פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      בשנת 2012 תקבלו עונש חמור יותר על עבירות תנועה

      משרד התחבורה מקדם שינויים מרחיקי לכת בתקנות התעבורה ככלי למאבק בתאונות הדרכים. עו"ד אלעד שור מוצא מעט היגיון והמון בעיות משפטיות

      לאחרונה הושלם הכנתו של תזכיר חוק חדש, מבית היוצר של משרד התחבורה ומשרד המשפטים, שמטרתו להחמיר באופן משמעותי את העונש אותו יקבלו נהגי ישראל בשל שלל עבירות תנועה. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 106), התשע"ב-2011, כוללת שורה ארוכה של סעיפים שעל פי משרד התחבורה, יעזרו במאבק בתאונות דרכים. סעיפים אלה בחלקם טומנים בחובם שאלות משפטיות מרחיקות לכת.

      ביקשתי להישפט והורשעת? שלם קנס גבוה פי 1.5 מהקנס המקורי

      בתי המשפט לתעבורה הם מהעמוסים ביותר במערכת המשפט ועובדים תחת לחץ חסר תקדים, שאינו מאפיין בתי משפט אחרים. לרשות נאשם שלגביו נפתח תיק של ברירת משפט עומדת הזכות היסודית לבקש ולעמוד בפני שופט. חרף זאת, להבנת משרדי הממשלה, שיעור ניכר מבקשות אלו מהוות בקשות סרק, מצב אשר יוצר הכבדה דרמטית על המערכת כל שכן שלטענתם, אין בתיקים אלו "מחלוקת של ממש" על אשמתו של הנאשם.

      לפיכך, מתעתד משרד התחבורה להעביר במסגרת הצעת החוק סעיף על פיו העונש המינימלי למי שיבקש להישפט ויורשע בבית משפט יהיה קנס גבוה פי 1.5 מהקנס המקורי. המדובר בכרסום משמעותי ביותר בזכותו הבסיסית של הנאשם, לשטוח את טענותיו בבית המשפט, ולא פחות חמור מכך, צפוי שיגרור פגיעה אנושה באמון הציבור במערכת בתי המשפט. לבל נשכח כי בלא מעט מקרים, אין הנהג בקיא בפרקטיקה המשפטית, בניגוד לשוטר שרושם את הדו"ח וזאת על בסיס התרשמותו האישית ממעשי הנהג. וכך, הטלת קנס באופן גורף, כאלמנט הרתעתי, תקטין את אמון הנהגים במערכת בתי המשפט. כמו כן, הצעת החוק כוללת סעיף שקובע כי מי שיבקש להישפט יידרש להפקיד ערובה, בגובה הקנס המקורי. המדובר באלמנט הרתעתי נוסף שינמיך את המוטיבציה של אזרחי המדינה להילחם על חפותם.

      מדרג שכרות: דין שיכור כלוט לא יהיה כדין מבושם קלות

      נכון להיום, הענישה בגין עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול אינה תלויה בשיעור השיכר שנמצא בדמו של הנאשם, עובדה אשר לא נסתרה מעיני משרד המשפטים שמבקש לשפוט את נהגי ישראל מבעד למדרג שכרות. וכך, קובעים הם בצדק, כי יש לעשות הבחנה בין רמת הסיכון שגלומה בנהיגה, כאשר בגוף יש ריכוז אלכוהול גבוה מעט מהמותר לבין סיכון חריף שמקורו בנהיגה בגילופין כאשר דמו של הנהג מכיל רמת אלכוהול בריכוז העולה פי כמה על המותר.

      בהצעת החוק נכתב, כי פסילת מינימום לפרק זמן של כשישה חודשים תוטל כאשר השכרות נקבעה על סמך מאפיינים בלבד, וזאת ללא בדיקת דם או נשיפה. במקרה זה, המדובר על שינוי מבורך ותיקון עוול שכן כיום, מחויב בית המשפט להטיל עונש מינימלי של שנתיים ימים, וזאת כאמור, על בסיס בדיקת מאפייני התנהגות, שרחוקה מלהיות אמצעי חד משמעי. מעבר לכך, הצעת החוק כוללת סעיף נוסף, שעושה צדק עם הנהגים, על פיו נהג אשר בדמו נמצא ריכוז אלכוהול גבוה עד פי 1.5 מהמותר, וזאת לאור בדיקת דם או נשיפה, צפוי להיפרד מרישיונו לכל הפחות לפרק זמן של כשנה וזאת בניגוד למצב נכון להיום כאשר כאמור, החוק קובע ללא אבחנה עונש מינמלי של שנתיים.

      במסגרת הצעת החוק, נכתב כי כאשר בדיקת ריכוז האלכוהול בדמו של הנהג תצביע על ערך של פי שלוש מהמותר ויותר, יאלץ הנהג למצוא פתרונות תחבורתיים חליפיים לפרק זמן של כשלוש שנים, כך גם אם יקבע כי התאונה נגרמה בעת שהיה שיכור וכתוצאה ממנה נפגע אדם או ניזוק רכוש. כך גם אם מדובר על סירוב לעבור בדיקת שכרות. אין ספק כי נהיגה בשכרות הינה רעה חולה שיש להילחם בה, אולם יש לציין כי היו לא מעט מקרים בהם השוטר פירש לא נכונה את התנהגותו של הנאשם, שלכאורה סירב להיבדק, אך בית המשפט קבע אחרת. מוטב היה להעניק לבית המשפט מרווח תמרון והחלטה בנושא זה ולא לקפח נהגים תוך החלטה שרירותית.

