לונדון של השנים האחרונות אמנם מכילה פחות מכוניות בין הרמזורים, אך לא נרשם שיפור ממשי ברמת זיהום האוויר. ככה טוענים חוקרים ממכון ה-HEI (סימול ל-Health Effects Institute) שבדקו את תכנית 'אגרת הגודש' בעיר הבירה האנגלית. לדברי החוקרים, הפחתת מספר המכוניות הנכנסות למרכז לונדון ירדה בצורה משמעותית, אולם זיהום האוויר מהסביבה הקרובה עדיין מעכיר את איכות החיים והמרחבים בתוך המרכז הסואן. האם שוב מדובר במס שעיקרו גביית כספים?
פרויקט אגרת הגודש של לונדון (London's Congestion Charging Scheme) שהושק בשנת 2003, נועד בראש ובראשונה לתמרץ את הנהגים הנכנסים אל העיר להמיר את רכבם הפרטי בתחבורה ציבורית. בתחילתו יושם הפרויקט באיזורים עמוסים בלונדון ובשנת 2007 התרחב והתפשט לאיזורים נוספים. הנהגים שבכל זאת בוחרים להכנס עם רכבם לרחובות הפקוקים, משלמים אגרה של כ-10 פאונד (כ-60 שקלים) בכל פעם. שעות האגרה הן בין 6 ל-7 בבוקר ובימים שני עד שישי. הקנסות העומדים כנגד מי שחולק על החוק נאמדים בכ-180 פאונד לכל היותר.
חוקרי ה-HEI מספרים כי תכנית אגרת הגודש לא נתפרה במטרה להוריד את מפלס זיהום האוויר, אולם כל מי שהיה מעורב בפרויקט שוכנע שעם הקטנת כמות המכוניות הנכנסת ללונדון כך גם תעלה איכות החיים. על פי תחזיות מוקדמות צפו ירידה של כ-12 אחוזים במדד הזיהום, אך תוצאות המחקר הראו כי לאחר שנים ארוכות חלה ירידה מזערית בכמות שנמדדה ליד המדרכות ומעברי הולכי רגל. "הפחתת ה-NOX הייתה נמוכה מכפי שחשבנו. הריכוזיות של זיהום האוויר מושפעת מגורמים חיצוניים כמו מזג האוויר ומפעלים מהסביבה הקרובה", כך אומר פרנק קלי מבכירי המכון.
בניגוד לאכזבה שמביעים ב-HEI מהשפעתה של התוכנית, נראה כי אגרת הגודש דווקא תורמת בהיבטים אחרים - מספר התאונות בלונדון הולך ופוחת ואתה כמות הנפגעים. על פי מדגמים סטטיסטים של מרכז ה-TFL (תעבורה לונדונית) נרשמת צניחה של כ-200 אירועים בממוצע בשנה. כך למשל, משנת 2003 בה החלה התכנית נרשמה הפחתה מ-2,598 ל-1,629 תאונות דרכים. כמות הפצועים ירדה אף היא בכ-40 עד 70 בני-אדם בכל שנה.
פרט לתאונות הדרכים, ב-TFL מחזקים את נתוני המחקר של ה-HEI. לטענתם, השיפור המזערי שכן חל ברמת זיהום האוויר כלל אינו נובע מהחלת האגרה המדוברת. הקיזוז במדד ה-CO2 למשל הוא תוצר ישיר של טכנולוגיית הינע אקולוגית (מנועים מזעריים) ולא תוצאה ישירה של מיתון העומס. אז מה את מעדיפים, אוטובוס או מכונית?
אל תפספס
תהיה או לא תהיה אגרת גודש בתל-אביב?
ביולי 2010 החליטה הממשלה על בחינת מתכונת מיסוי העלויות הקבועות והמשתנות בענף הרכב והחליטה להטיל על שרי האוצר והתחבורה למנות ועדה מקצועית, הכוללת נציגים של רשות המסים, משרד התחבורה ומשרד האוצר. במסגרת השינויים, נבחנת הפחתת מסי הקנייה לרכב חדש והטלת אגרות שונות במקביל כמו אגרות גודש, העלת המיסוי על דלק וכדומה. נזכיר כי מיסי הקנייה לרכב חדש ירדו במרוצת השנים, אולם עלו שוב במסגרת רפורמת המיסוי הירוק.
נכון לכעת, מדובר בניסוי בלבד בו צפויים להשתתף כ-1,200 כלי רכב במטרה לבחון את אופי השימוש בתחומי תל אביב. כך למשל, תיבחן התנהגותם של הנהגים כיום, ללא אגרה, ולאחר מכן תיבדק כיצד משפיעה האגרה על כניסתם ונסיעתם בתחומי העיר. במשרד התחבורה מציינים כי בינואר השנה הוקמה ועדה לבחינת מתכונת התשלומים המוטלים על כלי הרכב, אולם הוועדה שאמורה להגיש את מסקנותיה לשרי התחבורה והאוצר טרם סיימה את עבודתה.
אולם לפני כחודש, שר התחבורה ישראל כץ הצהיר כי לא תוטל אגרת גודש בכניסה לתל אביב, לפחות לא במצבה הנוכחי של התחבורה הציבורית בעיר. זאת לנוכח פרסומים שהסתמכו על מכרז שהפיצה חברת נתיבי איילון אליו קושרו משרד האוצר והתחבורה, לפיו יערך ניסוי במהלכו ידרשו נהגים לשלם בין עשר אגורות לשקל אחד עבור כל ק"מ נסיעה. "הטלת אגרת הגודש על הנהגים ללא הצגת אלטרנטיבה משמעותית של תחבורה ציבורית תהווה מס לא מוצדק על הנהגים", כך מסר כץ שהוסיף כי הטלת האגרה "נוגדת את מדיניות משרד התחבורה".