האח הגדול מאיטליה

שמתם לב מה קרה לאחרונה בפלח האופנועים הדו-שימושיים? אם עד לא מזמן הרוכבים שרצו לשלב יכולות יומיומיות עם יכולות שטח הצטרכו להסתפק בכלים ישנים למדי (DRים ו-XRים למניהם) או בכלים יקרים וכבדים בעלי אוריינטציית כביש מובהקת, הרי שבשנים האחרונות יש עדנה של ממש בתחום זה והיצע הכלים גדול ומגוון. אצל ימאהה תמצאו את הטנרה, אצל אפריליה את הפגסו, אצל KTM את האנדורו 690 ואחרים. היצע מגוון שיתאים למגוון סוגי שימושים.

מהוסקווארנה האיטלקית פגשנו בשנה שעברה את הדו"ש הבכיר שלהם, את ה-TE610 ומלבד רצף או עודף חוויות עמו (תלוי מאיזה כיוון בוחנים את הסיטואציה), מצאנו כלי עתיר יכולות, הן בכביש והן בשביל, אך גם כזה שהמילה 'עידון' לא נמצאת ברפרטואר שלו. המנוע שלו ויברץ כמו פטיש אוויר, המושב הקשיח קרע את התחת גם ברכיבות לא ארוכות וגם הגימור הכללי (בעיקר במדבקות על חיפוי הפלסטיק) לא היה מהגבוהים שפגשנו.

אבל כבר מהרגע הראשון של המפגש עם הדור הבא, עם ה-TE630, העליה ברמה ניכרת מיד. אז עלינו על ציוד רכיבה ויצאנו כדי לבדוק היכן הוא באמת השתפר ביחס לקודמו והאם הוא באמת מתאים לשימוש יומיומי על האספלט. יאללה חיים בכפר.

בדורו החדש, ההאסקי הזה קיבל טיפול עמוק בכל הקשור להופעה ולאיכות הכללית. אם בעבר הפלסטיקה הרגישה מעט פשוטה וגסה בקצוות והמדבקות הלבנות נטו להתקלף, הרי שכעת ניכר השדרוג בחומרים, הצבע הלבן מוזרק אל תוך חיפויי הפלסטיק ובדומה לשאר הכלים החדשים של המותג, גם העיצוב נראה טוב מתמיד. כך אפשר להצביע על פנס קדמי ומסכה חדשים, על כנף קדמית אגרסיבית, שני אגזוזים מעצימים את הזנב המחודד וגם המנוע מקבל קצת צבע אדום במקומות הנכונים.

אבל המנוע הזה קיבל הרבה יותר מצבע. נפחו עלה ל-600 סמ"ק לעומת 576 מהדור הקודם וראש המנוע מגיע אליו היישר מדגם המירוצים של הוסקווארנה, ה-530RR. כפי שהוזכר קודם, על שיפור הנשימה של המנוע אחראים כעת גם שני אגזוזים והשלדה נותרה זהה לזו של הדגם הקודם, מלבד השינויים הנחוצים להתאמת המנוע החדש.

לפני שיצאנו עמו לרכיבה, גילינו שגם ה-630 עלול להרתיע רוכבים לא מאוד גבוהים. גם אני שגובהי 181 ס"מ הייתי שמח אילו היה לי דרגש נשלף לעזר כדי לטפס אל המושב שלו שנמצא במרחק של כ-95 סנטימטרים מהקרקע וברכיבה, למרות רכותם של המתלים, הם לא ממש ממהרים לשקוע תחת משקלו של הרוכב ולכן הצלחתי להגיע אל הכביש רק עם קצה קצות אצבעות הרגליים.