      פסילה מנהלית לפרק זמן ארוך ובמקרים נוספים

      במסגרת תזכיר החוק, מתכוונים מציעיו להרחיב באופן דרמטי את סמכויות קצין המשטרה כך שיוכל לפסול באופן מנהלתי את רישיון הנהיגה, אף אם אין המדובר על גרימת תאונה. נהגי ישראל צפוים להיפרד מרישיון נהיגתם לפרק זמן של שישים יום, בכל אימת בו מכשירי מדידת המהירות יצביעו על מספר שגבוה ב-55 קמ"ש מהמותר בדרך עירונית ו-65 קמ"ש מעל המותר בדרך שאינה דרך עירונית. כך גם אם ימצא בדמו ריכוז אלכוהול שגבוה פי 2.5 מהמותר.

      למעשה, המדובר על מקדמה אותה יאלץ לשלם הנאשם על חשבון העונש, ובמזומן. נכון להיום, קיימת מחלוקת משפטית סביב רמת הדיוק של מרבית מכשירי המדידה, והחלת החוק תפקיע מהנהג את היכולת לבקר את תקינות המכשיר, שמוטלת בספק. מעבר לכך, כיום, רשאי קצין המשטרה לשלול את רישיון הנהיגה לפרק זמן של כשלושים יום, זמן ארוך אך אינו לא מוגזם של כשישים יום, כאשר מדובר בנהג שפרנסתו תלויה בנהיגתו. וכך, הצעת החוק אינה מאפשרת לקצין המשטרה להפעיל שיקול דעת באשר לפרק הזמן בו ישלל רישיון הנהיגה, אלא לבחור באחת מהחלופות - שישים ימים או "אתה משוחרר, סע, המפתחות בפנים". המציאות אינה שחור ולבן וכך גם לא המציאות המשפטית.

      הצעת החוק מאפשרת לקצין המשטרה להפריד בין הנהג ובין רישיון נהיגתו לפרק זמן של 90 יום, במצב בו להבנת המשטרה נפגע אדם או ניזוק רכוש בשל נהיגה פרועה ובריונית, תוך כדי נהיגה בשכרות או כניסה למפגש מסילת ברזל לאחר ירידת המחסום. גם במקרה זה, מוטב היה להשאיר לקצין המשטרה את היכולת להטיל פסילה מנהלית שמתאימה לנסיבות התאונה, וכך למשל, לא לחייבו לפסול לפרק זמן כה ארוך כאשר מדובר על נהג שיכור שנתפס פוגע ברכב חונה עת יציאתו ברוורס בחניון.

      כניסה למפגש רכבת לאחר ירידת המחסום תגרור הטלת מאסר בפועל

      בהצעה אף נכתב, כי נהג שיבצע כניסה למפגש רכבת לאחר ירידת מחסום או מתן אזהרה, צפוי להיכנס מאחורי סורג ובריח לפרק זמן של עד שלוש שנות מאסר וקנס של עד 75 אלף שקלים. כמו כן, חצייה או מעבר מסילה שחייבו רכבת לעצור יפרידו בין הנהג ובין חופש התנועה שלו לפרק זמן משמעותי - עד חמש שנות מאסר וקנס של עד 225 אלף שקל. כמו כן, חצייה או מעבר מסילה שלא במפגש תגרור מאסר של הנהג לתקופה של עד שלוש שנות מאסר והטלת קנס של עד 75 אלף שקל.

      נהיגה בפסילה תגרור בהכרח מאסר בפועל

      נהיגה תחת פסילה נתפסת כזלזול חריף בשלטון החוק ועל כן מוצע כי יוטל על נהגים אלה עונש מאסר מינימלי של חודשיים, כאשר חלקו יהיה בפועל. לצד האמור, לבל נשכח כי מבקר המדינה התריע כי העובדה שפסילת רישיון הנהיגה נעשית על ידי משרד התחבורה, המשטרה ובתי המשפט, יש בה משום ליצור אי בהירות ובלבול בקרב הנהגים, אולם אין המדובר על הקושי היחיד שמתעורר עקב כך.

      ההכרח להפקיד את רישיון הנהיגה לאחר הרשעת הנאשם, הינו אקט שלתפישת בית המשפט העליון, מטרתו לקבע את תחושת הענישה בקרב הנאשם. אקט פסיכולוגי ותו לו. בפועל, בלא מעט מקרים, הנהג שזו פסילתו הראשונה, כל שכן שלעיתים מדובר בפסילה לפרק זמן קצר ביותר, אינו מכיר את ההכרח לעשות כן. היו לא מעט מקרים בהם הנהג שהשבית את רישיון נהיגתו לפרק הזמן הנקוב, אך שכח להפקידו, מצא את עצמו כעבור שנה נעצר ומובל באיזיקים. האם זה הוגן לחייב את השופט להענישו ולשלוח אותו באופן שרירותי למאסר בפועל?

      לסיכום, אין ספק כי נגע תאונות הדרכים מחייב מלחמת חורמה בו, אולם לא ניתן לעשות זאת תוך החלשת אמון הציבור במערכת המשפט ורמיסת זכויותיו הבסיסיות של הנהג. נכון יעשו המחוקקים אם יאזנו בין השניים.


      * הכותב הינו עו"ד מומחה בדיני תעבורה


      לאתר של עו"ד אלעד שור

      עוד מקרי משפט וביטוח בוואלה! רכב

      כנסו לדף הפייסבוק של וואלה! רכב