פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הרכב נפרץ, החניון יפצה?

      חניונים בתשלום מבליטים את העובדה כי אין בעליהם אחראים לכל נזק או גניבה שיחולו בעת השהייה בתחומם. ובכן, לא תמיד זה נכון

      לפני כשנה החנה אושרי את רכבו בחניון בת"א, הותיר את המחשב הנייד החדש שלו בתא המטען ורץ לסידוריו. מקץ שעתיים, לכשחזר לרכב, חשכו עיניו. מכסה תא המטען של הרכב היה פתוח והמחשב הנייד החדש שלו, אותו רכש זמן קצר לפני המקרה בעלות של 5,000 שקלים, נעלם כלא היה. אושרי רץ במהירות הבזק לקופאי בכניסה לחניון ושאל אותו האם ראה דבר מה חשוד. הקופאי השיב לו שלא וכדי לחזק הגנתו הפנה אותו מייד לשלט הגדול שממוקם בכניסה לחניון בו נכתב כי "אין הנהלת החניון אחראית לכל נזק שייגרם לרכב בחניון ו/או גניבה. האחריות על בעל הרכב בלבד".

      המציאות מלמדת כי מידי שנה נפרצים כלי רכב רבים בעת שהם חונים בחניונים הפזורים ברחבי ישראל, תוך שהעבריין נוטל מהם רכוש יקר. בלא מעט מקרים, מפנה בעל החניון את בעלי הרכוש לשלט האמור וסבור כי בכך הוא פוטר את עצמו מכל אחריות לנעשה. האמנם בעל החניון אינו אחראי כלל כלפי הרכוש שנמצא בשטחו? ומה לגבי האחריות של חברת הביטוח המבטחת את הרכב בפוליסת מקיף?

      פוליסת רכב סטנדרטית לא מכסה רכוש המצוי בו

      לפני שנדון בנושא לשמו התכנסנו, ראשית נבחן כיצד עומד המקרה מול חברת הביטוח. במרבית המקרים, ואם לא סוכם אחרת בכתב בין המבוטח לחברת הביטוח, אין היא מחויבת לשאת בחובת הפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות גניבת חפציו מהרכב. פוליסה לביטוח רכב מנועי עד 4 טון הינה פוליסה סטנדרטית שתנאיה מאושרים על ידי המפקח על הביטוח ואשר קובעת מפורשות כי רכוש המצוי ברכב ואינו נמנה על אביזריו האינטרגליים, אינו מכוסה. לצד זאת, אם מדובר ברכוש שמהווה חלק מתכולת דירה הנישא מעת לעת מחוצה לה, כדוגמת מחשב נייד, קיימת האפשרות לרכוש ביטוח המעניק כיסוי לתכולה בעת הימצאותה מחוץ לגבולותיה. כיסוי זה, יינתן לרוב למבוטח תמורת תוספת פרמיה שסכומיה משתנים מחברת ביטוח אחת לאחרת.

      במקרים רבים, לאחר שנוכח בעל הרכוש לגלות כי חברת הביטוח אינה מבטחת את רכושו שנגנב, הוא ממהר להגיש דרישה כספית לבעל החניון בה הוא דורש כי יפצה אותו בשל האירוע. המציאות מלמדת כי בעלי החניונים אינם ששים בלשון המעטה לשלם את כספי הפיצויים, ולפיכך, לא אחת, התיק מגיע לבית המשפט. בהתאם לכך, בטרם אץ בעל הרכוש להגיש תביעה, הוא נדרש לבחון האם קיימת כלל אחריות של בעל החניון כלפי רכושו. התפישה ההפוכה לפיה לבעל החניון קיימת אחריות אוטמטית כלפי הרכוש שנמצא בו, הינה שגויה.

      יש או אין שומר בשער?

      ראשית כל, יש לברר האם מדובר בחניון אוטומטי (שאינו מאוייש וממוחשב בלבד) או שמא ניצב שומר בכניסה או ביציאה ממנו או לחילופין קיים שומר שמפטרל באיזור. על פי פסיקת בתי המשפט בנוגע לחניונים המספקים שירותי חנייה אוטומטיים ללא נוכחות שומר, קשה לייחס אחריות לבעלי החניון. במרבית המקרים, עשויה להתקבל טענתו כי התשלום ששולם על ידי בעליו של הרכב מקנה את הזכות לחנייה בלבד ולראייה, אין שומר בשער.

      תמונת המצב משתנה במעט כאשר מדובר בחניונים המספקים שירותי חנייה ובכניסתם יושב שומר במסווה של קופאי או ההיפך. אמנם, בפסיקה עניפה על ידי בתי המשפט השונים ברחבי הארץ נקבע כי עלות שירותי החניה איננה מבטיחה בהכרח אחריות לשלמות הרכב או לתכולתו, אולם אין המדובר בקביעה גורפת. לפיכך, במצב שכזה קיימת האפשרות כי בית המשפט כן יימצא את בעל החניון או מפעילו כגורם האחראי במידה כזו או אחרת כלפי הרכוש. מידת האחריות של בעל החניון, תיבחן אל מול האופן בו בעל הרכב פעל כפי שהפסיקה דורשת ממנו להתנהג "כבעל רכב סביר". המחשבה כי קיים גורם שאחראי על הרכוש ולפיכך מותר לי לנהוג בפזיזות וברשלנות, הינה מחשבה שגויה העלולה לעלות לבעל הרכוש כסף רב.

      כך למשל, אם יתברר בבית המשפט כי בעל הרכב שכח להפעיל את האזעקה לאחר צאתו מן הרכב או שכח לנעול אותו, סביר להניח שבית המשפט ייחס לו מידה רבה של אחריות תורמת. וכך למשל אם נגנב מחשב נייד שעלותו 5,000 שקלים בעת הימצאותו ברכב בחניון, עלול בית המשפט לפסוק כי שיעור אחריותו של המבוטח הינו 50 אחוזים ולפיכך, אף אם יימצא בעל החניון כאחראי, הוא ישלם לבעל הרכוש רק את מחצית הסכום. הדין עשוי להיות זהה, גם אם יתברר שבעל הרכב השאיר בו פריטים יקרי ערך שהונחו במקום בולט בגדר "פירצה קוראת לגנב". ולדוגמה, אם הותיר את המחשב הנייד על כסא הנהג באופן גלוי. במקרים כאלו, סביר להניח כי בית המשפט ייחס לו אחריות מסוימת לקרות הנזק ויפחית בהתאם את הפיצוי שיינתן לו.

      בניגוד לאמור מעלה, המצב שונה כאשר מדובר בבעל רכב שמסר לקופאי את מפתחותיו ולאחר מכן נגרם נזק לרכוש. במצב שכזה, יתכן וניתן לייחס לבעל החניון את המושג "שומר שכר", שאחראי לאבדן או נזק שנגרמו לנכס למעט אם נגרמו בשל נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן.

      אם "שפר" על בעל הרכב המזל ומצא מקום עבודה המספק לו חניה עם שמירה וחרף זאת, רכושו נגנב עת החניה בשטחה, הרי שמדובר בסיטואציה "נוחה" מבחינת בעל הרכוש. הפסיקה מלמדת כי במקרים רבים מצא בית המשפט לנכון לייחס אחריות לבעל החניון או לחברת השמירה עצמה וחייבם לשלם את הפיצוי בגין גניבת הרכוש.
      ההגיון המשפטי העומד מאחורי קביעות אלו הינו כי מתפקידו של המאבטח לבצע עבודתו נאמנה שהרי זו ההצדקה לשכר המשולם לו ואין זה סביר כי המאבטח מתפנה לשירותים בלא שדאג למחליף, אם קיים או התפנה לעיסוקיו האחרים שהובילו לקרות המקרה.

      חשוב מאוד שבעלי כלי הרכב יפנימו את המסר כי בית המשפט מצפה מהם להתייחס לרכב החונה בחניון במידת הזהירות בה נוהגים לו היה הרכב חונה בצד הכביש או מתחת לביתם. לפיכך, מומלץ שלא להשאיר כלל רכוש ברכב, אולם אם המציאות חייבה זאת, יש לפעול באופן שקול. הסתירו את הרכוש ככל שניתן או אף אפסנו אותו בתא המטען של הרכב. רק כך יוכל בעל הרכוש להגדיל את סיכוייו לקבל פיצוי או כלל להמנע מהצורך לכך.

      איך לפעול לאחר שהרכוש נגנב?

      בכל מקרה בו נגנב רכוש, על בעליו לפעול ללא דיחוי ולצלם את הרכב והנזקים שנגרמו לו. לצורך ביסוס התביעה יאלץ המבוטח להציג לבית המשפט אסמכתאות בנוגע לרכוש שנגנב קרי: צילומים של הציוד שנגנב טרם גניבתו כמו גם קבלה או חשבונית בגין רכישת הציוד. כמו כן, נכון יעשה בעל הרכוש שנגנב אם יצלם את סביבת החניון והרכב על מנת להוכיח האם אכן מועסק שומר בחניון. מעבר לכך, וככל שהדבר מסתייע, מוטב לבקש מבעל החניון שיחתום על מסמך המאשר כי הוא עבד בעת האירוע.

      נוסף על כן, במקרים לא מעטים מתברר כי קיימת מצלמה בחניון שיכולה לשפוך אור על נסיבות גניבת הרכוש. ייתכן כי בעלי החניון יסרב להעביר לידיכם את קובץ ההקלטה ואז, ניתן לאלץ אותו לעשות כן באמצעות פניה לבית המשפט.

      לסיכום, השמרו על נפשותיכם עת הנסיעה ושמרו על רכושכם עת החנייה.

      * הכותב הינו ד"ר ועו"ד מומחה לדיני ביטוח ונזיקין