הזמן עובר מהר כשנהנים, גורסת האמרה השחוקה, אבל במקרה של המבחן הארוך טווח שנערך עם דוקאטי מונסטר 796, היא מקבלת תוקף חדש. זהו אופנוע מהנה מאוד לרכיבה והזמן פשוט זולג לרוכבו בין האצבעות. שישה חודשים הם תקופה לא קצרה ובה מוצא כל רגע עמו. אולם לפני סיכום הממצאים, נטפל קודם בחודש השישי והאחרון עמו.
החודש התחיל צפוף וקשה עם ימים ארוכים בחו"ל, מה שצמצם את הזמן המועט שנשאר לבילוי משותף עמו. ולכן, נעשה מאמץ שכל רכיבה תהיה בעלת משמעות. אז בבוקר ספונטני אחד מני רבים, יצאנו לסיבוב המועדף - דרומה על כביש 40, מזרחה על כביש 31 לכיוון ערד וכביש סדום-ערד, נסיעה צפונה על כביש 90 וחזרה לתל אביב דרך ירושלים על גבי כביש 1.
המונסטר הזה פורח ממש כשיוצאים מהעיר. רק תנו לו כבישים ארוכים ומפותלים וגם כשהעסק נעשה מסובך, הוא רק מוסיף להצטיין. כביש סדום-ערד היה התפאורה המושלמת עבורו. הגמישות של המנוע, הכוח בסל"ד הגבוה, הדיוק בהיגוי וזרם התחושות שעולות ממנו בכל נקודת מגע, הופכות אותו להמשך טבעי של הגוף בחיבור אל האספלט. הוא קל. קל מאוד, רק 167 קילוגרמים ולזה משמעות אדירה בזמן הפלקות מצד אחד לאחר. גם הבלמים שלו (ברמבו רדיאליים) שמגובים במערכת ABS מציעים עצמת בלימה מצוינת עם שפע של רגש גם במנוף שבכידון וגם ברגל.
יום מושלם אפשר לקלקל?
אולם, את היום המושלם הזה כמעט והצליחו לקלקל לובשי המדים הכחולים שצבאו את הכביש ולא חסכו ביקורות ומחסומים. זה התחיל עם שוטר התנועה הראשון (שהיה די חביב בסך הכל) שערך ביקורת רישיונות מהירה בצומת שוקת. השוטר השני, הפעם בניידת, הופיע באמצע כביש סדום-ערד (אנחנו יורדים, הוא עולה), אך גם המפגש הזה הסתיים בבדיקת רישיונות ובבקשה מוזרה שלא נטה את האופנוע בפניות (אתם מכירים אופנוע שפונה ללא הטיה? אנחנו לא).
מעט אחרי המלונות בים המלח, בזמן עצירה לצילום, הסתערו לעבר המונסטר אנשי שירות הביטחון הכללי שגילו עודף מוטיבציה וערכו שוב בדיקת רישיונות וזהות (בשל ביקור של שר כלשהו במקום סמוך). זה עוד לא נגמר, שכן כ-60 ק"מ משם, בצומת לידו ניידת משטרת התנועה שוב עצרה בסמוך (בזמן עמידת מנוחה בתחנת אוטובוס) ומאחר שענינו "לא" לשאלה אם האופנוע שלנו, זכינו בבדיקת רישיונות נוספת. את השוטר האחרון להיום (גם לנו זה נראה מוגזם) פגשנו בדיעבד בסוף כביש 1 העולה לירושלים, לאחר רכיבה בעקבותיו מבלי לדעת שמדובר בשוטר רוכב על אופנוע מוסווה. למרות כל ההצקות הללו (וטוב שנגמרו ללא דוחות), את הכיף מבילוי של ארבע שעות רצופות על גבו של המונסטר, איש לא יוכל לקחת מאתנו.
התנהגות הכביש שלו מסוגלת להציב אותו כרף ומדד לאופנועים עירומים מסוגו, גם בזכות השימוש ברכיבים איכותיים וגם בתוצאה של התמהיל הכללי. אולם, חשוב להוסיף לכל אלו גם את הקלות שבה ניתן להעביר עליו מרחקים גדולים כל כך מבלי להרגיש כאבים מיותרים בישבן או בשאר חלקי הגוף. כן, למרות המתלים הקשיחים, הוא נוח מאוד גם לטווחים ארוכים. ועדיין, רגע לפני שהוא נמסר לידי היבואנית, לביקור מחודש במסלול האימונים של 'פרו-ריידינג' לא יכולנו לסרב. אז אפשר לסמן וי על עוד 100 הקפות משייפות צמיגים ומרחיבות חיוכים.
תחזוקה ותקלות
במשך שישה חודשים מלאים פעל דוקאטי מונסטר 796 בשירות וואלה! רכב וזה הספיק לעבור טיפול שגרתי (12,000 ק"מ), להחליף את הבלמים הקדמיים, לשדרג את מערכת היניקה והפליטה שלו (בעלות של כ-16 אלף שקל) ולחסל כמעט ארבעה צמיגים אחוריים (אחד קדמי) בתקופה הזו. שניים מהם בגלל תקרים קשים שאירעו בדיוק באותה נקודה בכביש ואדי ערה. בפעם אחת ודי מוקדם בתחילת המבחן, חריץ ההתנעה (סוויטש) הפגין סרבנות להסתובב למשך מספר דקות, מה שהסתבר אח"כ כי נגרם בשל חדירת לכלוך לשם.
מלבד מקרים אלו, לא נמצא בו שום ליקוי או תקלה שהצריכו ביקור במוסך. גם המעקב אחר גובה מפלס השמן במנוע הסיק כי בכל התקופה שהוא תחת ידנו, לא נתגלתה שום צריכת שמן או לחילופין נזילות. גם המערכת החשמלית תפקדה ללא דופי ובבדיקה במוסך גם לא נמצאו שום קודי תקלה במחשב.
קשה לבוא בטענות כלפי אופנוע שמורכב, בנוי ומתנהג כל כך טוב, אך אם ניתן היה לשדרג בו דבר מה, ניתן להניח כי כל רוכב היה מעדיף לוח מחוונים מפורט יותר מזה הצנוע שנמצא בו. לוח שמציע מד דלק (במקום לחכות לנורה ולספור קילומטרים), חיווי למצב ההילוך בתיבה ובכלל הצגה ברורה יותר של עושר הנתונים שנמצאים במעמקי מחשב הדרך.
אז זהו, שישה חודשים תמו וחלפו ואין ספק שנתגעגע. אולם, כפי שאתם כבר וודאי מתארים לעצמכם, האופנוע הבא במבחן הארוך טווח כבר מחמם צמיגים אי שם על כבישי ישראל. רוצים לנחש באיזה אופנוע מדובר?
עוד מבחנים ארוכי טווח לדו-גלגלי
ספרו לנו בפייסבוק של וואלה! רכב איזה אופנוע לדעתכם ימשיך במבחן ארוך טווח
