פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הנה בא החורף: רכיבה על כביש רטוב

      יורד גשם. האם זה אומר שצריך להפקיר את האופנוע ולעבור למכונית? ממש לא. כך תעבירו את החורף בכיף על שני גלגלים

      למה? למה לרכב על דו גלגלי כשהכביש רטוב, כשגם ביום אביבי רגיל עלול להתפס כמסוכן, אם אפשר לנהוג במכונית, למשל? אם מניחים בצד לרגע את העובדה כי לא תמיד יש מכונית זמינה, הרי שדווקא בזמן גשם האופנוע מקבל משמעות חדשה ויתרון משמעותי. בכלל חורף היא תקופה נהדרת וקצרה בה האוויר נקי ורווי בחמצן להבדיל מלחות, הנוף יפה וירוק אפילו בצידי המחלפים בכבישים המהירים ולרגע נראה כאילו אנחנו לא פה. תקופה שבה זליגה של שתי טיפות מענן, גורמול להיסטריה ציבורית שמעבירה את כולם אל המכונית הפרטית וסותמת את הארץ בפקקים. פקקים ואופנוע? כולכם יודעים שמדובר בשילוב מושלם.

      יחד עם זאת חשוב להבין כי המלצתינו לרוכבים חדשים שלא השלימו לפחות שנת ניסיון אחת ברכיבה, להמנע מרכיבה כאשר הכבישים רטובים וזאת עקב מספק קשיים הבאים לידי ביטוי במקביל כפי שתווכחו מיד. אלה עלולים להוות מצב של עומס יתר על מוחו של הרוכב המתחיל והלא מיומן דיו. לא נורא, אנחנו מבטיחים לכם הזדמנות בחורף הבא.

      הכנה: קודם כל, הרגע

      רצוי מאוד לכייל את הראש לקראת רכיבה על כביש רטוב. אין ספק כי מדובר במשימה מורכבת יותר לעומת רכיבה בכל מצב אחר, וככזאת יש להיערך אליה כבר ברמה הנפשית ובעיקר - להירגע. כמעט כל מה שנכון לכללי הזהירות הרגילים ברכיבה על אופנוע בכל יום אחר בשנה, יהיה נכון עוד יותר ברכיבה על כביש רטוב. הזהירות הבסיסית והתיכנון המוקדם הופכים ללב ליבה של האסטרטגיה, וזאת כאשר יכולת הראות טובה פחות עקב רסס מים או גשם בפועל, אדים על המשקף של הרוכב ועל חלונות הרכבים האחרים בכביש, ואווירה קודרת באופן כללי. קשה לתכנן רחוק במצב הזה, ועוד יותר קשה לעשות זאת טוב ומדויק.

      רכיבה נכונה ומתקדמת פועלת בשתי חזיתות במקביל: חזית אסטרטגית לצד חזית תפעולית. ואם החזית האסטרטגית שלנו איננה בשיאה עקב תנאי הראות הלקויים, הרי שכדי להקצין, גם החזית התפעולית שלנו רחוקה ממצבה האידיאלי. תנאי האחיזה נפגמים כאשר הכביש רטוב ויש לייחס לכך חשיבות מירבית. מידת האחיזה אותה מספק מצע הרכיבה לגלגלים שלנו, אספלט במקרה של רכיבת כביש, היא זו המאפשרת לרוכב להפעיל כוחות דינמיים באמצעות אמצעי התפעול העומדים לרשותו כגון בלימה, האצה והיגוי. אלו בתורם דורשים אחיזה על מנת להתבטא ברכיבה וכאשר רמת האחיזה ירודה, קל יחסית לפרוץ את מגבלות האחיזה ולהגיע למצב של החלקה.

      בזמן החלקה של אחד מהצמיגים שלנו ברכיבת כביש, קורה בדרך כלל משהו מאוד פשוט במוחו של הרוכב - כלום. אולי "כמעט כלום" יהיה מדויק יותר, וזאת מאחר וכאשר אנחנו פוחדים ממשהו בעצימות גבוהה, אנחנו קופאים על מקומנו ודי מפסיקים לתפקד וזה ממש לא מצב טוב להיות בו כשאתה בתנועה על אופנוע, לדוגמא.

