צעד אחורה, שניים קדימה

איש לא הופתע למשמע החדשות - קרייזלר, יצרנית הרכב האמריקנית, עלולה בקרוב להריח את הפרחים מלמטה. הדברים נאמרו בלהט המשבר הכלכלי וחשיפת הדוחות הכספיים העגומים של קרייזלר שהציגו הפסדים בסדר גודל של מדינות קטנות. אולם, לאחר ששוב זכתה לסיוע ממשלתי, החברה עצמה עברה מתיחת פנים ודיאטה רצינית וכעת, בזמן שהאמריקנים מארחים אותנו בסאן דיאגו להשקת מכוניותיהם החדשות, הם מבטיחים - מדובר כאן בחברה מפוקחת ואחראית בהרבה.

עם היציאה מהמשבר הכלכלי, היה מעט קשה להאמין להבטחות שקרייזלר תתחדש ממש בקרוב ותציג לא פחות מ-16 דגמים בהיצע שלה. מלאכה קשה מאוד וכמעט בלתי אפשרית ללא כמות מזומנים גדולה שהגיעה בסופו של דבר מאיטליה. פיאט רכשה כ-20 אחוזים ממניות קרייזלר, הגדילה לאחרונה את חלקה ל-25 אחוזים ועד סוף השנה היא שואפת לשלוט בקרייזלר באופן מלא עם 51 אחוזים.

מאז כניסתה של פיאט הבחנו בהופעת הקרייזלר 300 המחודשת ובהולדת ה-200. מג'יפ ראינו חידושים כמעט לכל ההיצע הקיים כשבראש ניצב הגרנד צ'ירוקי החדש ומדודג' קיבלנו חופן מכוניות כמו הג'רני, דוראנגו, צ'ארג'ר וצ'אלנג'ר מחודשים.

וכעת, במסגרת השבת האמון, קפצנו לסאן דיאגו שבקליפורניה כדי לפגוש במכוניות חדשות אלה, כשהראשונה והחשובה מהן היא ה-300. בנהיגת ההתרשמות ממנה שלקחה אותנו גם אל מדבר קליפורניה, ננסה לענות על שלוש שאלות חשובות: 1. האם קרייזלר באמת שינתה דרכיה? 2. האם החידושים ב-300 באמת לקחו אותה קדימה? 3. האם היא מסוגלת להתמודד מול ההצלחה הבולטת של ביואיק לה-קרוס וקדילאק CTS?

אנשי קרייזלר מכנים את ה-300 החדשה כ"חדשה לגמרי", אבל זה לא בהכרח נכון. כי מלבד שינויים קלים מתבקשים, בסיסה של המכונית החדשה ממשיך מה-300 היוצאת. אולם, מכאן והלאה, השינויים נרחבים מאוד. הראשון ששמים אליו לב הוא כמובן העיצוב החיצוני. המציאות, מוכיחה את אשר חשדנו עת נחשפו תמונותיה הראשונות - ה-300 איבדה לחלוטין את המראה הגנגסטרי שאפיין את הקודמת.

ההופעה המרובעת אולי הציגה תכונות אווירודינמיות של בלוק בניין, אבל זו העניקה לה מראה ייחודי שגרם למשיכה עצומה אליה וזה ניכר כאן על כבישי לוס אנג'לס כשבכל פינה נראית אחת עם חישוקי 22 אינטש ואי אלו נגיעות אישיות. אפילו אצלנו, ביחס לקרייזלר, כ-300 יחידות מצאו בעלים בשלוש השנים בהן היא שווקה כאן. הדור החדש כאמור, כבר לא נראה כך עוד. החזית שונתה לגמרי, יחידות התאורה עודכנו (עם 16 נורות 'לד'), הגריל התכווץ (ואיבד צורה?), השמשה הקדמית נעשתה שטוחה יותר, שטח חלונות הצד גדל, החלון האחורי גדל, תא המטען מקבל שרידי כפיים בפינותיו והחלק האחורי מסתיים בזווית כהה שמזכירה את ישבנה של מכונית נאסקאר. אם היא יפה או לא, תחליטו בעצמכם.

כניסה אל תא הנוסעים שלה מגלה בדיוק היכן נעשה השינוי הגדול ביותר, לטובה. רמת האיכות הכללית עלתה פלאים וזו תורמת להעלמה כמעט מוחלטת של התחושה הזולה שאפיינה את ה-300 הקודמת בפרט, ומכוניות קרייזלר בכלל. כבר מגרסת הבסיס, חומרים רכים עוטפים את כל סביבות הנוסעים, הגימור טוב וגם ההקפדה בירידה לפרטים. בגרסאות היקרות יותר, גם עור (אמיתי) עוטף ומצפה את הדשבורד ושאר רכיבים בקבינה. נאה.

התמקמות במושב הנהג אינה מלאכה קשה בזכות הכוונונים החשמליים (בגרסה היקרה גם להגה) וגם תנוחת הנהיגה לא עשתה לנו בעיות מיוחדות. האם זה שיפור? בוודאי. ה-300 הקודמת סבלה מתנוחת נהיגה מעוותת למדי ושדה ראיה מצומצם בלבד החוצה. ובחדשה? תשכחו מכל זה. החלונות גדולים, אפשר לראות מה קורה מאחור (ויש גם מצלמה בגרסה המאובזרת) ותחושת הנהיגה בה לא מפחידה בשל כך.

גודלה הפיזי העצום במונחים ישראליים (סדאן סטנדרטית כאן בארה"ב) מאפשר לה להציע תא נוסעים מרווח מאוד. מלפנים דבר לא מפריע לגוף, הראש רחוק מהתקרה (למרות התקנת חלון שמש כפול שמנמיך את הגג), הדשבורד רחוק מהרגליים ומאחור אפשר למצוא שטח מחיה עצום בכל קנה מידה. גם תא המטען אמריקני לחלוטין עם נפח של מגרש פוטבול.

מסביב לנוסעים ומלבד מחזיקי כוסות, ניתן למצוא רשימה ארוכה של אבזור, בהתאם לרמת הרכב. ממערכת שמע שמסוגלת לקבל חומרים במגוון צורות (USB, כרטיסי זיכרון וכו'). רשימת האבזור הבטיחותי יכולה לכלול פנסים אקטיביים, בקרת שיוט מופעלת רדאר, מערכת למניעת שטחית מתים וכמובן שאת כל מערכות הבטיחות המקובלות, כך שהיא ממש מנסה לישר קו עם המתחרות.

קרייזלר מספרים שהדור החדש עבר התאמות נרחבות מאוד בכיול המתלים, שעיקרן שיפור היכולות הדינאמיות על גבי כבישים מפותלים ותנאי סלילה משתנים. על גבי כבישיה האיכותיים של סאן דיאגו קשה לחוש בשינוי של ממש, מלבד ספיגה טובה לחיבורי סלילת הבטון בכביש ולכן הרחקנו אל המדבר שנמצא ממזרח אלינו בחיפוש אחר כבישים מעט דומים יותר לאלה שאצלנו ואולי, אולי גם מעט מפותלים.

ככל שהרחקנו ממרכזה של סאן דיאגו, הלכה איכות הכבישים ופחתה, עד לשיאה בכביש 80 ההיסטורי הנוסע לאורכו של גבול מקסיקו. אולם, למרות השברים ולמרות שרכב ההדגמה שלנו נעל חישוקי 20 אינטש גדולים, שיבושים נבלעו תחתיה ללא שום קושי או דרמה. שמחנו לגלות גם שהכיול החדש מנע את אותם נדנודים מיותרים לאחר מפגש עם שיבושים, כך שגם הריסון השתפר מאוד. על גבי המצע הזה, גם גילינו מה המשמעות של ההוספה הרבה של חומרי בידוד ב-300 המחודשת. אלה הגיעו לכל מקום בתחתיתה והחלונות אף הפכו לבעלי זיגוג כפול ולכן נוצרה בה סביבת מחיה שקטה מאוד לכל רעשי הסביבה.

קרייזלר מספרים כי תשומת לב ניכרת ניתנה גם לשיפור ההתנהגות ולשמחתנו, אחרי עשרות מיילים של כבישים ישרים אינסופיים, רצף חביב של פיתולים נקרא בדרכנו ושם גילינו כי אכן נרשם שיפור בסעיף ההתנהגות ב-300. היא כבר לא נמרחת בפלגמטיות תחת עומסי הפניות, אבל אין לצפות ליכולות ניהוג מעוררות השתאות. כל עוד לא תאתגרו אותה יתר על המידה, כל עוד לא תגזימו ותעלו את הרף לרמה גבוהה (אירופית?), ה-300 תצלח את המקטע המפותל ולא תסבך אתכם בצרות. לא מדובר כאן בהנאה או אתגר לחובב ההגה, אלא בשיפור יכולת ההתמודדות עם תנאים לא ישרים ולא יותר. אם בכל זאת תגזימו, תגלו ששום תחושה לא עוברת מההגה הקל לידיים, אבדני אחיזה מתחילים להופיע וההרגשה שחייבים להוריד קצב משתלטת.

אם כבר נגענו בקצב הנסיעה, ה-300 מוצעת עם שני מנועים: V8 בנפח 5.7 ל' שמיועד בעיקר לשוק האמריקני ו-V6 בנפח 3.6 ל' חדש שיגיע גם אלינו. מנוע זה מחליף לגמרי את מנועי ה-2.7 וה-3.5 מהעבר. זה מציע היום 292 כ"ס ב-6,350 סל"ד ו-35.9 קג"מ ב-4,800 סל"ד ואלה משקפים מאוד את אופיו של מנוע זה. פעולתו חלקה ונעימה וקולו הגרוני נשמע רק בסל"ד הגבוה, אך בניגוד למנוע גדול נפח, זמינות הכוח אינה משכנעת.

