דעה: מבחן תיאוריה כעונש לנהגים בריונים

איזו הבטחה לעונש תגרום לכם לקחת את מלאכת הנהיגה ברצינות הראויה? האם קנס כפול ומכופל יגרום לכם לכבות את הסלולרי לפני הנהיגה? האם שלילה ממושכת תגרום לכם לכבד ביתר רצינות את חובת זכות הקדימה בצמתים או איסור נהיגה בגילופין? האם החרמת המכונית שלכם תמנע מכם לזגזג בין נתיבים בפראות או להידחף לנתיבי תנועה אחרים? האם גריסת המכונית לאבק מתכת תגרום לכם לחגור את ילדיכם במושבי בטיחות במושב האחורי? תנו תשובה כנה בבקשה.

אנו שואלים את שאלה זו משום שכשבוחנים את אופי הנהיגה בישראל, נדמים שני תרחישים שהובילו אותנו לאיך שאנו נראים היום על הכביש: או ששכחנו איך צריך לנהוג, או שמעולם לא ידענו איך לעשות זאת. המחמירים אף יוסיפו, שזה נראה שגם ממש לא אכפת לנו איך אנחנו צריכים להתייחס אחד לשני בכביש. כך או כך, המצב בכבישי ישראל נכון להיום אולי מהגרועים שידענו מעולם. לא רק שרמת הנהיגה כאן נמוכה מאוד, המודעות לסכנות והאכפתיות מהסובבים אותנו נמצאות ברמה מזעזעת ומחפירה. מדוע? כי לא רק שלא מפריע לנו להפריע ולסכן אנשים אחרים, רבים מאתנו פשוט לא מורתעים מספיק מהחוק שמנסה לעשות סדר בתוהו ובוהו המקומי שלנו.

גם המחוקק יודע זאת וגם רשות האכיפה - המשטרה בכלל ומשטרת התנועה בפרט. ומה הם עשו בנושא? לא הרבה. מחד, הם ניסו כמעט בכל דרך לגרום לנו להבין את חומרת המצב והעבירות על ידי פגיעה בדיוק היכן שכואב לנו, או לפחות היכן שהם חשבו שכואב לנו. מאידך, בזבזו את הזמן בפעולות אכיפה מטופשות וריקות מתוכן של מניעת תאונות.

בתחילה, הענישה והפגיעה כוונו לכיס מתוך ההנחה שאם אדם יצטרך לשלם בכספו על הטעויות שהוא מבצע, הוא ימנע מהן בעתיד. וכך, מדי שנה כמעט, תעריפי הדו"חות עולים ועולים ו... זה עבד? ממש לא. לא עבד בכביש (מי פה הפסיק לדבר בסלולרי בנהיגה למרות הקנס המוגדל שהגיע לכדי 1,000 שקלים?) ולא עבד בתחומים אחרים (אפילו נילי פריאל, רעיית שר הביטחון הייתה מוכנה 'לקנות את דרכה' בתביעה כנגד העסקת עובדת זרה לא חוקית).

אחר כך, הומצאה שיטת נקודות החובה הנצברות ברישיון, ומאוחר יותר אף שוכללה השיטה לחומרה ליניארית. זה עזר? בוודאי שלא. מדי זמן מה אנו שומעים כי על הכביש ממשיכים לנוע מאות ואלפי נהגים שרישיון הנהיגה שלהם נשלל או נפסל (גם שלא בפניהם) לאחר שגיליון ההרשעות שלהם נראה כמו כלב דלמטי.

מאוחר יותר נהגה הרעיון ה"מבריק" של החרמת כלי הרכב של נהגים עבריינים ואו שיכורים. נהג שנתפס שיכור לא רק שקיבל קנס כספי כבד, לא רק ש'אכל' זימון לבית משפט שבו יישלל רישיונו לשנתיים (כך לפחות דורש החוק), אלא גם איבד את רכבו לתקופה של חודש ימים לאחר שזה נגרר למגרש אחסנה, על חשבונו כמובן וכלל לא חשוב עם הוא בעליו או לא. והאם זה עזר? רק חלקית. מספרי המחקרים מצביעים אמנם על צמצום במספרם של הנהגים שנתפסו שיכורים ורכבם הוחרם אשר שבו לנהוג שיכורים, אבל מרביתם עדיין לא מהססים לבלוע אלכוהול בכמויות בטרם ישובו לנהוג בחזרה לביתם ממקום הבילוי. אפילו האיום במעצר לא עצר אף אחד כדי לתהות על חומרת המעשה.

כל פתרונות ענישה אלה קיבלו בציבור סטטוס של "אי נוחות זמנית חולפת" ולא יותר. אם אין כסף, את הקנס ניתן לחלק לתשלומים (אם יש כסף, אין בעיה כמובן), הנקודות ממילא לא מטרידות אף אחד ובסוף החודש הרכב חוזר ממגרש האחסנה כאילו מעולם לא היה שם. אז היכן נמצא הפתרון? בעונש שאין מי שלא יחשוש ממנו. בענישה שבאמת תלמד את העבריינים איך צריך להתנהל על הכביש. במבחן תיאוריה מחודש כתנאי לקבלת רישיון הנהיגה.

לא נתת זכות קדימה בצומת? זגזגת בזלזול בין נתיבים? נהגת ללא מלווה? התעלמת מהולך רגל במעבר חציה? התגנבת לצומת באור אדום? דיברת או סימסת בסלולרי בזמן נהיגה? שתית כמה צ'ייסרים וחזרת לרכב? לך תעשה מבחן תיאוריה.

מדוע מבחן תיאוריה יצליח איפה שכולם כשלו? כי לצד החשש הטבעי מהמבחן הפשוט (למעטים) אך מסובך (לרבים), לענישה שכזו יש תועלות חינוכיות. מבחני התיאוריה בוחנים את המעוניין לנהוג על יסודות הנהיגה והכללים הבסיסיים עליהם מושתת התחבורה כולה והיחס לשאר משתמשי הדרך, אלה נעשים בקלות אדמיניסטרטיבית ומספקים מענה מידי (מבחנים ממוחשבים) והלימודים החוזרים יזכירו שוב ושוב לנהגים הבריונים ומבצעי העבירות החמורות, איך צריך להתנהג על הכביש. חינוך בנוסף לקנס.

יש משהו בעונש כזה, שאולי לא נשמע מפחיד ולא מפוצץ כותרות, אך משום שלא ניתן לקנות אותו בכסף או לחכות עד יעבור זעם, ירתיע נהגים בטרם יעברו על החוק ויחנך את אלה שבחרו לזלזל בכם על הכביש.