צילום וידאו: דייב שחר
עריכה: רן צימט
סטילס: ניר בן-טובים
כמה מטרים מעמדת ההמתנה של מתחם שלמה בצריפין, פילח את הדממה צליל עמוק וגרוני, שהדהד בחלל הלובי כמו תקלה באינסטלציה ציבורית. סיבוב של הצוואר אחורה לראות מי פלט מה וכמה, והנה היא מתגנבת אלינו במפלטים כפולים ובחישוקי ענק (20 אינטש ובצלעות של קרוקודיל): אופל אינסיגינה OPC נחתה בישראל - ואפילו עם תיבה אוטומטית חלילה נתייסר בפקקים. עכשיו נצא לחפש את האוטובאן שם תוכל לפרוק את 325 כוחות הסוס שלה ולשחרר אנרגיות. כמה מסובך זה כבר יכול להיות?
כאן בישראל, היא לוקחת את צעדיה הראשונים במקביל לשיווקה של האינסיגינה 220 כ"ס. אלא שהיום לא תשמעו כאן על שימושיות, הגיון וצריכת דלק (כלומר כן, אבל לא בהרחבה או בעניני מחאות חברתיות). עם ה-OPC אנחנו מורשים לפחות לכמה שעות לחצות את הקו הדק, והדמוני לעתים, שמבדיל בין שפיות קיומית לטירוף מפתה. כי מישהו צריך לעשות את זה.
מבט לפה ומבט לשם
"אמרת רכב ביצועים. חשבתי תארגן משהו מיוחד. היא נראית די רגילה. כמו משפחתית עם חישוקים מוגזמים". זו התגובה שקיבלתי מעמיתי במפגש הראשון שלו עם ה-OPC. מבחינתי, זה אומר שאופל עשו עבודה טובה כדי לשמור על דיסקרטיות. אופל אינסיגינה OPC לא מקושטת אובר-דה-לימיט, אין לה מראה מצועצע, ובפרוש אינה בעלת הופעה של דרקון יורק-אש. הכול נעשה בטוב טעם ובצניעות. חוץ מדבר אחד.
החישוקים שהיא לובשת מפחידים. לא בכל יום רואים סגסוגת ברכב סדרתי שסוליית הגומי שעוטפת מסביב דקה כמו מצה. משם אנו עוברים לחלק האחורי ומסמנים כי סינר הפגוש מכיל שני מפלטים אובלים מורחקים, שכל אחד מהם הוא רמז עבה - תרתי משמע, למה שהיא מסוגלת לעשות. כשמחברים הכול יחד משווה אופל למהדורת ה-OPC הופעה כאילו שקטה, אבל כזו שגורמת להרבה אנשים לעקוב אחריה בכביש ולתהות מה בדיוק קורה פה, ואם פספנו את הרמפה למינכן.
תפאורת פנים מוצלחת היא לא מהבעיות הגדולות באופל. לפחות לא בשנים האחרונות כמו שרואים באסטרה. אבל כשמכניסים למשוואה ערכים קיצוניים ההבחנה הופכת חדה וביקורתית הרבה יותר. חלל הפנים של האינסגניה OPC מושפע רבות מהחלטות של פאר עם רוח ספורטיבית. ובדיוק כפי שהעיצוב החיצוני אינו מועשר מעבר לכל פרופורציות, גם מעצבי תא הנוסעים קיבלו הוראה להימנע מלהפריז במרכיבים.
לטעמי, האווירה ב-OPC מהר מאוד מכניסה אותך לעניינים; מושבי הספורט המחבקים מבית 'רקארו', ידית ההילוכים המתויגת של הסדנה והדוושות המוכספות - הכול מנותב כלפי הנהג במטרה להצית בו את היצר הפראי. וזה עובד. הישיבה בעמדת הנהיגה ומציאת תנוחה אינה מסורבלת: תפעול אלקטרוני וחשמלי מעניקים שליטה מלאה על הנוחות והתמיכה, וכן אחיזה נוספת לירכיים שנשלפת החוצה מבסיס המושב במשיכת מתג - פצצה.
הקונסולה ויתר המרכיבים אינם שונים מאלו שנמצאים באינסיגינה שאתם מכירים. מערכת השמע ובקרת האקלים ארוזים במסגרת טרפזית שדפנותיה באיכות גבוהה, וכך גם שאר החומרים מסביב שאינם נופלים מהסטנדרטים הגרמניים. במרכז הפיקוד צג מרכזי (ללא מגע) השולט על תכונות נוספות כמערכת ניווט (התקנה ישראלית). אמנם אין כאן התמצאות קלה בשטחי הפקדים לתפעול נוכח ריבוי המתגים, אבל אפשר להתרגל ולהבחין במיקום של כל בקר אחרי כמה דקות.
