פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אנחנו נוהגים מהר מהמותר

      סקר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים חושף כי מרבית הנהגים נוהגים מהר מהמותר בחוק. אופנועים ממהרים בכביש המהיר, אוטובוסים בתחומי העיר

      ושמישהו ינסה לעצור אותנו. סקר מהירות ארצי שמפרסמת היום (רביעי) הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מגלה כי המהירות המרבית המותרת על פי החוק הינה המלצה בלבד עבורנו הנהגים. הסקר שנערך על ידי המכון לחקר התחבורה בטכניון ואותו ביצעה חברת טרפישרף, במימון מלא של הרשות הלאומית, מציג נתונים לפיהם מרבית הנהגים עוברים את המהירות המותרת, בעיקר כשמדובר בנתיב נסיעה דו מסלולי. עוד מהסקר עולים נתונים קצת יותר מדאיגים.

      נתוני הסקר נאספו ב-135 נקודות מדידה מייצגים ברחבי ישראל אשר נבחרו בקפידה על ידי הרשות ואשר חולקו לשמונה סוגי דרך - בינעירונית מהירה, בינעירונית דו מסלולית ממוחלפת, בינעירונית דו מסלולית, בינעירונית חד מסלולית, בינעירונית מקומית, עירונית עורקית, רחוב מאסף דו מסלולי ורחוב מאסף שכונתי חד נתיבי. נזכיר כי על פי חוק המהירות המרבית המותרת הינה 100 או 110 קמ"ש בדרך מהירה, 90 קמ"ש בדרך מהירה דו מסלולית, 80 קמ"ש בדרך מהירה חד מסלולית ודרך מקומית, 70 קמ"ש בדרך עירונית עורקית ו-50 קמ"ש בדרך עירונית.

      מהסקר עולה כי בדרכים המהירות עומדת המהירות הממוצעת על 106 קמ"ש ביום ו-108 קמ"ש בלילה כאשר 41 אחוזים מכלי הרכב שנמדדו עברו את המהירות המותרת. 15 אחוזים מהנהגים נהגו במהירות של 122-123 קמ"ש וחמישה עד שבעה אחוזים נהגו מהר מ-130 קמ"ש. נציין כי בשני המקרים הנתון הגבוה יותר נמדד בשעות הלילה.

      בדרכים בינעורניות דו מסלוליות ממוחלפות עומדת המהירות הממוצעת על 98 קמ"ש ביום ו-99 קמ"ש בלילה. כשבעים אחוזים מהנהגים עוברים את המהירות המותרת (90 קמ"ש), מהם 15 אחוזים במהירות של כ-26 קמ"ש יותר. המהירות יורדת במקצת בדרכים שאינן ממוחלפות כאשר 55 אחוזים מהנהגים ממהרים, 15 מהם בכ-17 קמ"ש יותר. כאשר מדובר בדרך חד מסלולית (80 קמ"ש), כשני שלישים מהנהגים נוהגים מהר מהמותר, 15 אחוזים במהירות של כ-20 קמ"ש.

      קטע הכביש בו נרשמה המהירות הממוצעת הגבוהה ביותר נמצא על כביש 3 בין צומת ראם (מסמיה) לצומת נחשון. בשעות הלילה עומדת המהירות על 119.3 קמ"ש, כמעט 30 קמ"ש מעל המותר.

      מהיר גם בעיר

      גם בתחום העירוני בו ישנו סיכון גבוה למעורבות בתאונת דרכים בעיקר פגיעה בהולכי רגל, נרשמות חריגות. בדרכים עורקיות (70 קמ"ש) המהירות הממוצעת דווקא נמוכה מהמותר ועומדת על 65 קמ"ש כאשר 22 אחוזים נוהגים מהר מהמותר ביום ו-32 קמ"ש בלילה. אלא שבתוך העיר (50 קמ"ש) המהירות הממוצעת גבוהה מהמותר ועומדת על 54 קמ"ש ביום ו-57 בלילה, כאשר אחוז הממהרים עומד על 60 ו-72 אחוזים בהתאמה.

      ברחובות בהן התנועה צפופה יותר, המהירות הממוצעת שנמדדה הינה 44 קמ"ש ביום ו-48 קמ"ש בלילה. אחוז הממהרים עומד על 27 ו-40 אחוזים בהתאמה. כדי להמחיש את הסיכון נדגיש כי מרחק הבלימה ממהירות נסיעה של 70 קמ"ש לעמידה יהיה כפול ממרחק הבלימה מ-50 קמ"ש באותו הרכב.

      בהשוואה לסקר שנערך בשנת 2009, בסך הכל לא חלו שינויים במהירות. יחד עם זאת, נמצא כי חלה ירידה במספר הנהגים שנמדדו במהירויות הגבוהות בהרבה מהמותר. מאידך, חלה עלייה במהירות דווקא בתחומי הערים בהם נרשמת עלייה במספר הולכי הרגל שנפגעים.

      אופנועים הכי ממהרים. וגם אוטובוסים

      בחינת נתוני המהירות ביחס לכלי הרכב שנמדדו מגלה כי לרוב תהיה המהירות הממוצעת של כלי רכב דו גלגלי גבוהה משאר כלי הרכב בדרכים הבינעירוניות. כ-80 אחוזים מהאופנועים שנמדדו בדרך מהירה נסעו במהירות גבוהה מהמותר ביום ו-85 אחוזים בלילה כאשר המהירות הממוצעת עמדה על כ-123 קמ"ש.

      כלי רכב פרטיים שמרו על מהירות ממוצעת של 115 קמ"ש בדרכים המהירות (65 אחוזים ממהנהגים נסעו מהר מהמותר ביום ו-86 אחוזים בלילה), רכבי משא 105 קמ"ש (26 אחוזים ו-54 אחוזים) ואוטובוסים שמרו על מהירות של 100 קמ"ש (10 אחוזים ו-45 אחוזים). מגמה זו נרשמה גם בשאר הדרכים, עם שינויים קלים באחוזים.

      בתחומי העיר אופנוענים דווקא אינם הממהרים ביותר. כאן נמצא כי לנהגי אוטובוסים רגל ימין פזיזה עם מהירות ממוצעת של 74 קמ"ש ביום ו-78 קמ"ש בשעות החשיכה. כשליש מהאוטובוסים עוברים את המהירות המותרת ביום וכמעט מחיצתם עושים זאת בלילה. מהירות ממוצעת של 74 קמ"ש נרשמת גם לכלי רכב פרטיים ששליש מהם נמדדו במהירות מעל המותר.

      "הנתונים מדאיגים בייחוד כשמדובר על מהירויות גבוהות בדרכים עירוניות וברחובות שכונתיים, שכן הנהג מסכן לא רק את עצמו אלא גם את הולכי הרגל הנמצאים במרחב העירוני", כך מסכם את הסקר רון מוסקוביץ מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

      מהירות הורגת או לא?

      על פי הרשות הלאומית, סקר זה הינו אחד משישה מדדי בטיחות אותם החלו לבחון לפני כשנתיים על פי שיטה בינלאומית, במטרה להעלות את רמת הבטיחות בדרכים בהתאם לתמונת המצב הארצית. על פי הסקר, מוגשות המלצות לפעול בשלושה מישורים בהם אכיפה, תשתיות והסברה.

      בכל הקשור לאכיפה, רוצים ברשות לראות נוכחות מוגברת של משטרת התנועה על מנת להביא להורדת המהירות הממוצעת ומספר הנהגים העוברים על החוק באזורים בהם בוצעו המדידות. את סעיף שיפור התשתיות יעשו אמצעי מיתון מהירות כגון כיכרות בתחומי הערים. קמפיין הסברה שיציג את הסכנות הטמונות במהירות ישלים את פעילות הרשות בתחום זה.

      ברשות הלאומית אומרים היום לוואלה! רכב כי הם מאמינים שמהירות הינה גורם משמעותי בכל הקשור לתאונות דרכים. יחד עם זאת, נציין כי קטעי הדרך שנמדדו לא נבחרו על סמך תאונות דרכים שארעו בהם, אלה על פי קריטריונים רחבים יותר. בכל הקשור לקביעת מהירות הנסיעה, מציינים ברשות כי יש להתחשב במספר גורמים בינהם חשיבות הזרמת התנועה, אולם לדבריהם יש לפעול על מנת שנהגים יקפידו על המהירות אותה מתיר להם החוק וזאת באמצעות משטרת התנועה.

      מאגף התנועה נמסר לוואלה! רכב כי "אכיפת התנועה ובכלל זה בתחום המהירות מתבצעת באמצעים הטכנולוגיים שברשות משטרת ישראל. אכיפה זו נערכת על פי מחקר מקדים באגף התנועה ומיקוד האכיפה מתבצע בהתאם. אנו פועלים בשיתוף פעולה פורה עם הגורמים הרלוונטיים לרבות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים".