דעה: עסקת טיעון דוחה צדק?

זה התחיל בידיעות בכלי התקשורת, אך את עיקר תשומת הלב הציבורית משך מכתב ארוך ומלא משמעות שכתבה יעל, אחותה של שחר גרינשפן, בפייסבוק. אין כמעט אדם שלא ראה אותו על הקיר שלו, רבים אף שיתפו בעצמם. זה בהחלט לא קל לקרוא מכתב מלא כאב וכעס, קשה לומר מה יותר, של מי שאחותה נפגעה קשה מאוד בעוד תאונת דרכים מיותרת שיכולה הייתה להמנע. עוד יותר מקומם להבין עד כמה המונח "רדיפת צדק" מרוקן מתוכנו.

אם במקרה לא הגיע הדבר לאוזניכם, הנה תקציר. ביום ראשון ה-6 במרץ נגזר דינו של מרק פטריק ל-600 שעות שירות לציבור, 1,000 שקל קנס (בארבעה תשלומים), שלילת רישיון לשש שנים (החל מ-5 בספטמבר 2010) ושישה חודשי מאסר על תנאי. זה נשמע עונש לא קל, אך הכל כמובן יחסי כי עונשו של פטריק נגזר לאחר שדרס ילדה באמצע היום בעת שאיבד שליטה על רכבו ובעודו שיכור. זה קרה לפני שנה ושלושה חודשים בנתניה, ומאז שחר בבתי חולים, מחוברת למכשירים וזקוקה לטיפול צמוד כשכל משפחתה ממתינה לנס ואין אדם המבטיח כי יבוא.

עונשו של פטריק נגזר לאחר עסקת טיעון שחתמו פרקליטיו עם מדינת ישראל, הצד התובע במקרה זה. במכתבה הכואב מספרת האחות יעל כי משפחתה כלל לא הייתה מעורבת בתהליך ומדבריה נוצר הרושם כי לא ממש ששו לשתפם. "כשניסינו לפני מספר חודשים לקבוע עם פרקליטות המדינה, על מנת לדאוג שדבר כזה לא יקרה, נאמר לנו שעוד לא הייתה הקראה ואין לנו מה להיפגש עם התובעת. מה שלא ידענו הוא שבזמן הזה הוחלט לחתום על עסקת הטיעון המזעזעת", כך היא כותבת. מין הראוי לציין כי אין חובה חוקית לערב את משפחת הנפגעים בהליך עסקות הטיעון.

עסקות טיעון כבר הפכו מזמן לכלי שרת בידי נתבעים. הכלל הוא פשוט - מודים בעבירות המיוחסות או בחלקן ובתמורה מקבלים עונש מופחת מהקבוע בחוק. מדובר בתהליך דינמי בין שני צדדים שכמו כל משא ומתן, החזק מרוויח יותר. במקרה זה נראה כי החזק הוא דווקא הנידון, שיש לו יותר מה להפסיד ומתאמץ להביא סימוכין מדוע יש להקל בעונשו, מאשר המדינה הסובלת מעומס בלתי נגמר על שופטיה. לראיה דבריה של כבוד השופטת בתיק זה טל אוסטפלד נאוי: "לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, ונוכח העובדה שהנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר, הביע חרטה, נסע לבקר בביה"ח, נסיבותיו האישיות ומצבו הכלכלי, החלטתי לקבל את ההסדר".

במשרד המשפטים הפנו אותנו למשטרת ישראל, התובעת למעשה, ולדוברות בתי המשפט. לדברי סנ"צ ניסים אנקרי קצין אגף התנועה במחוז מרכז ומי שליווה את עסקת הטיעון מהצד התובע, גזר הדין שניתן מספק. "העונש סביר ועובדה שבית המשפט אישר אותו. מדובר בעבירת תנועה ולא מסכים שמדובר בעונש קל". עוד הוא מוסר לוואלה! רכב כי "גם אני הייתי רוצה עונשים חמורים יותר". ומה על הפגיעה בגורם ההרתעה ובמאבק המשטרה בתאונות כאשר העונשים קלים יחסית? "תפנה את השאלה לבתי המשפט".

פנינו לדוברות בתי המשפט מהם נמסר בתגובה כי "הסדר הטיעון גובש על ידי תביעות משטרת ישראל, שאמנם גם אמונה על ניהול המאבק בתאונות הדרכים. על שיקוליה ניתן ללמוד גם מתוך הפרוטוקול, וראה הערה לעניין בעייה ראייתית בתיק זה, כמו גם שיקולים הקשורים למצבו הבריאותי, המשפחתי והתעסוקתי של הנאשם. פירוט נוסף אודות שיקולי התביעה, ניתן יהיה בוודאי ללמוד ישירות מפי נציגי המשטרה".

לשאלתנו כיצד רואה עצמה מערכת המשפט כגוף ממלכתי מרתיע בכל הקשור לקטל בדרכים, קיבלנו את התשובה: "ככלל בית המשפט מכריע בתיק בהתאם לדין, לחומר הראיות, ולנסיבות האישיות של הנאשם, שהרי הענישה היא אינדיבידואלית, ובנושא הסדרי הטיעון, פועל בית המשפט בהתאם להלכה המתחייבת".

פנינו גם למשרד התחבורה האמון על הבטיחות בדרכים כדי לקבל את תגובתם וכן את תגובת השר האחראי ישראל כץ, אולם עד לרגע פרסום הכתבה, טרם התקבלה תגובתם.

מנגד, ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים הפיצו תגובה רשמית בה נאמר כי הם רואים בחומרה את קלות העונש שניתן, בעיקר כשמדובר בתאונה בה היה מעורב נהג שיכור. "אם ברצוננו למגר את התופעה הפסולה הזאת (נהיגה בשכרות - י.א) אנחנו צריכים לקבל גיבוי ממערכת המשפט בדמות עונשים מתאימים", כך אומר בתגובתו למקרה מנכ"ל הרשות רון מוסקוביץ'. "הענישה חייבת להיות תואמת לחומרת המעשה ולתוצאותיו, ונכון הדבר שבעתיים כאשר מדובר בתאונה בה היה מעורב נהג שיכור. ענישה שאינה תואמת את חומרת המעשה פוגעת פגיעה קשה במאבק בקטל בדרכים".

המקרה הנדון כמו מקרים לא מעטים שהיו בעבר, ממשיך להראות לנו על חוסר התיאום בין הגופים הממלכתיים במדינת ישראל. משרד התחבורה האחראי על הקורה בכבישים נאבק בקטל בדרכים בדרכים שונות בינהן החמרה מתמדת של האכיפה באמצעות משטרת ישראל, החמרת עונשיהם של עברייני תנועה ועוד. אולם, לבסוף המשטרה עצמה מגיעה לעסקות טיעון בהן עונשים קלים לכאורה, אותן מאשר בית המשפט ושני הצדדים ממהרים לעסקת הטיעון הבאה בתור.

ומה אומרת משפחת גרינשפן? "שחר לא צד בתביעה הזאת. היא מעולם לא הייתה. התביעה התנהלה בין מרק פטריק למדינת ישראל, שהאינטרסים שלה הם קודם כל לחסוך כסף, לחסוך זמן. למי אכפת שדורכים על בני אדם בדרך. מבחינת בית המשפט, שחר היא לא יותר ממספר זהות".