מבחן: ג'יפ גרנד צ'רוקי. השמין במקומות הנכונים?

רעש ה"כחחחחח..." מתחתית המרכב מפתיע אותי ומקמט לי את הפנים בכאב. "כבר מגרד את הגחון?" תהיתי ומיד עצרתי כדי לבדוק את פשר העניין. רק לפני רגעים ספורים ירדנו עמו לשביל, לא משהו תובעני או טכני, שביל חקלאות שבעיקר מחמיא לעדשת המצלמה ביום שמשי שכזה שבו השמיים כחולים.

סיבוב קצר מסביב לגרנד צ'רוקי החדש והתכופפות לגובה העפר, חשפו את פשר העניין. בדורו האחרון איבד האמריקני הזה שבקצה שושלתו המציא את ז'אנר רכבי השטח, אינטש'ים לא מעטים במרווח הגחון שלו ומעלות חשובות בזווית הגישה והנטישה בשל הוספת חלקי פלסטיק פריכים ושבירים מלפנים, מאחור וגם במרכז.

אבל האם בכיר ההיצע של ג'יפ ויתר לחלוטין על עולם השטח? ואם כן, אילו תכונות חדשות הוא קיבל בתמורה? אך מעל לכל, מה היא צרתה הגדולה ביותר של היבואנית מכשירי תנועה? לכל שאלה, תשובה.

"קרייזלר היא חברה אחרת לגמרי נכון להיום. האיטלקים עשו פה סדר והכל יעבוד כמו שצריך עכשיו", כך הצהיר בפני בכיר בקרייזלר בזמן ביקורנו בארה"ב להשקת דגמיו החדשים של הקונצרן בתחילת השנה. קשה שלא לחייך, אך לנוכח הצהרה שכזו, שהאיטלקים (פיאט) המבולגנים בעצמם עשו סדר בחברה כמו קרייזלר, מבינים עד כמה גרוע היה מצבה של האחרונה.

אבל צחוק בצד, לאחר שהתרשמנו מהקרייזלר 300C בארה"ב, בעיקר מהעלייה באיכות תא נוסעים שלה, מגלים שזו הייתה רק לסנונית הראשונה במקצה השיפורים. גרנד צ'רוקי הוא הרכב הבכיר בהיצע של ג'יפ בקונצרן קרייזלר וכבר ברגעים הראשונים עמו, מבינים עד כמה עמוק הטיפול לו הוא זכה. מעיצוב חיצוני מלוטש, דרך תא נוסעים משופר ועד מנועים ידידותיים בהרבה למשתמש ולסביבה.

וכעת, בשבועות האחרונים לאחר שהגרנד צ'רוקי בדורו החדש עשה עליה ואפילו הגיע כבר לעשרות לקוחות, יצאנו עמו למבחן כדי לשים את האצבע בדיוק על מה שהשתנה. והרבה השתנה.

העיצוב החיצוני של הגרנד צ'רוקי תמיד דיבר אלי באופן אישי. הוא תמיד ידע לשלב בין פוזה של אחד כזה שבדרך לעבודה אוכל את מעלה זיק, לבין לוק של דוגמן הלבשה תחתונה שבדרך לעוד יום צילומים מפרך, לצד דוגמנית להלבשה תחתונה. או משהו כזה. בערך. ובקיצור, רכב יוקרתי שלא מנסה להסתיר את העובדה שאבות אבותיו זחלו על גחונם ואכלו הרבה חצץ.

בדור החדש, הוא מצליח בהחלט לשמור על המראה היוקרתי, אבל ככל הנראה מתוך התקינות הפוליטית של האלף השלישי שבו רכבי שטח נשפטים בעיניים ירוקות (ולא מהיכולת להביא אתכם לאמצע השדה הכי יפה בארץ), הם מוקצים הן מבחינת הזיהום שהם פולטים והן מהעובדה שהם נוטים להיות בטיחותיים פחות מכל רכב "שפוי" אחר. בנוסף לכך, מתוך מחקרי שוק וצרכנים, בעלי העניבות החליטו ליישר קו עם כולם ולקצץ ביכולות השטח של הבחור. הרי כמה מהם באמת ייקחו עמו את המשפחה לנחלי הדרום?

והתוצאה היא מרכב חסון וגדול, חישוקים מגודלים עם צמיגים בעלי אוריינטציית כביש ברורה, מתלים רכים וזוויות מרכב שלא משאירות שום מקום לדמיון: מרווח גחון של 21.8 ס"מ, זווית גישה של 26 מעלות, זווית בטן של 19 מעלות וזווית נטישה של 24 מעלות. זוויות שצנועות אפילו מאלה של הניסאן קשקאי, והוא בכלל לא מיועד לשטח.

