וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לוח הזמנים של נהגי ישראל

שי ארז

20.10.2011 / 8:58

לכל שעה ויום יש את הנהגים והסכנות שלהם. כדי לדעת ממי להיזהר ובעיקר מתי, נעזרנו בשיר המפורסם של להקת 'בנזין' כדי לעקוב אחר לוחות הזמנים של הכבישים

קחו שני מליון כלי רכב, שימו בכל אחד נהג או נהגת שונים ותכניסו אותם למדינה קטנה, עצבנית ולחוצה. טוב לא יכול לצאת מזה, והמספר הבלתי נתפס של תאונות הדרכים עם ובלי נפגעים מעיד על כך מכל. כדי לנסות ולפלח את הזמנים ה"קשים" בכבישים שלנו ולהבין מה עומד מאחוריהם, לקחנו את השיר המפורסם של להקת 'בנזין' (מילים יעקב גלעד, לחן יהודה פוליקר) ועקבנו באמצעותו אחרי ימות השבוע בכבישים. יום שישי, אתם יודעים.

פקקעים בכביש 1 בדרך לליל הסדר. עומר מירון
סיר לחץ תחבורתי. פקק אופייני בכבישי ישראל/עומר מירון

יום ראשון דיכאון

ראשון בבוקר, הכבישים עמוסים באלפי מכוניות. חוזרים לעבודה, להתחיל עוד שבוע ארוך. למי יש חשק לזה בכלל?! הזיכרונות מהבילויים של סוף השבוע שחלף עוד טריים וסוף השבוע הבא נראה רחוק מאי פעם. התוצאה על הכביש היא עדר של אנשים מדוכאים ולא מרוכזים.

בבוקר המצב עוד טוב יחסית לדרך ההפוכה בסוף היום. נהגים איחרו לעבודה בגלל הפקקים בבוקר, הבוס עצבני, הלקוחות חסרי סבלנות, הטכנאי של המחשב לא הגיע והכל על הראש שלהם. הדבר היחיד שבא להם כרגע זה לסגור את היום הזה והם יעשו הכל כדי להגיע הביתה כמה שיותר מהר עם כמה שפחות עיכובים. המשמעות היא גניבת רמזורים, השתחלויות, נסיעה על השוליים, סטיות פתאומיות מנתיב, רגל כבדה על הגז ויד קלה על הצופר. שומר נפשו ירחק.

יום שני עצבני

אם חשבתם שיום שני טוב מקודמו, המממממ..., טעיתם. אותם נהגים מדוכאים של אתמול חוזרים גם ביום שני אל מאחורי ההגה, אלא שעכשיו הם רק עצבניים יותר וחסרי סבלנות פחות. על האישה, על הילדים, על המוסכניק ועל נציג השרות של הכבלים או הסלולרי, על כל העולם, אחותו, אשתו ודודניו ואתם השעיר לעזאזל.

את הנסיעה האיטית בפקקים הם יקדישו לפתרון הבעיות באמצעות הנייד וסביר להניח שאף אחת מהשיחות שהם ינהלו תוך כדי נסיעה לא תהיה עם אראלה ממפעל הפיס. אז עכשיו יש לנו תנועה עמוסה ונהגים שהראש שלהם בבנק והעיניים במסך הטלפון וזה מתכוון מצוין למפגשים של פגושים. לכם מה שנשאר לעשות זה או לנסות ולשמור מרחק או להתפלל ולהתכונן לבום.

הצעה שאסור לפספס

תתחדשו לחג עם סדרת tami4edge וקבלו סחלב חגיגי מתנה

לכתבה המלאה

שלישי לא נגמר, רביעי מיותר

שלישי ורביעי הם יחסית הימים השלווים יותר בכבישים. הנהגים הפנימו עם מר גורלם, זכרונות סוף השבוע כבר התפוגגו לגמרי, כל כולם בתוך שבוע העבודה והאמת היא שרואים כבר את האור בקצה המנהרה הארורה הזאת.

בכבישים יש את אותו העומס, אותם נהגים אבל קצת יותר מרוכזים. סיכוי טוב לצלוח את הדרכים והכבישים בלי נזקים מיותרים בגוף שלכם או של המכונית.

חמישי מצב רוח חופשי

בחמישי אחר הצהריים אין נהגים על הכביש. אלה למעשה בליינים מחופשים לנהגים רציניים. פליטים של החיים הקפיטליסטים שצלחו עוד שבוע עבודה מתיש והם ממהרים כדי להתחיל בהכנות לחופשת סוף השבוע. המכונית מבחינתם היא האמצעי, הבית הוא המטרה ואתם המכשול שמפריד ביניהם - בזמנים האלה הכל צפוי והרשות נתונה.

