שטייניץ תופס טרמפ אצלנו במכונית

כמה כותרות חיוביות גרף שר האוצר, יובל שטייניץ, בחודשים האחרונים בזכות מאבקו ההירואי להגדלת חלקה של המדינה בתגליות הגז הטבעי. הנחישות שגילה תאפשר בעתיד לאזרחי ישראל ליהנות מפירות התגליות הללו. אבל עד שנצליח ליהנות מהכנסות הגז, ניאלץ לסבול מגזירות העלאת מחירי הדלק, שאותן יוזם שר אוצר.

מחירי הדלק הועלו בינואר לשיא של 7.14 שקלים (95 אוקטן) בעקבות העלאת המס על הדלק (בלו) ב-20 אגורות לליטר. אפילו כשמחיר חבית נפט הגיע ל-147 דולר לא שילמנו כזה מחיר עבור בנזין וסולר. על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מחיר הבנזין לצרכן בישראל במונחי כוח קנייה גבוה ב-23 אחוזים בהשוואה למחיר הממוצע באירופה.

החלטת משרד האוצר מעוררת מחאה של נהגים שמתקוממים על ייקור הדלק, אם כי בינתיים זה לא הביא להפלת הממשלה אצלנו. אבל יכול להיות שאם משרד האוצר ימשיך בקו הלא ברור של הטלת גזירות ונימוקן בצורה בעייתית - גם זה יקרה.

בעקבות המחאה נגד העלאת הדלק הוציא השבוע משרד האוצר הודעה שבה פירט את הסיבות שהביאו לייקור מחירי הדלק. בהודעת המשרד נאמר כי אחת הסיבות לייקור היא "שיקולי איכות הסביבה". לו המדיניות הזאת היתה נתמכת בפתרונות אחרים להפחתת זיהום - כמו קידום הקמת רכבת קלה בגוש דן שתחסוך מאות אלפי שעות זיהום של מכוניות - היינו מוכנים להתייחס להסבר הזה קצת יותר ברצינות. אבל גם במשרד האוצר יודעים שזה לא רציני, ולכן נקבו שם בסיבה נוספת ואמיתית יותר: "ממשלת ישראל שמה לה למטרה מתווה של מדיניות מסים יורדת ליחידים וחברות. במסגרת מטרה זו הוקטנו ורווחו מדרגות המס והוחלט על הרחבת תוכנית מס הכנסה שלילי. עם זאת, כדי לעמוד ביעד הגירעון שנקבע בחקיקה, נדרשת הכנסה מסוימת ממסים".

מה אומר משרד האוצר? שיש לו מדיניות להורדת המסים ליחידים ולחברות, אלא שבאותה נשימה הוא אומר שאין לו דרך לממן את היעד הזה, ולכן הוא בוחר בדרך יצירתית כדי לממן זאת: העלאת מסים. למשל, מס על הדלק. ככה עובד עלינו משרד האוצר פעמיים: פעם אחת כשהוא מתהדר בגישה ירוקה ובלתי מזהמת, ופעם שנייה כשהוא מספר לנו שהוא מוריד לנו את המס - אבל בעצם לוקח מכיס אחד ושם בכיס שני.

העלאת המס על הדלק היא פתרון קל ומסורתי של משרד האוצר במשך שנים לסגירת גירעונות. עשו זאת בעבר בכל פעם שהתגלה חור בתקציב. הבחירה בהעלאת המס על הדלק היתה פשוטה יחסית ועברה בשקט, משום שהדלק הוא מוצר שמחירו ממילא משתנה בתדירות גבוהה.

למחיר הדלק כמה רכיבים: מחיר בית הזיקוק, בלו, מע"מ, הוצאות שיווק ועמלת שירות. אחת לחודש מתעדכנים מחיריהם של מוצרי הדלק בהתאם לשינויים בשוק האנרגיה העולמי והשינויים בשער החליפין. התוצאה היא עדכון חוזר ונשנה במחירי הדלק. הציבור התרגל לשינויים האלה ומקבל אותם כגזירת גורל, שהרי מה אנחנו יכולים לעשות נגד מחירי הנפט? לכן, קל יחסית למשרד האוצר לתפוס טרמפ על המוצר התנודתי הזה ולהעמיס עליו עלויות בהתאם לצורך.

החל ב-1 בינואר 2011 אנחנו משלמים 20 אגורות יותר על כל ליטר בנזין או סולר, והחל בינואר 2012 הבלו יעלה ב-20 אגורות נוספות לליטר. כיום המצב הוא שהמס על ליטר בנזין שמחירו 7.14 שקלים הוא 3.05 שקלים. אם מוסיפים לכך את המע"מ, יוצא שיותר ממחצית ממחירו של ליטר דלק הוא מס שהולך לקופת המדינה.

המדינה היא לא היחידה שנהנית, כמובן. גם חברות הדלק נהנות ממרווחי השיווק, ושם המרווח גבוה אף הוא בהשוואות בינלאומיות. על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מרווח השיווק בישראל הוא 13.1% ממחיר הדלק לעומת מרווח של 8.5% במערב אירופה. כך, מכל כיוון אפשרי משלם הצרכן הישראלי מחיר מופקע עבור דלק, ועוד לא דיברנו על אגרות רישוי ומסי קנייה של רכב שאף הם מקור הוצאות יקר לנהג הישראלי.

ייתכן שזו אחת הסיבות לכך שהמדינה גוררת רגליים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות. מדוע להשקיע בתשתיות שצורכות כיום הרבה מזומנים ומעיקות על התקציב ולא לפעול באמצעות מערכת המס שמסדרת צ'יק צ'ק כל גירעון וכל סחטנות פוליטית?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ער לבעייתיות של העלאת המס על הדלק (מן הסתם גם אליו הגיעו פעילי מפלגתו שאינם מרוצים מהמיסוי השערורייתי של הדלק), ועושה רושם שהוא יתערב בקרוב כדי שמשרד האוצר יחזור בו, אפילו חלקית, מהגזירה הזו. אם זה יקרה, יצטרכו במשרד האוצר למצוא פתרונות אמיתיים וצודקים יותר לבעיית זיהום האוויר, הגודש בכבישים והחוסר במזומנים.

מערכת המס היא כלי אפקטיבי למדי בניהול מדיניות כלכלית. אבל השימוש בה בממשלת נתניהו נראה בעייתי ומעיד על חשיבה קצרת טווח. ולא רק בדלק - גם בשוק הנדל"ן. ממשלת נתניהו הצהירה הרבה מאוד הצהרות בנוגע לצורך העז בהגדלת היצע הקרקעות וצמצום הביורוקרטיה, אבל לא עשתה הרבה. מחדל ארוך ומתמשך של הממשלות הקודמות הביא לוויסות היצע הקרקעות ולהאמרת מחירי הדירות.

ומה עושה כעת הממשלה בנדון: מאיצה שיווק קרקעות? לא ממש. מחסלת צווארי בקבוק ביורוקרטיים? עדיין לא. הפתרון של הממשלה הוא מארסנל הכלים קצרי הטווח: מיסוי. העלאת מס רכישה על דירות להשקעה והורדת מס שבח. ייתכן שזה יועיל בסופו של דבר ויקרר את שוק הדיור, אבל זה לא יכול להיות תחליף למדיניות תכנון ארוכת טווח שתספק היצע דירות וקרקעות ההולם את צורכי המשק.