פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      חואן מנואל פנחיו - 100 שנים לאגדה

      נהג המירוצים חואן מנואל פנחיו הארגנטיני נולד לפני 100 שנים. יש אומרים שהוא הגדול מכולם, בעידן בו בטיחות הייתה מותרות. מחווה לאלוף

      רובכם מכירים את מיכאל שומאכר, נהג הפורמולה 1 המעוטר בהיסטוריה (שבע פעמים אלוף עולם). חלקכם מכירים גם את איירטון סנה ועוד שמות גדולים כמו אלאן פרוטס ואחרים. מי שהחל להתעניין בסבב המירוצים היוקרתי בעולם רק בשנים האחרונות מכיר בעיקר את השמות סבסטיאן ווטל ולואיס המילטון ואולי גם פרננדו אלונסו. אבל כמה מכם מכירים את חואן מנואל פנחיו?

      ב-24 ביוני 1911, בדיוק לפני 100 שנים, נולד בעיר בלקרסה ארגנטינה ילד בשם חואן, דור שני למשפחת מהגרים מאיטליה. עם הגנים של ילידי ארץ המגף בדמו ומזגם החם של הארגנטינים, זה לא הפתיע אף אחד כשבחר בשלב מסויים בחייו כי ספורט מוטורי הוא עתידו. וכך, בגיל 23, מאוחר מאוד ביחס לגיל שאפשר להתחיל בו היום, הוא החל להתחרות במירוצי מכוניות בארצו. את תואר האליפות הארצית הראשון שלו השיג בגיל 29 ושמר עליו גם בעונה לאחר מכן.

      פנחיו המשיך לחרוך את המסלולים הפזורים ברחבי ארגנטינה עד אשר קיבל את הזדמנות חייו להתחרות באירופה במימון הממשלה ומועדון הרכב המקומי. זה היה בצרפת (ריימס) ב-1948 כשקיבל מכונית סימקה גורדיני, אך הוא פרש באמצע המירוץ. פנחיו המתין שנה נוספת עד להזדמנות השנייה שלו, הפעם עם מזראטי בסן רמו, וזה השתלם כי את המירוץ הוא סיים הפעם עם נצחון.

      עיצב את הפורמולה 1

      פנחיו המשיך להתחרות עד שב-1950, השנה הראשונה הרשמית של הפורמולה 1, מצא כיסא באלפא רומיאו. האליפות כמעט והייתה לו בכיס, אך לג'וזפה פארינה היה יתרון קליל על פניו והארגנטיני הסתפק בסגנות. שנה לאחר מכן הוא כבר הוכתר לאלוף עם אותה הקבוצה, בגיל 40, ובתום העונה עבר למזראטי. ב-1953 שוב נאלץ להתספק בסגנות ואחרי שלושה מירוצים בעונה שלאחר מכן הוא החליט לעזוב את האיטלקים ולעבור למרצדס. זה השתלם גם לו וגם לגרמנים עם שני תארי אליפות רצופים, בסופם שוב החליט שמספיק ועבר לפרארי עימה גם כן לקח אליפות ב-1956.

      כחלק מהמוניטין שצבר לעצמו, נודע פנחיו כאחד שלא שומר אמונים לאלה שלצידו. לראייה, גם עם תואר אליפות בזכות קבוצה אחת, בעונה שלאחר מכן הוא עבר לאחרת כאשר מטרתו העיקרית היא לנהוג במכונית הטובה ביותר על הגריד. וכך, ב-1957 הוא שוב אמר שלום ועזב את פרארי לטובת מזראטי אותה עזב כזכור ב-1954. המעבר שוב השתלם ובסוף אותה עונה הוא הוכתר לאלוף בפעם הרביעית ברציפות והחמישית בקריירה. באותה עונה הוא השיג נצחון הרואי בגרנד פרי הגרמני של נורבורגרינג כשהצליח לסגור פער עצום מנהגי פרארי שהיו בחוד כדי לנצח את המירוץ בהקפה האחרונה שלו.

      45 שנים שמר פנחיו על ההישג שלו עד ששומאכר עבר אותו במניין תארי האליפות. זה כמובן קרא בעידן שונה לגמרי כשלטכנולוגיה משקל גדול ביכולת המכונית ולא פחות חשוב, ניתן דגש גדול מאוד לנושא הבטיחות שלא ממש היה בראש סדרי העדיפויות בימים ההם. עניין חשוב נוסף הוא הגיל היות ותואר האליפות הראשון הושג כאמור בהיותו בן 40 ואת התואר החמישי השיג בגיל 46. בהחלט תקופה אחרת.

      בשנת 1995 נפטר פנחיו בגיל 84. הוא נקבר בעיר הולדתו שם הוקם מסלול מירוצים ומוזיאון מכוניות על שמו. פרט לכך ולעוד מספר מחוות שעשו לו, הוא עדיין שומר על שיא הנצחונות לנהג ביחס למירוצים אליהם זינק – 24 מתוך 51. באחוזים, זה גבוה בהרבה מיחס הנצחונות של שומאכר וספק אם יהיה נהג שיעבור את חואן מנואל פנחיו.