וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רוכבי אופניים: לא תופעה שבשוליים

רז כהן

20.8.2011 / 8:16

תאונת האופניים האחרונה מציפה שוב את הקונפליקט שבין רכיבה על כבישים ובין אחריות הנהגים. עד שיהיו כאן נתיבים מיוחדים שימנעו את המפגשים הטראגיים הללו, הנה כמה תובנות ודרכים לשיפור המצב הקיים

רכיבה על אופניים לא אמורה להיות ספורט מסוכן, שכן מעטים הם רוכבי האופניים אשר נהרגים בתאונות עצמיות אשר לא מעורב בהן גורם חיצוני. בעוד רוכבי השטח נהנים ברוב המקרים ממסלולים מבודדים ובטוחים יחסית, רוכבי הכביש מאוימים באופן קבוע על ידי הנהגים; שניאור חשין וגיא תמרי שקיפחו את חייהם בשנה האחרונה במקרי דריסה שאירעו על ידי נהג שתוי ומסומם במקרה הראשון ונהגת שנרדמה במקרה השני, הם רק חלק מהסטטיסטיקה המצערת אליה הצטרפו בשבת האחרונה צמד הרוכבים יצחק סימון ושלום גרוסמן.

אחרי התאונה המזעזעת שאירעה כאשר נהג רכב פרטי נרדם, פגע בדבוקת הרוכבים, הרג את סימון וגרוסמן ופצע עוד חמישה רוכבים (שניים מהם קשה), התחדש השיח הציבורי המוכר בנושא רוכבי האופניים בישראל. שוב אותו ריטואל של טענות נגד רוכבי האופניים שאין להם מה לחפש בכבישים, שוב התעוררה חמתם של רוכבי הכביש על אלה שקוראים להם "מתאבדים", ושוב צצו כל אותם מומחים ופרשנים עם שלל פתרונות קסם תחבורתיים למצב.

אין פתרונות קסם

אחרי כל אירוע דריסה של רוכב אופניים, מציפים את הרשת קולות מחאה רבים שקוראים להוריד את רוכבי האופניים מהכבישים כדי למנוע את הטרגדיה הבאה. מבחינת אותם קולות, כל רוכבי האופניים צריכים להתרכז במסלולים נטולי מכוניות כמו פארקים או שבילים עירוניים, אבל הפתרונות הללו פופוליסטיים בעיקרם, לא ריאליים וחסרי כל אחיזה במציאות. גם הצעה שעומדת בימים אלה על הפרק הטוענת להגביל את שעות הרכיבה באופניים על כבישים בין עירוניים, לא בהכרח תסייע להפחתת מספר ההרוגים בקרב הרוכבים, וספק אם היא ברת אכיפה.

קצת סטטיסטיקה...

בחמש השנים האחרונות קיפחו את חייהם בתאונות דרכים כ-80 רוכבי אופניים. הסטטיסטיקה מצביעה על כך שהרוב המכריע של תאונות הדרכים אשר בהן מעורבים רוכבי אופניים מתרחשות בסוף השבוע (בוקר יום שישי ובוקר שבת), כאשר ההסבר לכך טמון בעובדה שאלו הם ימי הרכיבה הפופולאריים ביותר. כאשר שמוסיפים למשוואה הזו את הצעירים הרבים שחוזרים מבילוי סוף השבוע דווקא בשעות שרוכבי האופניים יוצאים אל הכבישים – מקבלים מתכון מושלם לאסונות מהסוג שהורגלנו לצערנו לפגוש.

נתון מעניין נוסף שעולה מניתוח גרף תאונות רוכבי האופניים בשנים האחרונות, מצביע על חודש אוגוסט כקטלני ביותר בשנה עם למעלה מ-8 אחוזים מההרוגים בתאונות אופניים בשלוש השנים האחרונות (לעומת בין 2 ל-5 אחוזים בשאר החודשים). מדוע דווקא בחודש אוגוסט? כי זה החודש הכי חם בשנה ובו נאלצים הרוכבים לצאת בשעות מוקדמות מאוד בניסיון להימנע מרכיבה בשעות החום.

אותה סטטיסטיקה עגומה, השיגה הפעם את יצחק סימון ושלום גרוסמן וניצחה אותם באחת כאשר צעיר בן 18 שחזר מבילוי, נרדם על ההגה, דרס והרג אותם. נכון שבאותה מידה יכול היה הנהג לפגוע ברכב אחר, במעקה ההפרדה או בעמוד שנמצא בצד הדרך (בכל אחד מהמקרים הללו התוצאות היו נראות לגמרי אחרת), אבל את העובדה כי רוכבי אופניים פגיעים מאוד כשהם נמצאים בצדי הכבישים - אי אפשר לשנות. זה לא עניין של צדק או מזל; במפגש בין רוכב אופניים למכונית דוהרת, התוצאות תמיד תהינה זהות, ותמיד לרעת רוכבי האופניים.

יש רק פתרון אחד

הפתרון המקובל בעולם להגנה על רוכבי האופניים מפני תאונות דרכים הוא יצירת נתיבים ייעודיים לצדי הכבישים המהירים עם הפרדה שאינה מאפשרת פגיעה של מכוניות ברוכבים. פתרון מהסוג הזה מתבקש גם בישראל, ובהתחשב בעובדה שמרבית רוכבי האופניים מתרכזים באותם 100-150 ק"מ של כבישים – הרי שגם לא מדובר כאן בעלויות תשתית גבוהות במיוחד.

כשחוזרים אל קרקע המציאות, אפשר להמר בביטחון רב כי את הטרקטורים שאמורים לסלול את נתיבי האופניים לא נזכה לראות בקרוב. מצד שני, רוכבי האופניים לא יוותרו על הרכיבה בכביש כי אין להם כרגע אף אלטרנטיבה אחרת, ובכל זאת, אפשר לנסות לצמצם את מספר הנפגעים בקרב רוכבי האופניים בכמה דרכים פשוטות.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל

ויש גם כמה פתרונות ביניים

רוב רוכבי הכביש מתמקדים במסלולים קבועים במרכז הארץ כמו "המשולש" או "המרובע", כאשר במרבית הכבישים שבהם הם רוכבים ישנו שילוט המזהיר מפני רוכבי אופניים. אלא ששלט צהוב קטן אינו מפיג עייפות בקרב הנהגים – ובטח שלא גורם למי שמתיישב שיכור או מסומם מאחורי ההגה, להתפכח. הצעות לחסום את כבישי הרכיבה בשעות הבוקר המוקדמות לא ריאליות, מאחר ולאורך אותם כבישים נמצאים ישובים רבים שאלו עורקי הגישה היחידים אליהם. אולם אפשר בכל זאת להציב שוטרים בצמתים שלאורך המסלול, לערוך ביקורות לנהגים ולהזהיר אותם מפני רוכבי האופניים שנמצאים בדרך. כך אפשר לאתר בקלות נהגים שיכורים או עייפים ולמנוע את הטרגדיה הבאה.

פתרון נוסף להעלאת רמת הבטיחות של רוכבי האופניים הוא רכיבה בקבוצה עם רכב ליווי שנוסע מאחור. רכב שסוגר את השיירה עם אורות מהבהבים ושילוט אזהרה, יגן על הרוכבים במידה רבה ממקרה של דריסה. גם אם נהג שנרדם יאבד שליטה, הוא יפגע ברכב הליווי שמאחור ולא בכל רוכבי הקבוצה - אירוע שברוב המקרים יסתיים בנזק לרכוש בלבד. ברכב הליווי ינהג כל אחד מחברי הקבוצה בתורו; כאשר מדובר בקבוצה גדולה של 15-20 רוכבים, לכל רוכב ייצא לנהוג ברכב רק אחת לחודשיים-שלושה. קבוצות קטנות יותר יכולות להתאגד דרך אתרי קהילות הרוכבים במטרה להגדיל את מעגל התורנות.

רכיבה בכבישים מפותלים ואיטיים בטוחה יותר מרכיבה בכבישים מהירים. נהגים מרוכזים יותר בנהיגה בכבישים מפותלים ומהירות נסיעתם איטית יותר – מה שמפחית את הסיכון לתאונה קטלנית שנובעת מהירדמות הנהג או מחוסר תשומת לב.

רוכבי כביש רבים נוטים להיצמד אל הפס הצהוב שלצד הכביש כדי להימנע מנסיעה בעומק השוליים המגדילה את הסיכוי לתקרים בגלגלים. נזכיר רק שחשוב לרכוב רחוק מהפס הצהוב במידת האפשר ואף פעם לא לרכוב בתוך נתיב הנסיעה.

להישאר בחיים

אין צורך להדגיש לרוכבי הכביש את כללי הבטיחות הבסיסיים מאחר ורובם ככולם מקפידים על חבישת קסדה, רכיבה עם ביגוד צבעוני ובולט וסימון זוהר בשעות הבוקר המוקדמות. כל רוכב כביש מודע לסיכון שהוא לוקח ומקננת בו המחשבה שיום אחד אותו נהג שיכור עלול להגיע גם אליו.

אף תאונה לא תצליח להוריד את הרוכבים מהכביש, ולצערנו, לעולם לא נצליח להוריד מההגה את כל אותם נהגים חסרי אחריות. מצער לומר כי על פי התפישה האופיינית למקבלי ההחלטות בישראל, כנראה שעדיין לא נשפך כאן מספיק דם שיספיק לסלילת את נתיבי האופניים המיוחלים. בינתיים, האחריות שוב נופלת על הרוכבים – והם אלה שמשלמים את המחיר.

גילוי נאות: הכותב הוא רוכב שטח מושבע שאינו מוכן להסתכן ברכיבת כביש


נהיגה ובטיחות בוואלה! רכב

בואו לדבר על זה בפורום וואלה! רכב

וואלה! רכב גם בפייסבוק

  • עוד באותו נושא:
  • אופניים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully