משטרת ישראל רשאית להשתמש ברכב הפרטי שלך כדי לחסום רכב בעת מרדף, כך עולה ממסמך 'נוהל מרדף אחר רכב נמלט' שנחשף כעת. נוהל זה נחשב עד כה לחסוי והוא סווג במשטרה כ'שמור' וזו הפעם הראשונה בה הוא מתפרסם במלואו. עד כה, הועבר הנוהל רק אם נדרש על ידי בתי משפט כחומר חקירה בהתאם לחוק חופש המידע, אך מרבית סעיפיו הושחרו כדי לשמור על סודיותם מתוך מטרה שלא לפגוע ביכולת ההרתעה המבצעית.
על פי הנוהל, מתנה המשטרה את קיום המרדף בשלושה תנאים מחייבים החלטה לבצע מרדף בשל חשש ממשי, הכרזת מרדף ברשת הקשר ושילוב כוחות נוספים (ניידות, אופנועים, מסוקים וכו') על מנת להביא לעצירת הרכב הנמלט באופן המהיר והבטוח ביותר. זאת, מתוך הרצון שלא לסכן את השוטרים והנמלטים אך בעיקר, לא לסכן אזרחים. "לא אחת הסתיימו מרדפים באסונות בהם נפגעו או קופחו חיי אדם ונפגע רכב. לכן המרדף הוא כלי מסוכן אשר יופעל רק בהתקיים כל השלבים...", כך נכתב.
לחשיפת הנוהל במלואו הוביל עו"ד אילן שדי במשפט פלילי שמתנהל נגד סלימן אלנבארי, שנקלט נוהג על ידי מכשיר ממל"ז במהירות של 138 קמ"ש על כביש 40. לטענת המשטרה בכתב התביעה נכתב כי "המשיב (אלנבארי י.א) לא נענה לדרישות השוטר, הגביר את מהירות נסיעתו והחל לנסוע במהירות בכביש 40 לכיוון צפון". עוד נכתב כי אלנבארי בהימלטו "הסיע רכבו בפראות, עוקף כלי רכב ונוסע בעקלתון בין הרכבים, כאשר התנגשות כלי רכב במשיב נמנעה רק הודות לבלימת הנהגים את הרכבים וסטייתם לצדדים".
נוהל מרדפים אינו חומר חקירה
משטרת ישראל כאמור לא ששה עד כה לחשוף את נוהל המרדפים זאת תחת הטענה כי מדובר ב"תרשומות פנימיות" אשר חשיפתן עלולה לפגוע בהליכי חקירה ותביעה. בפנייתו לבית המשפט ביקש עו"ד שדי לקבל לידיו את הנוהל וכן את הקלטת רשת הקשר ממנה ניתן להסיק על אופן ביצוע המרדף והאם התקיים בהתאם לכללים. יש לציין כי על פי סעיף ב' 2 ב' בנוהל "הכרזת מרדף תעשה, בשידור כללי, על ידי המוקד או מפקד". עוד בהמשך נכתב כי "השוטר הנמצא ברכב הראשון לאחר הרכב הנרדף ימשיך לדווח, בכל מהלך המרדף".
עו"ד שדי מבקר את התנהלות המשטרה במרדף אחר אלנבארי, שלטענתו חרגה מהנוהל. לדבריו, "ידה של המשטרה על הדק המרדף קלה מדי, ונראה כי אינה שוקלת בכובד ראש שימוש בחלופה זהירה יותר, וזאת בניגוד לנוהל המחייב אותה לעשות כן. המשטרה אינה מקפידה למלא באדיקות אחר הוראת הנוהל, ובכלל זה אופן הכרזת המרדף, כמו גם ניהול נכון ויעיל של הכלי המסוכן הזה".
כך למשל, טוען שדי כי "הנוהל אינו מאפשר לשוטר בניידת לקבל על דעת עצמו את ההחלטה לבצע מרדף, ונכתב מפורשות כי על השוטר בשטח לבקש אישור לכך מהמפקד או מהמוקד, והוראה לקיומו תינתן על ידם בלבד". עוד הוא מוסיף כי לאורך כל המרדף נאסף תיעוד לרבות הקלטת דיווח השטח של השוטר הראשון הנמצא בניידת הרודפת, וזה לטענתו מהווה חומר חקירה שאותו מחויבת המשטרה להעביר לנאשם.
רשאים לעבור על חוקי התנועה למעט חגורת בטיחות
על פי הנוהל, משטרת ישראל רשאית לפתוח במרדף אחר נהג בגין מגוון רחב של עבירות. כך למשל באם החשוד מחזיק נשק ללא רישיון על רקע בטחוני, תקף שוטר בנסיבות מחמירות, חשוד בביצוע רצח או הריגה, שוד או ניסיון לשוד, עבירות אינוס ועוד שלל סעיפים פליליים. כמו כן, הנוהל מגדיר מספר עבירות תנועה בגינן ניתן לפתוח במרדף כגון תאונת פגע וברח, נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים, נהיגה בפסילה וכן נהיגה המהווה סיכון למשתמשי הדרך, הסיבה בגינה התקיים המרדף אחר אלנבארי.
מהמשך הנוהל עולה כי הפתיחה במרדף חייבת להיעשות רק לאחר שנשקלה סבירותו בהתאם לחומרת העבירה והסיכון שהוא מעמיד לאזרחים חפים מפשע בקיומו ובכל מקרה יש לשקול חלופות אחרות לעצירת הרכב הנמלט בטרם תחלנה ניידות לדלוק אחריו. כמו כן, בהחלטה האם לקיים את המרדף יש לקחת בחשבון צפיפות כלי רכב והולכי רגל ותנאי דרך. מרדף לא יתקיים באם יכולת הביצוע של הרכב הרודף נמוכה משל הנרדף או כפי שנכתב בנוהל, "לא יבוצע מרדף אחר רכב שאין סיכוי להשיגו".
לאחר אישורו של המרדף על ידי מפקד או המוקד המשטרתי, רשאים השוטרים שלא לציית לחוקי התנועה למעט חובת חגירת חגורת בטיחות, תוך שהם מפעילים אורות מהבהבים ומערכת כריזה. בסמוך לרכב הנמלט רשאיות לנוע שתי ניידות בלבד, רצוי מסומנות ומזוהות כרכב ביטחון. אופנוע רשאי לבצע מרדף רק בנסיבות מיוחדות. כאמור, משך כל המרדף יבוצע דיווח שוטף ברשת הקשר תוך שהרודפים שומרים על קשר עין תמידי עם הנרדף.
"יש להעדיף שימוש במשאיות"
לשם עצירת הנהג הנמלט, רשאית המשטרה להעמיד מחסומים לכל אורך הנתיב כולל השוליים בליווי אמצעי אזהרה (שילוט, פנסים מהבהבים ואבוקות). פרט למחסומים המשטרתיים התקניים, באישור קצין בכיר ניתן לחסום את הדרך במחסומים קשיחים כמו בטונדות או כלי רכב, אפילו שלכם.
"שימוש בכלי רכב אזרחיים יעשה רק כשברור וידוע כי בכוונת היושבים ברכב הנרדף לפגוע בחיי אדם ואין אפשרות אחרת לחסום את הדרך", כך נכתב בנוהל שממשיך ומכתיב העדפה לשימוש במשאיות בשל גודלן ומשקלן הפיזי. אלא שבכל מקרה, נכתב כי "יועדף שימוש בכלי רכב משטרתיים".
עוד על פי הנוהל רשאים השוטרים לבצע ירי במהך המרדף בהתאם לנוהל פתיחה באש, וגם במקרה זה בהתאם לסבירות התועלת שבכך ובהתאם לסיכון אזרחים.
מרדף יבוא לסיומו באם הרכב הנרדף האט מהירותו או עצר/נעצר ואובטח על ידי הרודפים. לחילופין, באם עורכי המרדף יגיעו במהלכו למסקנה כי הסיכון גדול מהצורך בביצוע מעצר, הוא יופסק גם כן. הנוהל מדגיש כי כל אחד רשאי להחליט על הפסקת המרדף במהלכו באופן עצמאי, ללא קשר לדרגתו ותפקידו. בסיום המרדף מכל סיבה שהיא, תועבר הודעה למוקד המשטרתי ותחזור חובת הציות לכל חוקי התנועה.
תגובת משטרת ישראל
פנינו למשטרת ישראל עם מספר שאלות בנושא, בינהן מידת ההצדקה לקיום מרדף תוך סיכון עוברי דרך ורכושם לרבות האפשרות הקיימת לשימוש ברכב אזרחי כמחסום. כמו כן, שאלנו האם נהיגה במהירות של 139 קמ"ש מצדיקה קיומו של מרדף בעקבותיו מסכן הנהג הנמלט את משתמשי הדרך כפי שעולה מכתב האישום נגד אלנבארי.
בתגובה נמסר לוואלה! רכב כי "משטרת ישראל פועלת ע"פ חוק וע"פ הקריטריונים המופיעים בנוהל מרדף. פרסום הנוהל אינו פוגע בפעילותה המבצעית של משטרת ישראל. באשר למקרה האמור הפרקליטות תשיב בבית המשפט".