אחד השינויים החשובים והמבורכים בדור החדש של גרנד צ'רוקי נעשה בתא הנוסעים. אם בדור הקודם (וגם באלה שלפניו) האיכות הכללית של החומרים, ההרכבה והגימור הצליחה לגרוף ציון "מביך", הרי שהפעם מדובר בקפיצה מטאורית.

מרבית החומרים בקבינה מיישרים קו עם המקובל באירופה וזה אומר דיפון רך ונעים למראה ולמגע בדשבורד וכן ירידה לפרטים בכל הקשור להנדסת האנוש. אולם עדיין, מבלי לחפש יותר מדי, מצאנו ביתר קלות מספר מוקדים בהם החבר'ה של ג'יפ פשוט פקששו בהרכבה - בחיבור הפלסטיק של כרית האוויר לברכי הנהג (אחת משבע כריות, אפשר ממש לראות ולגעת בה דרך המרווח), בחיבורי קורות הגג הקדמיות (קורות A, אי חפיפה בחיבורים) ובפלסטיקה בתא המטען, שם חלקים רבים נראים כאילו הונחו שם באקראיות ובחופזה.

בהמשך מגלים תנוחת נהיגה טובה ומושב תומך (עור בהתקנה מקומית) בזכות הכוונון החשמלי (חלקי) וגם המרווח ליושבים מלפנים טוב מאוד. מאחור, הסיפור דומה עם מרחב מצוין בזכות בסיס גלגלים גדול שעומד על 291.5 ס"מ. תא המטען מציע נפח גדול גם כן של 782 ליטר או 1,664 בקיפול המושבים ובזכות פתיחה כפולה לדלת האחורית (כולה או רק את החלון האחורי) גם הגישה פנימה טובה, רק שכדאי לזכור ששפת ההטענה גבוהה למדי.

גרנד צ'רוקי החדש מגיע אלינו עם מנוע ה-V6 החדש של קרייזלר. זה מציע שיפור משמעותי בנתוניו לעומת המנוע הארכאי ששכן בקודמו. נפחו של החדש עומד על 3.6 ליטר והוא מפיק 282 כ"ס ב-6,350 סל"ד וכן 35.3 קג"מ ב-4,300 סל"ד (מעט חלש מהמנוע המותקן ב-300C). זה משודך לתיבת הילוכים אוטומטית לה חמישה הילוכים בלבד ומשם הכוח עובר לכל הגלגלים דרך מערכת הנעה חכמה (מסוגלת להעביר עד 100 אחוז מהמומנט לציר בעל האחיזה העדיפה).

המנוע החדש מציג כאמור עליה משמעותית בתפוקה לעומת מנוע ה-V6 של הדור הקודם, אבל גם כעת עדיין אין לו מחץ בתנועה. כל עוד נשארים בתחומי העיר, הגמישות היחסית של המנוע הופכת את הנסיעה לחלקה מאוד, בטח שבעזרת תיבת ההילוכים החלקה ויחסי ההעברה הארוכים שבה. שם גם גילינו כי למרות השיפור, צריכת הדלק בתנאי גוש דן הדחוקים נעה סביב ה-5 קילומטרים לליטר.

ירידה לנתיבי איילון והצמדת הרגל לשטיח תביא אותו מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 9.1 שניות וזה סביר לגודלו ומשקלו שמעפיל לכדי מעט פחות מ-2,300 ק"ג. אם תתמידו עם הלחיצה, תראו לפי דף הנתונים 206 קמ"ש. מחוץ לעיר, הגרנד צ'רוקי לא מגיש קל או זריז יותר (כוח משמעותי מופיע מעל 4,000 סל"ד), בייחוד בכל הקשור לביצוע עקיפות בכביש העולה לירושלים (עם לא מעט מאמץ ועקשנות), אבל הוא שומר על נסיעה חלקה ונעימה בכל זמן. שם הוא גם הציג צריכת דלק של כ-8 קילומטרים לליטר ובממוצע משולב עצרנו את המד על 7.3 קילומטרים לליטר.