אל הכביש מצטרפים חיילים שתופסים טרמפים ומנקרים את הכתף של הנהג המופתע, סטודנטים שחוזרים לקצוות הארץ אחרי שבוע במעונות והם עושים את דרכם במכוניות ישנות וחבוטות ובחורי ישיבות ממלאים כל חלקה ומונית טובה בדרך לעשות שבת אי שם איפשהו. כולם כולם נמצאים עכשיו על הכביש, ממהרים איש איש לדרכו, הצפיפות והדוחק בשיאה והפרצוף של הנהג הישראלי עומד למבחן השבועי בו הוא גם בדרך כלל נכשל. אם אין לכם מה לעשות על הכביש ביום חמישי אחרי הצהריים, הרווח הוא כולו שלכם וההפסד של הפחח שלכם.

ומחר יום שישי

"יום שישי את יודעת - יש בעיר מסיבה, נשארים כל הלילה - עד הבוקר הבא". יותר מפחיד מזה אין. מי שיש לו מה לחפש במקום אחר מלבד הכביש בשישי בלילה, יעשה טוב לעצמו.

על הכביש בשישי בלילה נמצאים חיילים עייפים שלא מוותרים על הנהיגה והבילוי אחרי שבוע בג'בלאות, ילדות צעירות עם גשר על השיניים ושלט צהוב על השמשה האחורית שמעיד על "ניסיונן הרב" בנהיגה, מאצ'ואים צעירים חסרי אחריות (לא יודע אם לכתוב "ערסים מכובסים" זה פוליטיקלי קורקט) שהשיגו מאבא את הג'יפ הענק כדי לעשות דאווין על כולם, חנונים מבוהלים שקיבלו מאימא את הסופר מיני הקטנה עם הבטחה לא לעבור את ה-80 קמ"ש והגרועים מכל - בליינים בכל גיל בין 17 ל-70 הלומי אלכוהול ורוויי משקאות ממריצים. אם לא הבנתם למה מחצית מהתאונות השבועיות מתרחשות ביומיים של סוף השבוע, זאת התשובה. ראו הוזהרתם.

יום שבת הזמן זז לאט

שבת, מוקדם בבוקר, שקט ושלווה. הכבישים ריקים. פה ושם מכוניות של רוכבי אופניים בדרך לטיול. אם יש מזל (ובדרך כלל אין) שאריות הנהגים השיכורים כבר מרוחים במיטות שלהם או על איזה עמוד חשמל ואפשר להנות מהנוף של הדרך. פחות רעש, פחות זיהום אוויר, אין לחץ. ואז רואים אותם. בהתחלה זה מרחוק אבל תוך זמן קצר הם כבר על הפגוש הקדמי שלכם.

אלו הם כמובן "נהגי השבת". אנשים שלווים שממהרים לשום מקום. ממוצע הגילאים שבתוך הרכב נושק לאזור השבעים, בדיוק כמו שמראה מחוג הספידומטר. הנהג כמו בטסט עם ידיים ב-2 וב-10, הגב מכופף, הגרון נשען על ההגה והמבט המבוהל משולח לפנים. הוותק ברישיון של הנהגים האלה מתחרה בזה של מדינת ישראל אבל הניסיון שלהם מסתכם בכמה עשרות קילומטרים מדי שבת. וכן, כמו שאתם יכולים לתאר, כל החבילה הזאת נמצאת על המסלול השמאלי ומפרידה ביניכם לבין הכביש הריק. זהו כמובן המקרה הטוב בו ישנם לפחות שני מסלולים, אבל לא אחת אתם מוצאים עצמכם משתרכים בעקבות שיירה ארוכה שאותה מוביל בגאון ובעיקר באיטיות, אחד מאותם נהגי שבת. גם עצבי ברזל של שחמטאי מקצועי קורסים במצבים האלה ואנשים יוצאים לעקיפות מסוכנות שמסתיימות בתאונות הקשות ביותר של חזית אל חזית.

מתי יבוא כבר יום ראשון...

יום שישי - בנזין

מילים: יעקב גלעד
לחן: יהודה פוליקר

השבוע מתחיל מאוחר כרגיל
אין לי כח לקום אין לי חשק לכלום
יום ראשון דיכאון יום שני עצבני
יום שלישי לא ניגמר רביעי מיותר
וביום חמישי מצב רוח חופשי
זה כבר סוף השבוע
ומחר יום שישי

יום שישי את יודעת
יש בעיר מסיבה
נשארים כל הלילה
עד הבוקר הבא
יום שישי את יודעת
והיום במיוחד
אם תירצי כל הלילה
הוא שלנו לבד

אז אני מטלפן מתכנן מתכונן
מתקלח שעה מתבונן במראה
מחטא יבלות ומרים משקולות
משחרר כיווצים ומותח קפיצים
כשהראש מסודר לא איכפת שום דבר
יום שישי כבר מגיע
השבוע נגמר

יום שישי את יודעת...

כשעובר יום שבת והזמן זז לאט
אני שוב מיובש, עוד שבוע חדש
בעיות, עניינים, חדשות, עיתונים
והכל שגרתי, שיעמום אמיתי
אז עכשיו אני כאן, מעביר את הזמן
אין לי דרך לברוח, לא יודע לאן


נהיגה ובטיחות בוואלה! רכב

כנסו לפורום הרכב של וואלה!

וואלה! רכב אצלכם גם בפייסבוק

1
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully