימום והכרה גורפת ובלתי ניתנת לערעור של מכשירי האכיפה לסוגיהם בהם נעשה שימוש בישראל. על ידי ההחמרה הנוספת באכיפה, בעיקר כלפי עברייני תנועה חוזרים, מקווים במשרד התחבורה להפחית את הקטל בדרכים.
עיקרי תכנית העבודה של משרד התחבורה:
הוספת סעיף "נהיגה פרועה או בריונית" - כהרחבה לפקודת התעבורה 62.2, יתווסף סעיף א' שיאפשר הגשת כתב אישום שעניינו סיכון חיי אדם כנגד נהג שיבצע אחת מעבירות התנועה החמורות הרשומות ויאפשר ענישה של פסילה ממושכת ואף עד שנתיים מאסר.
על פי התוכנית החדשה, אם עד כה יכל קצין המשטרה לפסול מנהלית את רשיונו של נהג עבריין ל-30 יום, הרי שכעת במסגרת הרחבת סמכויות קצין המשטרה, מספר העבירות שבגינן יוכל לשלול מנהלית את רשיון הנהיגה של נהג עבריין ל-30 יום יורחבו משמעותית וכן לאפשר לקצין המשטרה לשלול את רישיונו של נהג ל-60 יום בעבירות שבגינן לא נגרמה תאונת דרכים (ובעבר נפסל הרשיון ל-30 יום) ובמקרים מסוימים ל-90 ימים, גם במידה ולא קופחו חיי אדם.
לדוגמה, העבירות שיזכו נהג עבריין בפסילה מנהלית ל-30 יום הן: נהיגה פרועה ובריונית, עקיפה בשדה ראיה חסום, עקיפה על מעבר חציה שגרמה לסיכון עוברי דרך, עקיפה בצומת שגרמה לסיכון עוברי דרך וביצוע פניית פרסה שגרמה לסיכון עוברי דרך.
עבירות שיזכו נהג עבריין בפסילה מנהלית ל-60 יום הן: שכרות המגיעה עד פי 2.5 מהמידה החוקית (600 מ"ג בבדיקת נשיפה או 125 מ"ג בבדיקת דם), נהיגה במהירות העולה ב-65 קמ"ש מהמהירות המותרת בכביש בינעירוני או 55 קמ"ש בכביש עירוני, כניסה למתחם פסי רכבת בנסיבות מחמירות (בעת ירידת המחסום או בהתקרבות רכבת) וכן שלל עבירות תנועה כשנהג הרכב הנו "נהג חדש".
פסילה מנהלית ל-90 ימים גם ללא קיפוח חיי אדם יוכל קצין משטרה לבצע במקרים הבאים: תאונת פגע וברח, גרימת תאונה כאשר ישנו חשד לשכרות, עקיפה מסוכנת, משקל עודף ברכב, חציית שטח רכבת שלא כדין ונהיגה פראית או בריונית. כמו כן, יוכל מעתה קצין משטרה להחרים רכב (איסור שימוש ברכב) גם בעבירות של נהיגה ברכב לאחר ביטול רישיון הנהיגה בעקבות בעיות בריאות, נהיגה בעת פקיעת תוקף רישיון נהיגה מעל ל-12 חודשים, עקיפה מסוכנת ונהיגה בבריונות.
לדברי שר התחבורה, ההחרפה בענישה היא רק פעולה אחת במלחמה בתאונות הדרכים. בשנים הקרובות יושקעו 100 מיליארד שקלים בתשתיות: פרויקטים עירוניים ובינעירוניים, צמתים, רכבות וכו'. תקציב שיפור ותיקון מוקדי סיכון עלה מ-400 מיליון ל-500 מיליון.
היעלמות ברירת הקנס, מניעת ערעורים על אמינות מכשירי האכיפה וצמצום הבקשות להישפט
בהמשך המלצות המשרד ניתן למצוא שינוי בהתייחסות לעבירות 'ברירת קנס'. מספרן של עבירות אלה יצומצם ומרביתן תהפוכנה לעבירות שבגינן יזומן הנהג בפני שופט או בפני קצין לביצוע פסילה מנהלית. ואלה העבירות: נסיעה על המדרכה (הגורמת לסיכון הולכי רגל), פניה בניגוד לסימון הכביש, חציית קו הפרדה רצוף או אי שטח הפרדה ונהיגה בניגוד לכיוון התנועה.
בהמשך ההחמרה כלפי הנהגים, מבקש משרד התחבורה לצמצם את העומס על בתי המשפט שנוצר בעיקר לאור בקשותיהם של נהגים להישפט. ככל הנראה מתוך המטרה להקשות על המערערים ועידודם לקבל את הדין, נהג שיבקש להופיע בפני שופט יתבקש להפקיד סכום כספי בגובה הקנס כתנאי להגשת הבקשה להישפט. לאחר מכן, במידה וימצא הנהג אשם בבית המשפט, יוכל השופט להחמיר עמו ולהכפיל את גובה הקנס המקורי. לשכת עורכי הדין התנגדה למהלך זה בשם הפגיעה הממשית בזכויות הנאשמים, פגיעה בכיסם ללא צורך, בייחוד כאשר חזקת החפות עומדת לצדם.