אחרי שמתגברים על ה"משוכה" הזו, מגלים כלי שקל מאוד לנוע איתו, גם ללא הכנה או היכרות מוקדמת. המצמד שלו הפך להידראולי ולכן קל מאוד לשימוש, תנוחת הרכיבה מושלמת ואפילו המושב כבר לא קשיח כבעבר. מאוחר יותר, גם לאחר עשרות קילומטרים מגלים שהוא גם נוח בהרבה ביחס לזה של ה-TE610. עם 150 קילוגרמים הוא ודאי לא אופנוע אנדורו קליל, אבל אם מעולם הכביש אתם מגיעים, ה-TE630 מרגיש רזה וקליל כמו עיפרון.

מיד עם ההתנעה (חשמלית כמובן) מתחילים להבין כמה התבגר המנוע הזה. בניגוד למנוע הלוחמני של ה-610, שבו בכל פעם שהבוכנה עלתה, היא נתנה לרוכב צ'אפחה לשלום, המנוע החדש מרגיש חלק מאוד וביחס לשאר מנועי סינגל (צילינדר יחיד), אפילו מעודן. גם עוצמת הרעש שנפלטת מאחור עודנה משמעותית ואקדים ואספר שהפעם השכנים בבניין בו אני גר, לא השאירו פתקים על דלת הדירה בבקשה שאניע אותו רחוק ככל הניתן בשעות הבוקר.

כמו כל אופנועי הוסקווארנה (להוציא גרסאות הסופרמוטו), גם ה-TE630 נראה כאופנוע שטח קרבי מאוד ולכן גורר המון מבטים ברחוב ונראה כאילו כולם שואלים "מה הוא רוכב על אופנוע שטח קיצוני שכזה בעיר?", אבל קשה לחשוב על כלי מגניב יותר לרכיבות יומיומיות מההאסקי הזה. ראשית, למבנה שלו יש יתרונות בטיחותיים חשובים מאוד - גובהו מאפשר לרוכב להשקיף על התנועה למרחקים ולצפות בעיות מראש, משקלו הקל (יחסית) מקל מאוד על התמרון עמו בייחוד בתנאים צפופים והמידות הצנומות שלו יחד עם הכידון הגבוה מאפשרים לו להשתחל בקלילות בין טורי המכוניות כשהמראות שלהן נמצאות הרחק מטווח הפגיעה. שנית, למרות ההחלשה, עם צליל האגזוז המוחשי שלו, אף אחד לא יפספס אותו בסביבה.

המחמאות אליו ממשיכות להצטבר גם בכל הקשור לסעיפי הנוחות. עם חישוק 21 אינטש מלפנים ו-18 מאחור ומתלים רכים בתחילת מהלכם, נראה שאין שיבוש כביש שממש מאתגר אותו והוא מצליח לבודד את הרוכב מרוב תחלואי הכביש. מעבר לכך, את המדרכות העירוניות הוא אוכל בלי למצמץ, לא בעליה ולא בירידה בזכות מרווח הגחון שלו ובניגוד לאופנועי כביש נמוכים, עמו לא צריך לחפש נקודת עליה נוחה ונמוכה לחניה. גם המושב שלו שוב שווה תזכורת כי זה הציע ספיגה טובה לכל אורכו בהתאם לתנוחת הישיבה הרגעית. בדור זה הותקנו גם ידיות אחיזה טובות יותר למורכב/ת, אבל נמליץ לעשות זאת רק באין ברירה אחרת. צמיגי הכבישטח שהוא נועל מציעים אחיזה מצוינת באספלט החלק שבגוש דן וגם מצליחים להעביר דרך הכידון תחושה טובה אודות איכות המגע עם הכביש.

את מרב המחמאות כאן מצליח לסחוט מאיתנו המנוע. השינוי שחל בו מתורגם להרבה יותר מעוד כמה סמ"קים, אלא לאופי פעולה שונה לגמרי. ראש המנוע החדש שיפר בו את כושר הנשימה באופן משמעותי ולכן כוחו מורגש וזמין כבר מסל"ד נמוך שבו מנועים אחרים לרוב עוד לא מתעוררים והוא מסוגל להמשיך ולדחוף בנחישות עד למנתק שנמצא ב-8,550 סל"ד.

