פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      המוזה של רולס רויס בת 100

      איך הפכה אלינור ת'ורנטון ממזכירה למאהבת, ולרוח החיה של מכוניות רולס רויס? סיפור חיים מסעיר ומסתורי בן 100 שנים

      השנה מציינת רולס-רויס את חגיגות 100 השנים לסמלון המפורסם ביותר שלה מאז נוסדה ב-1906, ה-Spirit of Ecstasy. במסגרת החגיגות שתמשכנה כמה ימים, הכינה החברה אירוע בבריטניה החושף באמצעות גלריה והסברים היסטוריים, קשרים הדוקים בין אמילי לבין משפחת מונטגיי שתמכה ברולס-רויס, ומגולל את יחסיה הרומנטיים עם בני הבית ושם קץ לשאלה הגדולה -האם היא מקור ההשראה האמיתי לסמלון המיתולוגי?

      שמה המלא של העלמה המעופפת היה אלינור וולסקו תו'רנטון. היא נולדה בדרום לונדון ב-1880 והיא עזבה את בית הספר בגיל 16 והלכה לעבוד כדוגמנית. בשלהי 1898 כשקמה אגודת ה-RAC הבריטית (מועדון הרכב הגדול באירופה) בידיו של הלורד ג'ון מונטגיי, קונן בליבו הרעיון להקים מגזין רכב שיסקר את הענף הפורח. שלוש שנים מאוחר יותר ב-1901 כשהושק המגזין Car Illustrated הפכה בו אלינור למרכיב מרכזי, ובו במקביל ביקש מונטגיי מחברו לתחרויות ב-RAC - צ'רלס רולס, מייסד רולס-רויס העתידי, לבוא ולתרום מזמנו לכתבות בגיליונות המתפרסמים.

      כשרולס החל להיות מעורב בפעילות המגזין, צדה את עיניו אלינור תורנט'ון, מזכירתו בת ה-22 של קלאוד ג'ונסון, אחד מהאנשים של מונטגיי שהושם אחראי על תפעול ה-RAC ומי שמאוחר יותר ב-1910 ניהל את מותג רולס-רויס. תורנ'טון השתרבבה בשורה של מוסדות עם זיקה לספורט המוטורי ועל כן הפכה לדמות מפורסמת בקרב מביני דבר. מונטגיי שהרבה להתרועע עם רולס, התרשם מכישוריה הארגוניים ויופייה של תורנט'ון, ועד מהרה שכר אותה כעוזרת אישית. ב-1902 ניהלו השניים רומן (על אף נישואיו של הלורד) ושנה לאחר מכן נולדה להם תינוקת שגודלה וחונכה על ידי משפחה אומנת כדי למנוע שערוריות ציבוריות בעקבות הרומן בין השניים, ולו רק בשל פערי המעמדות.

      חיפש מוזה, מצא מאהבת

      ב-1906 חבר רולס לשותפים (הנרי רויס) בסיועו הכלכלי של מונטגיי להקים את חברת רולס-רויס. הסמלונים של החברה הפכו לסיפור חם שנדון בכל התכנסות בשל היעדר דמיון בעיצובם, אך הקונצזוס היה שהמותג זקוק ללוגו שיחזק את אופייה הקלאסי ולא לדמות גנרית. החיפוש אחר מעצב-על שמתאים למשימה התמקד לבסוף בכמה מועמדים שופעי דמיון, שמתוכם נבחר במפתיע צ'רלס סייקס, שישב תחת אפו של מונטגיי בהיותו המאייר הראשי של מגזין הרכב.

      סייקס היה מאייר שחצן, בררן, אך חד כתער, שלא פעם השתמש באלינור תורנ'טון בציוריו הפרובוקטיביים בהסכמתה המלאה, שכן זו לא התביישה להסיר את מחלצותיה בפניו ולעמוד בפוזות משונות ומגרות. "היא הייתה free spirit" אמר עליה פעם אחד מוותיקי רולס-רויס שהכירה מקרוב.

      משם ועוד לאימוצה של תורנ'טון כסמלון הכסוף בחזיתה של רולס-רויס התגלגלו הדברים במהרה. סייקס טען שהמבט השלוח קדימה והכנפיים משקפות את הרוח החופשית של נהיגה במכוניות רולס-רויס. לא כולם ראו זאת בעין יפה וטענו שמדובר בטעם זול, פורנוגרפי, חסר תרבות, והביעו התנגדות נחרצת לעיצוביו. כולם כאמור נשללו ללא יוצא מן הכלל, ולראייה כי במשך 100 שנים מתנוססת "אמילי" בחזיתן של מכוניות רולס-רויס.

      למרבה הצער, תו'רנטון לא נשארה מספיק זמן בחיים כדי ליהנות מחזותה המפוסלת. בשנת 1915 כשבילתה על סיפונה של יאכטה יחד עם מונטגיי דרומית לחופי כריתים בדרכם להודו, התרחש אירוע טרגי. קצת לפני 1 בצהריים של ה-30 בדצמבר, נפגעה הספינה מטיל טורפדו של צוללת U מהצי הגרמני שסיירה באזור על רקע קרבות מלחמת העולם הראשונה.

      מונטגיי ותור'נטון חתרו דרך הזרמים שפרצו את גוף האונייה בניסיון להגיע לספינת המילוט, אך גילו כי זו התפוצצה גם כן, בעוד עשן סמיך שבקע מחדר המנועים הקשה על נשימתם. הלורד מונטגיי הצליח לבסוף להגיע למבטחים יחד עם קבוצת ניצולים קטנה, אולם תור'נטון הצעירה, מעולם לא שבה חזרה מהים הסוער. מונטגיי נפטר כ-14 שנים מאוחר יותר, ועימו נקבר אחד הרומנים הלוהטים ביותר בתעשיית הרכב.