בסיכום תוכנית העבודה, נמצא קביעת עונשי מינימום לאחר הרשעה וכן קביעה חוקית ובלתי ניתנת לערעור אודות אמינותם של אמצעי האכיפה האלקטרונים הפעילים היום. כלומר, נאשמים לא יוכלו עוד לטעון לאי אמינות מכשירי הלייזר, מכשירים לגילוי אלכוהול והמצלמות השונות המוצבות בכבישי הארץ.
השר כץ: "אלו פעולות דרסטיות ואין מנוס מביצוען". עוד הוסיף שר התחבורה כי ממילא 97 אחוזים מהתיקים המגיעים לבתי המשפט מסתיימים בהרשעה, לכן השיטה החדשה לפיה יש להגיע להישפט, עם הדרישה להפקיד סכום בגובה הקנס קודם למשפט, תוריד את העומס מבתי המשפט.
שופט בית המשפט לתעבורה אביטל חן: "אנחנו מבקשים ליצור תיקים אדומים, חמורים של פגע וברח, שכרות ושאר עבירות חמורות, והם יזכו לעדיפות ומהירות בבית המשפט. אנחנו מקווים שזה יאפשר להגיע לדיון בתיק חמור בתוך 14 ימים ובתיק רגיל עד 3 חודשים. נהג לא יוכל להישפט שלא בפניו. נהג שלא יתייצב למשפטו, יוצא נגדו צו הבאה מתוך המטרה למנוע מנהגים לנהוג בתקופת פסילה ללא ידיעתם. עונשי מאסר בפועל לא יהיו עוד מילה מגונה בעבירות תנועה. בנושא מכשירי האכיפה, גוף בודק חיצוני יבדוק את כל המכשירים שבשימוש בישראל ואלה שיכנסו לפעולה ויתן את דעתו על דיוקם, סטיית מדידה והדבר לא ניתן יהיה לערעור בבית המשפט, רק דרך ההפעלה.".
התוכנית למאבק בנהג?
אין זו הפעם הראשונה שממשרד התחבורה יוצאות שוב ושוב הקריאות לאכיפה, אכיפה ושוב אכיפה מתוך המטרה להעלות את רמת הבטיחות בדרכים. אולם, נראה שהפעם, שר התחבורה ושאר בעלי התפקידים הלכו מעט רחוק מדי במלחמתם כנגד הנהג הישראלי. לאכיפה יש מקום חשוב בשמירה על הסדר בכבישים, אך זהו לא מקום בלעדי ובכל אורכה של תכנית העבודה של המשרד, לא מצאנו ולו התייחסות אחת לשיפור מערך ההסברה והחינוך, לשיפור תשתיות הבטיחות, להגברת בטיחותם של כלי הרכב או למעשה, כל נושא אחר מלבד חיזוק האכיפה.
במבט פרטני על פרטי תאונות הדרכים בישראל, עולה כי מספרן של התאונות שנגרמות על ידי נהגים עבריינים הנו מצומצם. מרבית התאונות נגרמות מטעויות של נהגים "מן הישוב" שהיו מעורבים בתאונות דרכים בשל טעויות שביצעו ולא במתכוון. לדוגמה, האם את התאונה בה נהרגו הנזירות בצפון הארץ ניתן היה למנוע באמצעות הגברת האכיפה? וודאי שלא, אלא על ידי שיפור תשתיות הכבישים והפיכתם לסלחניים יותר. ודוגמאות כאלה ואחרות יש עוד הרבה.
אולם למרות הכל, מקוממת אותנו עמדת משרד התחבורה בכל הקשור להכבדת זכויות הערעור ובקשתם להישפט כדי להוכיח את חפותם, על ידי החובה להפקיד סכום כספי בגובה הקנס והאפשרות להיענש בכפל קנס במידה וימצא אשם. לדעתנו, הדבר דומה לדרישה מנאשם פלילי בעבירה בגינה הוא עלול לזכות בתקופת מאסר, קודם לרצות את מאסרו ולאחר מכן להוכיח את חפותו. לא פחות מקוממת היא הדרישה לקביעה בחוק את אמינותם (שאכן מוטלת בספק) של מכשירי המדידה הקיימים בישראל. הדבר יאפשר לגורמי האכיפה להכניס לשימוש מכשירים ככל העולה על רוחם, ללא חובת הוכחת אמינות. לטעמנו, מדובר בפגיעה אנושה במערכת עשיית הצדק בישראל.
באזנינו הביע השופט אביטל, שהיה חבר הוועדה המשפטית, את התנגדותו לקושי שיוטל על המעוניינים להגיע להישפט בעבירות ברירת הקנס. לדבריו, רמת הזיכוי במשפטים אלה עומדת על 50 אחוזים ולא כפי שטען שר התחבורה. לדעתנו, הכבדה זו עלולה ליצור את התהליך ההפוך ולגרום לנהגים עבריינים שלהם יש יותר מה להפסיד להמשיך ולהתייצב למשפטים כדי לגרום לנהגים נורמטייבים לקבל את הדין, גם אם הם משוכנעים בצדקתם.