השבתת רכב עובדת

תקנת התעבורה המאפשרת להשבית (לחלט) את רכבם של מי שביצעו עבירות תנועה, עובדת. כך עולה ממחקר שערכו ד"ר אודי אלדרור וד"ר טובה רוזנבלום מאוניברסיטת בר-אילן עבור המשרד לבטחון פנים. המחקר כלל ניתוח נתוני עבירות תנועה ותאונות דרכים בקרב מדגם מייצג של 3,046 איש מהם 1,624 שרכבם הושבת ו-1,422 שביצעו את אותן עבירות בשנתיים שקדמו לתקנה, במטרה לבחון את יעילות יישומה. בנוסף, נערך סקר טלפוני בקרב 1,029 איש אשר השווה בין 378 נהגים שרכבם הושבת לבין 651 נהגים מכלל האוכלוסיה.

בתקופת אותה בחן המחקר - 1 ביוני 2006 (מועד כניסת התקנה לתוקף) עד 31 בדצמבר 2007 - הושבתו 14,873 כלי רכב מרביתם בשל נהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול. ממצאי המחקר מגלים כי חלה ירידה של 27 אחוזים בביצוע עבירות תנועה בקרב נהגים שרכבם הושבת, כאשר הירידה בביצוע העבירות משמעותית יותר בשנה הראשונה שלאחר ההשבתה. יחד עם זאת, נמצא כי ככל שעברו התעברותי של הנהג נקי יותר כך ההרתעה שבהשבתת הרכב יעילה יותר, והיא פוחתת ככל שמדובר בנהג בעל עבר תעבורתי עשיר יותר.

במסגרת המחקר נמצא כי ברוב המקרים, רישיונם של נהגים שרכבם הושבת כבר נשלל לפחות פעם אחת בעבר. לרוב מדובר בכלי רכב מסחריים, ציבוריים או כבדים וכן נהגים שהרכב אינו שלהם (רכב חברה, השכרה וכו'). ל-62 אחוזים מהמושבתים ותק רישיון נהיגה של עד 10 שנים ו-17.5 אחוזים עם ותק של עד 20 שנים.

עוד בחן המחקר את הנתונים הדמוגרפים של הנהגים שרכבם הושבת. בעוד שחלקם של גברים במדגם הכללי היה 59.8 אחוזים, ל-88.4 מהם הושבת הרכב. עוד נמצא כי 66 אחוזים מכלל הנהגים שרכבם הושבת הינם מתחת לגיל 35 או 83 אחוזים אם מרחיבים את הטווח עד לגיל 45. מהמחקר עולה כי יתכן וגם למצב המשפחתי מרכיב חשוב בנטייה לבצע עבירות תנועה. מעל למחציתם של המושבתים הם רווקים ושליש מהם נשואים כאשר חלקם במדגם הכללי עומד על כחמישית ו-71.9 אחוזים בהתאמה. 71.4 אחוזים מהמושבתים הם בוגרי תיכון וללא השכלה גבוהה ורובם בעלי הכנסה נמוכה. בחלוקה למגזרים, 16.9 אחוזים אינם יהודים, נמוך מאחוזם במדגם הכללי.

פרט מעניין נוסף שגילה המחקר, הוא כי ציבור הנהגים בישראל בחלקו אינו מודע לתקנה המאפשרת לקצין משטרה לחלט את רכבם. 23 אחוזים מקבוצת הביקורת ענו בשלילה כאשר נשאלו לרמת ידיעתם. חוסר ידיעה נמצאה גם בקרב הנהגים שידעו על קיום התקנה בכל הקשור לעונשים בגינם ניתן להשבית רכב. בקרב המודעים לעניין, 46 אחוזים ציינו נהיגה תחת השפעת אלכוהול. בין הנחקרים, נרשמה תמיכה כללית גורפת בהחמרת האכיפה והענישה.

בסיכומם את המחקר מדגישים החוקרים כי מדובר בממצאים ראשונים בלבד, שכן התקופה בה נבחנה השפעת התקנה הינה שנה בלבד בעוד שמחקרים דומים בעולם טוענים כי זו באה לידי ביטוי לאחר שלוש שנים לפחות. מסיבה זו יתכן וגם לא נמצאה השפעה על תאונות הדרכים. יחד עם זאת, החוקרים קובעים כי עונש השבתה הינו מרתיע ומביא לצמצום בעבירות התנועה ועל כן יש להרחיב את תוכנית ההסברה ומאמצי הפרסום כדי להעלות את המודעות הציבורית בנושא.

התקנה המאפשרת להשבית רכב נכנסה לתוקפה כאמור ביוני 2006. על פי התקנה, הרכב יועבר למגרש סגור לתקופה של 30 יום (או 60 יום במידה ומדובר בעבירה שנייה בשלוש שנים) ולרוב תלווה גם בשלילת רישיון. מדובר ברכב בו נתפס הנהג מבצע את העבירה, גם אם זה כלל אינו בעליו הרשום כאשר הגרירה והאחסנה על חשבונו. העבירות בגינן ניתן לחלט רכב הן נהיגה עם רישיון שאינו בתוקף לסוג הרכב, נהיגה בזמן פסילת רישיון, הסעת נוסעים בניגוד לחוק, הובלת מטען בעומס יתר, אי ציות לתקנות שעות עבודה ומנוחה, נהיגה תחת השפעות משקאות אלכוהוליים או סמים, נהג חדש בתקופת הליווי הנוסע ללא ליווי ו/או המסיע יותר משני נוסעים עימו או המאפשר לנהג חדש לבצע עבירות אלו, מעורבות בתאונת 'פגע וברח'.