"מה אמרת?!"
OPC, ראשי תיבות ל- 'אופל פרפורמנס סנטר', היא חטיבת הביצועים של אופל. לא באותה רמה ש-AMG מפיקה מכונות קרב למרצדס, ו-M מתכננת מפלצות עבור ב.מ.וו, אבל האסטרטגיה חולקת קווי דמיון עם שתיהן. כל אחת אומרת דבר פשוט: אין פסול בהסבת מכונית עם חמש או ארבע דלתות לכריש, ולחלץ ממנה מספרים של מפציץ חמקן.
בפרונט שוכנת יחידת בנזין מוגדשת טורבו, שפותחה במקור עבור סאאב 9-3 ועברה מקצה שיפורים בדרכה לאופל איסיגניה החדשה. כיאה לאנשים מיומנים שתוחבים מצתים תחת כר השינה בלילה ולוגמים בנזין פרימיום לארוחת הבוקר לצד היוגורט, אנשי המקצוע המיומנים של OPC לא פסחו על דבר עבור המשפחתית הגדולה שלהם. ואז הוסיפו עוד קצת כדי שיצרוב לנו בלשון.
מנוע ה-2.8 ל' טורבו מנפק על הנייר הספק מרשים וחזק, של 325 כ"ס המתקבלים ב-5,300 סל"ד, ו-44.5 קג"מ שמתקבלים כ-100 סל"ד נמוך מכך. המספרים הלא שגרתיים הללו על רצועת הכוח מתחברים לתיבה אוטומטית עם שש מהירויות ותפעול מנופים מאחורי גלגל ההגה. על דפי הז'ורנל התיאור הוא כשל מתכון בטוח לשיגור מסחרר אל מהירות תלת ספרתית. אבל ברגע שהרגל רומסת את דוושת ההאצה, העסק לא זורם ונקודת התורפה שלה נתקעת לנו כמו עצם בגרון.
הכוח המסיבי שלה מוזן גבוה מידי במעלה הסל"ד. ההתחלה מהמקום עלולה להשלות לרגע שהמכונית האיצה ל-100 קמ"ש ב-5 שניות, אלא שעל הכביש לוקח לה קצת יותר מ-7 שניות כדי לטפס לנתון הזה. עד לרגע שהמחט מגרדת את ה-4,500 סל"ד האינסיגניה OPC מסרבת לייצר התרגשות בין ההילוכים הארוכים, והנהג נותר עם אוקטבות צלילים שעולות ויורדות, ומנגנות לו על חוש השמיעה. אלא שגם פה, נרשמת הערה לחובתה: במהירות שיוט של 100-110 קמ"ש זוג המפלטים משחררים תהודה מחרישת אוזניים בתא הנוסעים שגורמת לקשיי הבנה בדיאולוגים שמתנהלים בקבינה. לא פעם נאלצנו להרים את הקול כדי לשמוע אחד את השני. אולי מומלץ לספק לרוכשים אטמי אוזניים במעמד הקנייה או מערכת קשר פנימית כמו במכוניות ראלי.
נוהגים ב-OPC
ל-OPC מערכת מתלים הרבה יותר חדה ומתגמלת ביחסיה עם הכביש מאחותה לה 220 כ"ס. הסידור הבסיסי הונמך בסנטימטר כדי לקרבה אל הקרקע ולהחריף (לחיוב) את יכולת ההיגוי תחת עומסים כבדים. ב-OPC תכננו את הגברת הזו בהתאמה למערכת הפלקסדרייב כדי שתצומצמנה הפשרות בתחום הנוחות, וכבר בסיבובים הראשונים התברר שהגבול בין תנועה רכה ומגהצת בורות (שם היא בת לוויה נהדרת למרחקים ארוכים) למהירה ודרמטית, בכלל לא קטן.
ה-OPC מסגירה על המסלול אופי של תוקפת פניות סדרתית שאינה מתרגשת מכלום, אולי אובססיבית ברמת האחיזה שלה. כל הפניה של ההגה משקפת את המלאכה הרבה של הסדנה בסעיף הביטחון שניסו לטבוע בנהג, ומוציאה ממנה יכולת תמרון גבוהה שמיד מצדיקה את נוכחות מנוע עתיר העוצמה בחזית. הצמיגים "יושבים" חזק על הקרקע, וחריקות נשמעות רק לאחר שהגומי מתבשל תחת הטמפרטורות הערדיות המעיקות.
אולם, כאשר היא נדרשת לנטוע את החרטום בעוצמה פנימה ולשחק על העברות המשקל, מינון ההנאה צולל באופן משמעותי, שכן מערכת ההנעה הכפולה, ובכלל התקשורת עם השלדה, מגבילה את משחקי הזנב ומצרה כל ניסיון לרסק את השיממון.
מעבירה את הכוח
בירידה אל כביש חתרורים המפותל החלו ההבחנות בין בוררי הנהיגה של האינסיגניה: OPC ו-SPORT. כל אחד בתורו משדרג משהו קטן באופן שבו היא מתייחסת לפקודות הנהג; בחירה במתג ה-OPC מתורגם בקיצוניות מתוגברת: מעבה את הווקאליות של המנוע, מדגיש את מהירות ההיגוי ומקשיח את המתלים. (אה, ואם נוהגים בלילה אפשר להתמוגג מלוח מחוונים שמחליף את צבעו לאדום לוהט). בהמשך מצאנו כי קשה היה לדעת כמה השפעה יש למתג ה-SPORT ביחס לראשון, אך נראה שאינו משכנע כל-כך.
רצף הפניות בכביש המרהיב, אך הקטלני לשמצה, חושף כי לאינסיגניה OPC ממערכות הבלימה היעילות והסלחניות שבהן. סט הברמבו (355 מילימטרים בחזית) שלה מצנן את הסיפור בזריזות, ולא מאבד מכושר הנשיכה שלו גם למי שמעז לדלות כל גרם של כישורים מעצמו. גם מערכת ההנעה הכפולה (דומה בפעולתה להלדקס ומעבירה כוח בין הסרנים) תורמת את שלה לנושא האחיזה, ובקרת הדיפרנציאל מוגבל ההחלקה מפקחת על העברת הכוח כמו שצריך. יחד עם כך, התגלה שגם וויתור על בקרת היציבות כושל לפוגג את הפיקוח האלקטרוני בצורה מלאה.
בערים ובקצב נסיעה נורמלי, האינסיגנה OPC מתגלגלת על מתלים בעלי שיכוך מצוין - בהנחה שאף אחד מבוררי התנהגות אינו מופעל, וכך תוכלו להתנהל עמה כמו משפחתית נעימה מן המניין.
פרפורמנס יס, אקסייט לא
בכתבת הוידאו, בשלבי הסיכום, יצאתי מנקודת הנחה שהגיר האוטומטי מעליב את ביצועי המכונית. וזה נכון ביחס לנתונים שנרשמו במהלך הנסיעות, אבל רק בחלקו. קובי ציין בפני כי במסגרת השקת מותג אופל באירופה לפני כמה חודשים, התנסה ב-OPC עם גיר ידני (שישה הילוכים), וכי גם בגרסה זו, ההתלהבות ממנה הייתה מתונה. עשינו השוואות נוספות בין המסקנות והתברר כי הפערים בין התיבות קלים, וזאת מפני שהמנוע מתמודד עם יחסי העברה ארוכים בשתיהן, וזמינות כוח שמתחילה צפונה מ-5,000 סל"ד.
האינסיגניה OPC היא מכונית מכסחת על הכביש. יש לה מנוע חזק ו"בריא" שמתיר עקיפות בטוחות ורועמות, ושסוחף אותך מעבר להיגיון ככל שהיא צוברת מומנטום. לכך אפשר להוסיף מרחב פנים מצוין, מושבים נהדרים, איכות גימור ושימושיות סבירה שבאה לידי ביטוי מחד בהטענת ציוד (530 ל' נפח תא מטען) ופחות מצד שני, בהרגלי השתייה שלה שהסתכמו ב- 6.4 ק"מ לליטר בממוצע.
הצרה שלה באה מכוון אחר. אופל אינסיגינה OPC מפנטזת לשדר חווית נהיגה קיצונית, אבל היא מסתפקת בלהיות מטופלת ממושמעת וצייתנית. יותר מידי הגבלות והתעסקות אלקטרונית מתווכים בין הנהג למכונה ומורידים לנו את החשק לסחוט ממנה עוד ועוד. בתמורה ל-365 אלף שקלים ישנן חלופות מעניינות יותר שתספקנה את היצרים שלכם, וגם תחסוכנה לכם כמה שקלים על הדרך.
עוד מבחני דרכים בוואלה! רכב
כנסו לדף הפייסבוק שלנו