בלעדי: החשמלית של רנו מתרסקת ונחשפת

צילום וידאו: טל אנגלנדר, קובי ליאני
צילום סטילס: קובי ליאני
עריכה: בת גולן

צפירות אזעקה צורמניות מושמעות, הצלמים האחרונים לוחצים על מתגי ההקלטה במצלמות ומתרחקים במהירות אל "האזור הבטוח" מאחורי זכוכית משוריינת. רעש משיכה חזק ממלא את הקתדרלה, מתקן הניסויים המיוחד של רנו, למשך שניות ארוכות ואז בקול פיצוץ אדיר, הפלואנס ZE נחבטה בעצמה מאחור על ידי עגלת ניסוי שמשקלה 1,800 קילוגרמים ובמהירות של 50 קמ"ש. אל השריד המקומט וההרוס ושלושת בובות הריסוק נחזור בהמשך, כי מבחן הריסוק המדמה תאונה, היה רק לנדבך אחד מתוך תהליך בדיקה ארוך אותו עוברת המכונית החשמלית.

בביקורנו בצרפת, במרכזי הניסוי והמחקר של רנו, ביקשה יצרנית הרכב הצרפתית לחשוף אותנו אל חלקה הפרטי במיזם המכונית חשמלית של בטר-פלייס - תכנון וניסוי הפלואנסZE במסע עינויים ממושך שאמור לבחון את עמידותה מול תנאי מציאות קשים אליהם ייתכן ותיחשף בחייה ומתוך המטרה למצוא נקודות כשל אפשריות בטרם זו תגיע לשלב השיווק ההמוני.

האם המכונית החשמלית תתפקד ככל מכונית 'רגילה'?

בטרם רוסקה המכונית החשמלית, נלקחנו אל שני איזורי המבחנים הראשונים שיהיה על הפלואנס לעמוד בהם - האחד רטוב מאוד והשני מאובק וקופצני. באזור הראשון, למכונית החשמלית המתין אמבט מים גדול - אורכו 60 מטרים, עומק המים בו 8 סנטימטרים ועל שטח הנסיעה בו מותזים מים בכמות נדיבה. אם במקרה של מכונית רגילה, מטרת הבדיקה לבדוק את עמידותו של תא הנוסעים לחדירות מים ולחות, הרי שבמכונית החשמלית נבדקת גם עמידות המערכת בפני נוזלים חיצוניים.

כידוע לכולם, מים וחשמל לא הולכים יחד, בטח לא כשמדובר בהספק כמעט כפול מזה הנמצא בשקע הביתי שלכם - 400 וולט. מעבר לכך, גם עמידות הסוללה (היקרה) המותקנת בחלקה האחורי של הפלואנס כנגד חדירת מים נבדקת משום שחדירה שכזו עלולה לפגוע בה אנושות. כדי לוודא שהמכונית אכן עמידה בפני מים, אנשי רנו דואגים לטבול אותה באמבט זה עשרות פעמים במשך שבועיים רצופים, שוב ושוב.

המתקן השני שנראה כמו מנהרה מלאכותית מציע לפלואנס החשמלית אתגר נוסף וקשה במיוחד. אורכה של מנהרה זו 350 מטרים, היא מרוצפת כולה בעפר, אבנים ושאר מזיקין שחובטים במרכב ומעלים כמות נכבדה של אבק לאוויר בעת המעבר בתעלה. אבק זה עלול לסתום את מסנני האוויר של הפלואנס החשמלית לתא הנוסעים וגם למנוע בשל כך קירור נאות לסוללות. רק לאחר שנסענו בפלואנס במתקן זה, הבנו עד כמה אינטסיבית יכולה להיות בדיקה זו משום שהרנו הזו לא תקבל סימול V בדף לפני שתצבור 200 קילומטרים לפחות במנהרה מאובקת זו בפרק זמן של שישה שבועות בלבד.

המבחן הבא אותו על הפלואנס לצלוח כולל שני מסלולים מרסקי מתלים שבהם נבדקת עמידות השלדה של הפלואנס כלפי עיוותים קשים. אורך כל אחד מהמסלולים 150 מטרים, הראשון מורכב מגלי בטון הפרושים על פני המשטח במרווחים ובגבהים שונים, גם בין הצד הימני לשמאלי ואלה יוצרים נענוע בתדר קיצוני מאוד לגוף הרכב. בוחן הרכב מתבקש לחלוף במכשול זה 100 פעמים לפחות במהירות של 20 קמ"ש (חוויה קשה בפני עצמה) כדי לבדוק כיצד מתמודד גוף המכונית והמתלים עם עינוי שכזה.

המסלול השני חולק עם הראשון נתונים רבים כמו אורך, מבנה מטלטל ומספר פעמים בהן יש לבצעו (100 להזכירכם), אך מוסיף לחוויית הזעזוע גם חבטות אגרסיביות הנובעות מכך שהוא מרוצף באבנים. נהיגה בפלואנס החשמלית על משטח שכזה כרוכה בטלטלות ובחבטות רבות וקשות, שאילו היו מתרחשות ברכבנו הפרטי, היינו נמנעים מכך לחלוטין. בגמר 200 סיבובים בשני מתקנים אלה, הפלואנס מועברת לבדיקת המהנדסים לצורך איתור כשלים אפשריים.

לקראת סופו של היום הראשון לביקור במרכז הפיתוח של רנו, הגענו גם אל המקום המחשמל ביותר במתחם - המרכז לבחינת השפעות קרינה ומגנטיות על רכיבי הרכב. האיחוד האירופי קבע כי על רכב לעמוד ללא בעיות בעצמת שדה של 30 וולט למטר, אולם רנו הקצינו את הבדיקות ואלה נעשות בתחום גבוה בהרבה שבין 50 ל-100 וולט למטר.

בזמן הרצתה במהירות של 50 קמ"ש, המכונית "מופגזת" מכיוונים שונים בקרינה אלקטרומגנטית חזקה ומהנדסי רנו מפקחים על התהליך הממושך מחדר ממוגן כדי לבחון האם כל רכיבי הרכב ממשיכים לפעול ללא תקלות או שיבושים שונים. בביקור זה גם שאלנו את האחראי על שלב זה של הבדיקה אודות קרינה אלקטרומגנטית שעלולה לפלוט המכונית החשמלית אל תא הנוסעים ואולי אף לסכן את הנוסעים.

בשלב ראשון בחר מומחה הקרינה לסיים את נושא זה באומרו שהמכונית עונה על כל הדרישות של האיחוד האירופי, למרות שאין באלה התייחסות ספציפית לנושא היחשפות הנוסעים לקרינה אלקטרומגנטית. אולם, שלא בפני העיתונאים האחרים, הסביר זה באריכות כי בדיקה שכזו אינה מבוצעת באופן סדיר בכלי רכב משום שאינה נדרשת על פי תקנוני הבטיחות. אולם, בשל הרגישות הישראלית לנושא זה (חשיפת נתוני קרינה אלקטרומגנטית במכוניות היברידיות), הוזמן מומחה ישראלי לרנו (זהותו לא נותרה בגדר סוד) וזה ביצע בפלואנס החשמלית בדיקות מקיפות שגילו כי אינה פולטת ערכים מסוכנים של קרינה אלקטרומגנטית בתא הנוסעים. נציג בטר פלייס הישראלית חשף בפנינו כי בקרוב תחשוף החברה את נתוני בדיקות אלה.

השלב האחרון שהוצג בפנינו בניסויי הפלואנס ZE כלל את אחד ממבחני הריסוק הרבים שעוברת המכונית. עוד בטרם זו תימסר אל ארגון הבטיחות האירופי Euro NCAP כדי שתיבחן ככל מכונית אחרת (לקראת סוף השנה עם הצגת הדגם הסדרתי המוגמר), עורכת רנו סדרה של עשרות מבחני ריסוק מציאותיים ומאות אחרים בהדמיית מחשב מתקדמת כדי להבטיח שהפלואנס החשמלית תציע הגנה מקסימלית ליושביה בזמן תאונה.