      טיפים שימושיים

      לאחר שמבינים את הבעייתיות בשתי החזיתות המדוברות, יש לפעול לשיפור המצב ככל הניתן, ולקחת בחשבון במלוא הרצינות את מה שלא ניתן לשפר ולהתייחס אליו כאל מגבלה שיש להתמודד איתה.

      בתחום הראות הלקוייה כדאי להתעדכן ולדעת שהיום ישנם מגוון פתרונות למניעת אדים במשקף הקסדה שלנו ומומלץ מאוד לעשות בהם שימוש. זה עד כדי כך יעיל, שהרוכב פשוט יכול לראות לאן הוא רוכב. חבל שאי אפשר לעצור ליד כל מכונית ברמזור ולהסביר לנהג שאם הוא יפעיל את המזגן (AC פועל, יא קמצן) על טמפרטורה בינונית וינתב את האוויר לכיוון השמשה הקדמית, לא יהיו לו אדים ברכב. אבל אי אפשר, ולכן נאלץ להתמודד עם נהגים במכוניות החולקים אתנו את הדרך מבלי לראות באמת מה הם עושים, מי עושה זאת יחד איתם ובאיזה מרחק ממנו הם (אנחנו) נמצאים.

      הוסיפו לכך שבחורף תמיד מאחרים, תמיד הילד מנוזל ותמיד יש יותר תאונות (אולי תשקיעו קצת בלפתור את בעיית האדים) - ותגיעו למסקנה שזה ממש לא בסדר מצדנו רוכבי הדו-גלגלי לצפות שמישהו יבחין בנו על הכביש. אז הנה ההודעה הרשמית: רוכב יקר, אל תצפה לזה, פשוט מהסיבה שזה לא יקרה. קח בחשבון שאף אחד לא רואה אותך וזה ממש לא משנה ולא מעניין אם הנהג עושה זאת כי הוא לא רוצה או לא יכול. הוא פשוט לא רואה. תתמודד, או סע באוטובוס.

      בתחום התפעול, ניתן למקד את העשיה של הרוכב במציאת קו נכון וטוב יותר - או כמה שפחות גרוע - להניח עליו את זוג הצמיגים היקר. תיכנון קו הרכיבה שלנו בהמשך הדרך הוא משימה מורכבת ולא ממש פשוטה לשלוט בה באופן מדויק, אך הינה קריטית לביצוע מושלם בכביש רטוב וזאת עקב נטיית המשטח השחור הזה להפוך לחלקלק כשהוא נרטב.

      פסי צבע לבנים, איי תנועה צבועים, חצי הכוונה וגולת הכותרת - מעברי חצייה - הופכים למלכודת דו-גלגלית נפוצה בימי הגשם. עזבו את הסיבות לכך (שיכלו בקלות לגרום לנו לגמור דיו של עט כדורי ישן וטוב בניסיון לכתוב לכל אותם גופים שאמונים על בטיחותינו בדרכים) והתמקדו בשורה התחתונה: תכננו קו הנמנע מלעלות עליהם עם הצמיגים שלכם.

      הוסיפו לרשימה השחורה כתמי שמן או סולר או כל דבר אחר שאינו אספלט נקי ומחוספס ובכלל, למדו לזהות מהי מידת החיספוס של האספלט שהרי היא זו הקובעת את מידת האחיזה אותה יספק לצמיגי ומשם יכולתו להמשיך לספק אחיזה כאשר הוא רטוב. אספלט מחוספס ממשיך להציע אחיזה טובה גם כשהוא רטוב לעומת אספלט חלק (ההפך ממחוספס) ההופך לבלתי נסבל ובלתי ראוי לתנועה דו גלגלי כשהוא רטוב. נחשו איזה אספלט נמצא ברוב שטח המחיה העירוני שלכם ובין המנחשים נכונה יוגרל עט כדורי איכותי.

      הגעת בשלום

      כדאי לדאוג קצת גם למכונה הזאת שנמצאת מתחתיך ולוקחת אותך בנאמנות ממקום למקום אפילו כשרטוב. את לחץ האוויר בצמיגים צריך לבדוק בתדירות שאיננה נופלת מפעם בשבוע. זאת עקב החשיבות הגבוהה שיש ללחץ אוויר בטווח התקין על מנת לספק ביצועי אחיזה מקסימאליים, לצד נטיית האוויר לברוח בחודשי החורף במוטיבציה מוגברת עקב שינויי טמפרטורה חדים בין היום ללילה. אם כבר התכופפת מתחת לגובה הברך וודא כי הצמיגים שלך במצב תקין, הגומי טרי יחסית ובן לא יותר משנתיים - ושהוא אחיד בשחיקה או אינו פגום בכל אופן אחר.