לאורך כל הדרך הזו, המנוע מפיק כמות מכובדת של מומנט שמאפשרת לרוכב גם לרכב עמו בנינוחות על גלי המומנט וגם באגרסיביות הודות לתפוקת הכוח המשופרת (כ-57 כ"ס). הגמישות הזו מקלה מאוד על ההתנהלות לא רק בתוך העיר, אלא גם בשיוט בינעירוני. גם כשמזדרזים להעלות הילוכים, אפשר לשייט איתו בכיף ובסל"ד שפוי של 3,500 סביב ה-100 קמ"ש. בתחום זה ובהילוך האחרון עוד אפשר לייצר עקיפות, אך די בהורדה של הילוך אחד כדי לקבל האצה כמעט פראית. בכלל, כשממשיכים להחזיק את המצערת עד לעצר ולא משנה באיזה הילוך, המנוע משחרר בסביבות ה-5,500 סל"ד כוח מוחשי מאוד שהולך ומתגבר באופן ליניארי מאוד עד למפגש העדין עם מנתק ההצתה. מערכת הבלימה זהה לזו של ה-610 וכבר אז היא עשתה את עבודתה על הצד הטוב ביותר.

גם בשיבילים ביקרנו עמו, אך לא באופן נרחב כמו רכיבות הכביש בלו"ז שלנו, אבל עדיין, גם שם הוא הצליח לגרום לנו לחייך. גם בשבילים מהודקים וגם בכאלה פחות ידידותיים, הוא הפגין יציבות כיוונית מצוינת, המתלים שלו גיחכו לעומת האתגרים שהעמדנו בפניהם וכשיודעים לנצל את האינרציה שלו, אפשר לרכב איתו מהר למדי ובתחושה בטוחה לאורך זמן. אנחנו לא תקפנו איתו סינגלים של אופנועי אנדורו מקצועיים, אבל בידיים מיומנות יותר, אין באמת מכשולים גדולים מדי עבורו.

הוסקווארנה TE630 החדש נראה ככזה שמצליח לאחוז את המקל משני קצותיו מבלי להתפשר באמת. הוא עשה לנו גוד טיים בשבילים וחולל פלאים בכביש ובעיר, בדיוק מה שדו"ש אמיתי צריך לעשות. רמת השיפור שלו ביחס לקודמו היא פנומנלית ממש ואולי יהיה זה קשה להאמין, אבל הוסקווארנה הצליחו להביא אותו לרמה כמעט מושלמת שיהיה קשה להתעלות מעליה, לפחות אולי עד שיציגו בעוד שנים ספורות את הדור הבא.

מחירו של ה-630 עומד על 74 אלף שקלים, זול ממרבית הדו"שים המקבילים ועם אחריות יבואנית (קמור) של שנתיים מלאות ללא הגבלת ק"מ, מדובר בכלי שיש לו פוטנציאל לפנות לרוכבים רבים מבעבר, גם לכאלה שמעולם לא ביקרו בשטח. בטח ובטח כשהאכיפה האנושית והאלקטרונית גורמת לרוכבי הכביש לחוש נרדפים, מה שבשטח לא קורה כמובן.

מנוע: צילינדר יחיד, 600 סמ"ק
קירור: מים
הזנה: הזרקה
תיבה: 6 הילוכים
בולם קדמי: מרזוקי 45 מ"מ, מהלך 270 מ"מ
בולם אחורי: זקס מהלך 320 מ"מ
צמיג קדמי: 9090 R21
צמיג אחורי: 14080 R18
מכל דלק: 12 ליטר
משקל: 150 ק"ג
גובה מושב: 94.5 ס"מ
מרווח גחוון: 30 ס"מ
מרווח טיפולים: 5,000 ק"מ