הפלואנס ZE אמנם מבוססת ברובה על הפלואנס העממית שלה מנועי בנזין ודיזל, אך בשל השימוש במנוע חשמלי מלפנים (תת שלדה חדשה) ובסוללה שמשקלה 300 קילוגרמים מאחורי המושב האחורי (וגרמה להארכת המרכב ב-13 ס"מ מהפלואנס הרגילה), היה על המהנדסים לבחון את זו כאילו תוכננה מאפס. ולכן, כדי להמחיש לנו את בטיחותה של ה-ZE, בחרו רנו לערוך בפנינו מבחן ריסוק שידמה התנגשות רכב בחלקה האחורי של הפלואנס. פגיעה אשר עלולה לסכן את הסוללה היקרה ואת היושבים מאחור במידה וזו תתנתק ממקומה ותפגע בהם.

הפלואנס הונחה במרכז משטח העבודה, לאורן של נורות בעצמה של אלפי וואטים ומעל לרצפה שקופה כדי שמצלמות המהירות הגבוהה (מעל ל-1,000 פריימים בשניה) יוכלו לתעד כל שבריר שניה בתאונה. לאחר הישמע אזעקה, עגלה המדמה מכונית שמשקלה 1,800 קילוגרמים נעה לעבר הפלואנס עד שפגעה בה בעצמה ובמהירות של 50 קמ"ש.

מרגע הפגיעה, תועדו למעלה מ-1,000 נתונים שסיפקו חיישנים ברכב הנפגע והפוגע וכמובן שלוש בובות הריסוק שמוקמו במושב האחורי. בשלב מאוחר יותר ולאחר ניתוח הנתונים והרכב עצמו במעבדה, התגלה כי הנוסעים חוו תאוצה רגעית (לחלקיק שניה) של 25G, כלומר כוח החזק פי 25 מכוח המשיכה הטבעי של כדור הארץ, אך לבובות שלום. בדיקה מדוקדקת של הרכב חשפה שהסוללה הגדולה לא ספגה אפילו שריטה אחת ונשארה מקובעת בעצמה למקומה באופן שיאפשר המשך שימוש בה.

אנשי רנו באמת שיצאו מגדרם כדי להראות לנו את מידת ההשקעה שלהם בפיתוח וניסוי המכונית החשמלית כדי שהפלואנס ZE לא תישאר בגדר רעיון, אלא תשמש כמוצר בר קימה לתחבורה שאינה נעזרת בדלקי מאובנים (בנזין, סולר, נפט, גז). בסיום הימים הארוכים במרכזי הניסוי אנו יכולים לאשר זאת - אכן ניכר שרנו מתייחסים במלוא הרצינות ומחויבים לגמרי לקפיצה החשמלית אל העתיד. ניכר גם כי הם מבינים את חשיבות הראשוניות והקדימות בתחום זה והם ללא ספק נהנים מהניסיון שמתחילה לצבור הניסאן ליף (המכונית החשמלית של ניסאן הנמצאת בבעלות רנו) מסביב לעולם. זו זכתה לאחרונה בציון המקסימלי של 5 כוכבים במבחני הריסוק. כישלון אינו אופציה עבורם.

אולם, בנוסף לחלקה של רנו בפרויקט המכונית החשמלית, היינו שמחים להביא בפניכם גם את חלקה של בטר-פלייס ברומן המתוקשר, כולל ראיון עם שי אגסי המייסד ונשיא בטר-פלייס, ואנו מקווים שהחברה תענה לבקשתנו זו, עוד בטרם תשווק המכונית החשמלית בישראל לקראת סוף שנת 2011.