בשולי החדשות

מותו הטראגי של שניאור חשין ז"ל, רוכב האופניים שנהרג בתאונת פגע וברח, העלה מחדש על סדר היום את הסכנה שאורבת לכל אחד מאתנו בשולי הכביש. מדי שנה נהרגים בצדי הכבישים עשרות בני אדם, כאשר ברוב המקרים ניתן לומר בוודאות כי אפשר היה למנוע זאת. אילו אותם אנשים היו משכילים להבין את הסכנה האורבת בצד הכביש ומקפידים על מספר כללים, סביר להניח כי תמונת המצב הייתה שונה.

רבים מבין קורבנות השוליים הם הולכי רגל. נכון שאף אחד לא יכול לצפות שנהג שיכור יאבד שליטה ויעלה על המדרכה או ידהר הלום אלכוהול אל תוך טרמפיאדה עמוסה, אבל בהחלט ישנם מקרים שניתן היה לחסוך; הולכי רגל רבים מתפתים ללכת בשולי כביש מהיר או לחצות אותו, חלקם כדי לקצר את הדרך אל יעדם, אחרים לצורך פעילות ספורטיבית או אפילו כאלה שיורדים מטרמפים.

גם בתנאים של ראות טובה (שלא לדבר על תנאי חשיכה, גשם או עייפות), קשה להבחין באדם בזמן נהיגה במהירות של מאה קמ"ש ויותר. אם אין לכם ברירה ואתם מוצאים את עצמכם בשוליו של כביש מהיר, עברו אל צדו השני של מעקה הבטיחות - גם אם לא ממש נוח לצעוד שם.

העובדה כי בישראל אין תשתית מסודרת לרוכבי אופניים (רוכבי כביש ולא שטח), מוציאה רבים מהם אל הכבישים הציבוריים. המלכוד של רוכבי האופניים הוא בכך שהם נוהגים בדרך כלל לרכב מוקדם בבוקר (לפני העבודה ושעות החום) ובעיקר בסופי שבוע. החיבור בין השעות המוקדמות לימי סוף השבוע מתחבר אל הנהגים הצעירים החוזרים עייפים ו/או שיכורים מבילוי לילי ארוך, ואת התוצאה כולנו מכירים.

צלליתם הדקה של האופניים והרוכב הכפוף, תנאי התאורה הבעייתיים בזריחה, תופעת הערפל הנפוצה, חוסר זהירות מצד הרוכבים אשר נצמדים אל הפס הצהוב ונהגים חסרי ניסיון ולפעמים גם אכפתיות, הם מתכוון לאסון מהסוג שקורה לצערנו, לא מעט. רגע של היסח דעת, מבט שיורד מהכביש כדי להחליף תחנה ברדיו או מבט לצד השני של הכביש - זה כל מה שצריך כדי לדרוס רוכב אופניים שרוכב במהירות של 30 או 40 קמ"ש.

לנהגים הצעירים אין הרבה מה לומר מעבר לכל מה שמנסים להכניס להם לראש - לא לנהוג שיכורים או עייפים. לרוכבי האופניים, שהם בדרך כלל אנשים בוגרים ומחושבים, אפשר לתת כמה עצות שיכולות להציל את חייהם; ראשית, הימנעו מרכיבה על כבישים מהירים והעדיפו כבישים צדדיים ומפותלים שבהם מהירות הנסיעה נמוכה יותר והנהג חייב להיות מרוכז בכביש, לבשו בגדים בולטים בגוונים בהירים והשתדלו לרכוב כמה שיותר רחוק מהפס הצהוב. הימנעו מרכיבה זה לצד זה והשתדלו לרכוב בטור. יש היום לא מעט קבוצות של רוכבים שבהן רכב ליווי עם אורות מהבהבים ושלט אזהרה נוסע מאחורי הרוכבים - נסו להצטרף לקבוצה כזאת.

לא מעט הרוגים ופצועים בתאונות דרכים הם נהגים או נוסעים של כלי רכב שעצרו בצדי כבישים בינעירוניים או מהירים. אנשים לא תמיד מודעים לסכנה של העמדת רכב בשולי הכביש. פגיעה של מכונית במהירות של מאה קמ"ש ויותר היא תוספת מיותרת לחלוטין לסטטיסטיקה. אם אין לכם ברירה ואתם חייבים לעצור את הרכב בצד הכביש, התרחקו כמה שיותר מהשול, בקשו מהנוסעים לצאת מהרכב ודאגו שיעמדו מעבר למעקה הבטיחות. הפעילו אורות אזהרה ולבשו אפוד זוהר.

גם אם מדובר בתקר בצמיג, עדיף להמשיך בנסיעה איטית עד למקום עצירה בטוח ולא לעצור בצד במקום מסוכן - גם במחיר של הרס הצמיג - החיים שלכם שווים הרבה יותר מכמה מאות השקלים שתידרשו להוציא על צמיג חדש. אם אין שוליים ואין לכם אפשרות לצאת מהרכב בבטחה, הישארו לשבת בתוכו והישארו חגורים בחגורת הבטיחות! גם במקרה של פגיעה מאחור, החגורה היא זאת שתציל את החיים שלכם!

עמידה בשול השמאלי היא סכנה עצומה שאינה באה בחשבון בשום מקרה - אל תעצרו שם את הרכב באופן יזום! אם נתקעתם בלית ברירה בשול השמאלי, מעבר לאמצעי האזהרה שהוזכרו, חשוב לדווח על כך למשטרה ולהדגיש שאתם תקועים בשול שמאל ובולטים אל תוך הכביש תוך הפרעה וסיכון לתנועה. אתם עצמכם, עד לבוא ניידת שתחלץ אתכם מהמצב, צאו מהרכב ובחרו מקום מוגן מאחורי גדר הפרדה.