קרייזלר מספרים שבזכות הטכנולוגיה החדשה, 90 אחוז מהמומנט זמין כבר ב-1,800 סל"ד וזה שימושי בשיוט עדין ומלא חששות מהמשטרה האכזרית כאן. אך בפועל, כשבאמת רוצים לזוז קדימה, המנוע מגלה עצלות בולטת מתחת ל-4,000 סל"ד ורק בהתקרבות ל-5,000 סיבובים, דחף סביר מתחיל להופיע. אולם, החגיגה נגמרת מהר למדי מעט אחרי 6,500 סל"ד, עם העברת הילוך עצמאית בתיבה (חמישה הילוכים). התוצאה היא רצועת כוח צרה מאוד ולא שימושית כשרוצים להוציא מהמנוע את המיץ.

גם תיבת ההילוכים עצמה מעדיפה שיוט נינוח על פני פרצי כוח. אמנם אין לה בעיה להוריד במכה שלושה הילוכים (מ-5 ל-2 לטובת עקיפה), אבל יחסי ההעברה בה ארוכים להחריד (100 קמ"ש בכ-1,700 סל"ד בהילוך 5 ואחרון, 90 קמ"ש בהילוך ראשון, 150 קמ"ש בהילוך שני) וכשמעמיסים עליה, פעולתה נעשית באופן חלק פחות.

בסיום נהיגת ההתרשמות ב-300, אנו חוזרים אל שלוש השאלות בהן פתחנו וננסה לענות עליהן.

האם קרייזלר שינתה את דרכיה? התשובה, חלקית. אנשי קרייזלר הפנימו שלא ניתן להמשיך בדרך ההתנהלות הקודמת וניכר שהחשיבה של החברה ממוקדת יותר וייצור המכוניות מדויק אל צרכני המטרה מבלי ניסיונות לגעת בהרפתקאות מיותרות ובזבזניות. אולם, הם עדיין לא השכילו להפנים את אשר הבינו ב-GM המתחרה - הם עדיין מסתמכים רק על השוק האמריקני, כשכל השווקים האחרים מתגמדים לעומתו ולכן הם עדיין מייצרים מכוניות שיתאימו בעיקר לקרובי המשפחה של הדוד סאם הכרסתן. לדוגמה, כשכבר יש להם מכונית קטנה יחסית (200) שלה מנוע 2.4 ליטר בנזין ותיבה עם שישה הילוכים, אין להם שום כוונה לשווקה מחוץ לארה"ב תחת המותג האמריקני אלא תחת מותגי פיאט כולל לנצ'יה ואלפא רומיאו. לא ברור מדוע. כמו כן, בהשקפת עולמם, אין עדיין שום התייחסות לסביבה ואף גרסה היברידית לא נמצאת בתוכניות שלהם.

האם ה-300 באמת שופרה? תשובה, לרוב כן, אך הקסם אבד. קרייזלר הבינו שלא ניתן עוד להמשיך ולהשתמש בחומרי פנים מביכים באיכותם והשיפור בסעיף זה הוא הבולט ביותר. אולם בדרך, במהלך השדרוג, אבד העיצוב הייחודי שבידל אותה כל כך מהמתחרות והיא הפכה למעשה לעוד סדאן אמריקנית סבירה וחסרת ייחודיות. ממכונית של ראפרים, למכונית של אימהות.

והמתחרות? אי אפשר שלא להזכיר את הקדילאק CTS, האמריקנית המועדפת עלינו לאחרונה והביואיק לה-קרוס החדשה והמצליחה מאוד. מולן, צפוי ל-300 קרב כלל לא קל. הקדילאק צפויה להיות מהנה בהרבה לנהיגה ובעיקר יפה יותר והביואיק יוקרתית ומחניפה יותר לאגו. לזו האחרונה גם מגוון מנועים רחב יותר שכולל מנוע מקביל בנפח 3.6 ליטר (נבחן על ידינו לאחרונה) וכן גרסאות צנועות יותר כולל גרסת ארבעה צילינדרים הולמת יותר לשוק המקומי ומחירי הדלק. ואם כבר נגענו במחיר, ה-300 החדשה בקרוב תעלה אצלנו בין 270 ל-300 אלף שקל בגרסת ה-3.6 ליטר. מחיר שמציב אותה ראש בראש מול האמריקניות האחרות וגם בתחרות מול אירופיות (גם אם קטנות יותר) איכותיות, מהנות ומתקדמות טכנולוגית בהרבה ממנה.