המתלים של הגרנד צ'רוקי רכים והם מציעים נסיעה נעימה על כבישנו הלא מושלמים. לעזרתם עומדים גם צמיגים גדולים במידות 265-60 R18 שמגמדים את רוב המהמורות תחתם. גם בכביש המפותל אין הפתעות של ממש, לא לשלילה ולא לחיוב. כל עוד שומרים על שפיות, לא ירשמו שום דרמות. אולם, כשמעלים את הקצב, מגלים מחד היגוי טוב שמפגין רצון טוב להכניס את האף לפניות, אבל לא מומלץ להגיע עמו למצב של שינויי כיוון תכופים הכרוכים בבלימות ספורטיביות לתוך הפניה. אז הרכות של המתלים תגרום להעברות משקל חריפות מצד לצד ואלה, אם בטעות העברתם למצב ספורט בבורר מצבי הנהיגה (מבטל את בקרת היציבות משום מה), זה עלול להיגמר רע.

על פניו, גרנד צ'רוקי מצויד בכל מה שצריך כדי לקחת את המשפחה לטיול שטח בריא ברמת קושי בינונית פלוס. יש לו מורשת (ששווה המון, שיווקית לפחות), יש לו הנעה כפולה מתוחכמת, יש לו אלקטרוניקה יעילה (חמישה מצבי נסיעה, בקרת ירידה במדרון) ואפילו הילוך כוח (בלחיצת מתג) שתהליך ההיכחדות שלו מהעולם החל מזמן.

אבל במרבית הביקורים בשטח, הוא השאיר אותנו עם חצי תאוותנו בידנו. מחד, המתלים הרכים שלו והצמיגים הגדולים שהנעימו את הנסיעה על הכביש מנעימים גם את השעטה על השבילים הכבושים, אבל כאן למעשה עשויה להסתיים הרפתקת השטח. זוויות המרכב הבעייתיות שלו מקשות על תיקול מכשולים ושיפועים ומצריכים אלתורים שונים כמו גישה באלכסון (עם הצלבות אין לו בעיה) וכו' וגם הצמיגים שלו מאוד לא אוהבים לנוע על אבנים חדות (רגישים מאוד לקריעה) או בוץ (החריצים נסתמים מהר).

כל אלה מעמידים את שלל הבקרות שלו שיודעות להבדיל בין נהיגה ספורטיבית, לנסיעה בחול ובוץ לבין זחילה על סלעים למיותרות למדי. גם בקרת הירידה במדרון מאחרת מעט בכניסה לפעולה, אך מרגע שנכנסה, עובדת מצוין (קביעת מהירות אישית).

אולם, כשמתעקשים ובכל זאת מכניסים אותו למצבים מורכבים, גרנד צ'רוקי חושף פוטנציאל (מבוזבז) שמגיע מעברו העשיר בשטח. הוא מרגיש חסון, מערכת ההנעה הכפולה בסיוע האלקטרוניקה מאפשרת לו להיחלץ ממצבים מורכבים ללא קושי (הצלבות חריפות למשל) וההילוך כוח הופך אותו לבלתי עציר, אם מתעלמים מרעשי החיכוך של הגוף בקרקע למשל.

אחד התארים להם זכה ג'יפ גרנד צ'רוקי הוא "חביב הייבוא האישי בישראל". כן, זהו הרכב המועדף על הבוחרים לייבא רכב באופן אישי, בעיקר לנוכח מחירו הזול בארה"ב שלאחר המשבר הכלכלי (יש עודפי ייצור רבים ממנו וביקוש מועט שם לדגם זה) לעומת מחירו היקר כאן בישראל. היבואנית מצידה בחרה לבצע מהלך משמעותי של הוזלה ניכרת במחיר מתוך המטרה להחזיר אליה לקוחות "עצמאיים" וזה עבד, חלקית. עד כה נמסרו למעלה מ-200 יחידות ממנו בישראל דרך מכשירי תנועה, אך לא נראה שהיבוא האישי לדגם זה ייחלש בקרוב.

אם נסכם את המבחן, נגלה שביעות רצון מהעלייה באיכות תא הנוסעים, אך גם אכזבה מאבדן יכולות השטח של מותג השטח המוערך ג'יפ. אם אינכם נוהגים לבלות מעבר לאספלט והפוזה של רכב שטח עושה לכם את זה, תמצאו פרטנר חביב למדי במחיר שפוי, הגם שאינו עדיין בר תחרות לתוצרת האירופית העכשווית. גרסת הכניסה (לרדו) תדרוש מכם רק 270 אלף שקלים, גרסת הלימיטד תעלה 320 אלף או 335 אלף שקלים עם תוספת מתלי אוויר. הגרסה הבכירה ביותר שעונה לשם 'אובר-לנד' תדרוש מכם כבר הוצאה נכבדת של 390 אלף שקלים.