שאול השתחרר מהצבא והוציא רישיון נהיגה למשאית. בתום חודשיים ימים של חיפוש עבודה, מצא את עצמו עם מפתחות למשאית ישנה ואיחולי הצלחה ממנהל העבודה בחברת ההובלות בה הועסק. במהלך נסיעתו הראשונה, הבחין שאול כי גלגלי המשאית לא מאוזנים ומערכת הבלימה שלה לא מאפשרת לעצור את הרכב בבטחה. אם לא די בכך, הרי שמעת לעת, מנוע המשאית היה כבה תוך כדי נסיעה. שאול נחרד מהסיכון שהוא נוטל על עצמו והתלונן בפני המעביד על כך. חרף חומרת העניין, כל הפצרותיו לא הועילו והתשובה היחידה שקיבל אחרי אין ספור תלונות שהגיש היא "אם לא נראה לך, אתה יותר ממוזמן לקחת את הדברים שלך ולהסתלק. יש מספיק עובדים שמוכנים לעבוד בתנאים האלו". שאול החליט כי חייו וחיי הסובבים חשובים לו, מה גם שהוא מועסק על בסיס משכורת נמוכה ביותר - והחליט להתפטר.
המקרה של שאול אינו מקרה בודד, כי אם נחלתם של נהגים רבים שקיבלו הוראה ממעבידם להשתמש ברכב לא בטיחותי לצורכי עבודה, תוך סיכון חיים הן שלהם והן של שאר המשתמשים בדרך. אין המדובר רק על נהגי משאיות, בפועל, גם שליחים רבים מוצאים את עצמם נוהגים ברכבים לא בטיחותיים, בלא שהמעביד פועל מתוקף אחריותו ומתקן את הרכב מייד לאחר שהובא לידיעתו דבר הליקוי. מקצת מהעובדים מפצירים במעבידם שיתקן את הליקויים, אך לא פועלים מעבר, כפי שעשה העובד במקרה הבא.
במקום להציל חיים, האמבולנס מסכן את המשתמשים בדרך
המדובר על עובד בחברת אמבולנסים שמאס בליקויים החמורים שהיו בכלי הרכב שניתן לו עלי ידי מעבידו. כך למשל ,נאלץ העובד להתמודד עם צמיגים ישנים וקרועים באמבולנס שמטרתו להציל חיים, אולם בפועל יום יום הוא סיכן חיים. כמו כן, גם האגזוז שנפל תוך כדי נסיעה הטריד מאוד את העובד שחשש כי זו רק שאלה של זמן עד שהרכב יהיה מעורב בתאונה. כל התראותיו בפני המעביד לא סייעו, החברה המשיכה להתייחס בביטול לדיווחיו שציירו תמונה שחורה של צי כלי רכב שנמצא במצב מכני מועד לפורענות.
משהבין העובד כי הנושא אינו נמצא במעלה סולם סדר העדיפויות של החברה, והמעביד אינו מתכוון לתקן את הליקויים או להחליף את הרכב, החליט להתפטר ודרש שיכירו בנסיבות ההתפטרות שלו ככאלו המזכות בפיצויי פיטורין. החברה סירבה לאשר לו את בקשתו, והתיק התגלגל אל בית הדין לעבודה.
במסגרת הדיון, התובע זימן עד מטעמו, עמית לעבודה, אשר הציג בפני בית המשפט סט של צילומי הרכב וטען כי הוא פוטר מעבודתו מאחר והתריע באופן מתמשך בפני בעלי החברה על כך שהאמבולנסים אינם בטיחותיים. בית הדין לעבודה קיבל את טענות התובע ופסק כי העובד זכאי לקבל פיצויי פיטורין, זאת לאחר שהוכח כי החברה לא עשתה דבר על מנת לתקן את המצב המכאני הירוד של רכביה.
המעביד שמסכן חיים ישלם פיצויי פיטורין
המקרה המדובר הוא מקרה חריג, שכן מרבית העובדים שרוצים להתפרנס מדחיקים את קיומם של הליקויים ברכב וחרדים מהמצב הכלכלי אליו יקלעו לאחר התפטרותם. אל מול זה, ניצבת העובדה כי העובד מסכן באופן מוחשי את חייו ואת חיי שאר המשתמשים בדרך. פסק הדין פותח פתח בפני העובדים לשמור על קדושת החיים ובו זמנית לקבל פיצוי כספי הולם.
לפיכך, עובד שמאס ברמת התחזוקה הלקויה של הרכב שנמצא בשימושו אך בו בעת אינו רוצה למצוא את עצמו ללא פיצויי פיטורין, יכול בהחלט לשקול את האפשרות להתפטר ולדרוש לקבל פיצויים. במקרה זה, מומלץ לעובד לפני ההתפטרות לפנות למעבידו בכתב ולפרט את הליקויים ברכב תוך דרישה לתיקונם באופן מיידי שאם לא כן יאלץ להתפטר מעבודתו. בנוסף, מומלץ לתעד את כל התלונות שהגיש העובד במשך עבודתו בדבר תקינות הרכב.
לצד האמור, ובאותה הנשימה, כמובן שאין זה מתפקידם של העובדים לחנך את המעביד, מטלה אותה צריכה לבצע המדינה באמצעות כל זרועותיה. על המחוקק להחמיר את רף הענישה של מעסיקים, שהוסבה תשומת ליבם לליקוי ברכב, אך הם לא עשו דבר בעניין.
מובן כי מחובתם להקפיד כי הרכב יהיה תקין בכל מקרה, קל וחומר אם קיבלו התרעה על כך. לצד זאת, על משטרת ישראל ומשרד התחבורה לאכוף ביתר שאת את החוק ואת נהלי העבודה. זאת באמצעות הקצאת משאבים מתאימים לנושא. הכל טוב ויפה, אך ללא שבתי המשפט ימצו את הדין עם מעסיקים עבריינים, דבר לא יקרה.
* הכותב הוא עו"ד, מומחה בדיני עבודה.