      באופנועים המצויידים בשרשרת להינע סופי מומלץ להגביר את תדירות השימון אחת ל-300 ק"מ. בדוק כי אמצעי התפעול כגון דוושות בלימה, רגלית הילוכים ומצמד כולל מצערת הגז פועלים בחלקות וזאת על מנת להיות מסוגל להפעילם במידת העדינות והחלקות הנדרשת בכביש רטוב. היה מודע לכך שזה עובד מצויין גם כשהכביש יבש, אגב.

      מצא לך מכונאי אמין וישר אליו תוכל להיכנס פעם בכמה זמן מבלי לפחד כאילו אתה צריך רופא שיניים, וזאת על מנת שמישהו מקצועי יעבור בעיניים מקצועיות על המכונה הזו וידאג להתריע בפניך על כשלים מכאניים העלולים לפגוע ביכולת השליטה המושלמת אליה אנחנו שואפים ברכיבה על אופנוע בכלל - ובכביש רטוב בפרט.

      הסתכל לעצמך רגע בעניים ושאל: האם פעם השקעת בללמוד כיצד מפעילים נכון את המכונה המופלאה הזאת? במידה והתשובה היא לא, הרשם לקורס רכיבה מתקדמת.

      *הכותב הנו הבעלים של בית הספר לרכיבה מתקדמת 'פרו-ריידינג'

      כשנעים ויבש, רוכבים בטוח (קובי ליאני)

      תופעת הלוואי השניה של החורף, מלבד הרטיבות הנה כמובן הטמפרטורות הנמוכות. קור, כמו חום גבוה, יכולים להקשות על הרכיבה, להעיק על הרוכב ולמנוע ממנו לרכב באופן חלק ועירני. מלבד עניין הסיכון הבריאותי שעולה עם רכיבה בקור (על אחת כמה וכמה כשביגוד הרכיבה רטוב), גופו של הרוכב עלול להתקשות ולרעוד (מתוך הרצון הפיזיולוגי לשמור על חום הגוף) והדבר מפחית משמעותית את רמת הרגישות של הרוכב ברכיבה בכל הקשור לתחושת האחיזה והבלימה כמובן.

      לכן, רגע לפני שאתם עולים על האופנוע, הציצו בתחזית מזג האוויר. צפויה התקררות? לבשו מעיל רכיבה ייעודי לחורף עם בטנה מחממת ואל זה רצוי כמובן לצרף מכנס רכיבה ייעודי ומחמם, מגפיים, כפפות מחממות (רצוי גם אטומות למים) ואפילו מחמם צוואר (היי-נק).

      השילוב של רכיבים אלה, בהתאם למידת הקור, יבטיח שלא תתקררו ושתמיד תישארו מפוקסים על הכביש וכמובן, ממוגנים. לא מומלץ להשתמש בביגוד חורף רגיל (שאינו ייעודי לרכיבה), שכן זה עלול להגביל את תנועת הגוף לה אתם זקוקים ברכיבה על דו-גלגלי. בנוסף להכל גם יורד גשם? יש רסס מהכביש הרטוב? ברגעים ספורים וגם בעלות נמוכה, ניתן ללבוש גם חליפת סערה חסינה למים. כאן נמליץ לכם לבחור אחת עם צבעים זוהרים (לשיפור הנראות שלכם) או ללבוש מעל לזו את האפוד הזוהר, אותו הרוכב מחויב ממילא לשאת עליו בזמן רכיבה.


      יש לכם עוד טיפים לרכיבה בטוחה בחורף? ספרו לנו בפייסבוק של וואלה! רכב

      כך גם תנהגו בטוח כשהכביש רטוב

      עוד חדשות דו-גלגלי בוואלה! רכב

      ציוד רכיבה על אופנוע לחורף (קובי ליאני)
      תודה לרשף טכנולוגיות על הסיוע בצילומים לכתבה. בתמונה, קסדת שוברט SR1 (3,650 שקל), מעיל רכיבה פרנק תומס XTI אקסטרים טור (1,125 שקל), מכנס רכיבה פרנק תומס רפטור (845 שקל), מחמם צוואר היי נק (50 שקל)